ארגוני בעלי חיים לבג"צ: לאסור על הממשלה להשקיע 300 מיליון שקל ברפורמה בענף הלול

3 עמותות לזכויות בעלי חיים עתרו הבוקר לבג"צ בתביעה לאסור על הממשלה להשקיע 300 מיליון שקל ברפורמה בענף הלול. הרפורמה מיועדת להעתיק את לולי ההטלה אל מחוץ לשטחי המושבים, כדי לאפשר להם לפתח תיירות והארחה.

לטענת העותרים, יש לאסור על הממשלה לבצע את ההשקעות, כל עוד משרד החקלאות נמנע מלהתקין תקנות לחוק צער בעלי חיים. העתירה לבג"צ הוגשה לאחר שמשרד החקלאות פירסם את ההנחיות להעתקת הלולים, ובעלי הלולים עומדים לפרסם בשבועות הקרובים מכרזים לקבלנים לביצוע העבודות הכרוכות בפינוי הלולים הישנים מהמושבים והקמת לולים חדשים מחוץ להם.



בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד מיכאל ספרד ויוסי וולפסון, נטען כי מזה 15 שנה מתעלם משרד החקלאות מחובתו להתקין את התקנות וזאת על אף שהתחייב בכך בפני בג"צ לפני 10 שנים. התקנות, נטען בעתירה, נועדו להגדיר את תנאי אחזקתן של 7 מיליון התרנגולות המטילות, כך שיאפשרו להן רווחה מינימלית. כיום אין תנאי מינימום ומרבית התרנגולות מוחזקות בכלובים המכונים "סוללות", בהם מרחב המחייה לכל תרנגולת מסתכם ב-350 סמ"ר (פחות ממרצפה של 20x20). הרפורמה כוללת הנחיות שפירסם המשרד להקמת הלולים בהם נקבע כי מרחב המחייה יוגדל בכ-60%.



הארגונים טוענים כי יש לאסור כליל הקמת לולי כלובים, שנאסרו לטענתם ב-29 מדינות ובכללן כל מדינות האיחוד האירופי. בנוסף, לולי כלובים מנוגדים לחוק צער בעלי חיים, והשתתפות המדינה ברפורמה בסך מאות מיליוני שקלים ירדו לטמיון: "הקמת לולים חדשים טרם התקנת התקנות, תעביר דה-פקטו את הסמכות לקביעת התקנות לפקידי משרד החקלאות, הנוטים להעדיף את רווחי יצרני הביצים על פני אינטרסים אחרים, כגון בריאות הציבור ורווחת בעלי החיים, בעוד שהסמכות לאישור התקנות נתונה בידי ועדת החינוך של הכנסת", נכתב בעתירה. את העתירה הגישו העמותות אנונימוס, נח והעמותה למען חיות משק.



בסך הכול יושקעו על פי התוכנית ברפורמה בענף הלול כ-750 מיליון שקל, 250-300 מיליון שקל מהם מענקי מדינה.