יאיר לפידות: אנחנו רוצים להסתכל על אחריות סביבתית אבל הלקוחות שלנו רוצים לראות תשואות

"אני יכול להגיד לאנשים שהשקעתי בחברות טובות ואחראיות אבל הן פשטו את הרגל. אנחנו רוצים להסתכל על האופן בו החברות מתנהלות אבל הלקוחות שלנו רוצים בראש ובראשונה לראות תשואות", כך אמר יאיר לפידות, מבעלי בית ההשקעות ילין-לפידות בכנס "השקעות אחריות" הנערך בשעה זו בבניין הבורסה של תל אביב שברחוב אחד העם.



המשתתפים בפאנל שנערך, נשאלו האם הם מפעילים גם שיקולים חברתיים בבואם להשקיע בחברות, למשל חברה שנסחרת במחיר נמוך אך ידועה כמזהמת. לפידות אמר כי "בעולם השלישי אין יכולת לעשות עסקים מבלי לשלם שוחד. מי שרוצה לעשות עסקים במקומות שכאלה נתקל בבעיה ולכן יש מי שנעזר במתווכים. אם נרצה להיות אבירים ולמנוע כל סטייה מאמות מידה כלשהם, ייתכן והחברה לא תוכל לעשות עסקים. אנחנו לא יכולים לעקוב אחר כל עסקה שכזו ולכן האחריות שלנו היא כלפי העמיתים". לדבריו, המודל לבעל שליטה אידיאלי הוא וורן באפט שאפילו לא מוריש את השליטה בחברה לילדיו.



מנהלת הפיתוח העסקי בבית ההשקעות אי.בי.אי, אלה אלקלעי, אמרה כי אינה יכולה להצביע על חברה שהסוגייה המוסרית והאתית בנוגע אליה היא מעל לכל ספק. אלקלעי אמרה כי הפרשה האחרונה אליה נדרשה היתה הבקדייטינג בחברת מנורה: "גם שם הפקיד עשה טוב ללקוחותיו אבל הוא בוודאי עשה רע לכל מי שאינו לקוח שלו. אם נשאל את הלקוחות הם יאמרו שהם מרוצים".



לפידות אמר כי חברות הטקסטיל הישראליות מייצרות בחו"ל, וייתכן כי הן מפעילות סדנאות יזע. "האם נוכל לדרוש מהן לייצר בישראל או שבמידה והחברה בחרה לייצר בחו"ל כדי לשרוד – נראה בכך מעשה לא לגיטימי? אפשר להיות אידיאליסט ולפשוט רגל, ואפשר להיות קצת פחות אידיאליסט ועדיין להצליח". לפידות נשאל האם יש לבית ההשקעות יש מדיניות כתובה בעניין החברות בהן משקיעים, והשיב כי "לייצר מדיניות שכזו היא מעשה לא פרקטי".



אלקלעי ציינה שבבית ההשקעות אי.בי.אי יש מסמך חלקי בלבד שמתווה מדיניות שכזו, אך ראוי שיהיה מסמך ברור יותר. מנהל מחלקת התאגידים ברשות ני"ע, משה ברקת, אמר כי "בסופו של דבר התנהגותית סביבתית אחראית היא פרוקסי לדברים אחרים כמו איכות ההנהלה, הפתיחות שלה, איכות הרווחים, איכות המודל העסקי ויצירת ערך בר-קיימא ולכן ברשות ניירות ערך מטפלים בימים אלה בעיקר בתחום הגילוי בתחום איכות הסביבה". ברקת אמר כי "עצם העובדה שקיבלנו התנגדות מכמה חברות ציבוריות מראה שדרישה לגילוי דווקא תשרת את המשקיעים. אם החברות לא היו מתנגדות, היינו מבינים שמדובר במידע שאינו נדרש".