צרות ב"תפקיד הנחשק ביותר בתעשייה"

מאת עודד חרמוני



בשנים 2000-'99, כשבקרנות ההון סיכון תיכננו מימושים בטווח של 18-6 חודשים מרגע קבלת המודל העסקי של חברת סטארט-אפ, שותפות בחברת ניהול של קרן נחשבה לתפקיד הנחשק ביותר בתעשייה; הכסף זרם כמו מים, ההשקעות בוצעו ללא הפסקה והמשקיעים בקרנות התחננו להרחיב את היקפן.



אבל כיום התמונה קצת שונה; ההשקעות הפכו למחיקות, הגיוס הבא לא נראה באופק ומספר השותפים נראה גדול מדי נוכח היקפי ההשקעה המתכווצים. חברות הניהול של הקרנות, שבעבר התגאו בעבודת צוות הרמונית, מתמודדות עם מריבות וחיכוכים בין השותפים הבכירים. במקרים מסוימים, מתחילים לחשוב על מיזוגים או פירוקים. השותפים המוגבלים בקרנות, שהתחייבו להשקיע מיליוני דולרים על פי שיקולי ההשקעה של הקרן, מוצאים את עצמם עם מנהלים חדשים, ולא תמיד הם מרוצים.



בשבועות האחרונים נראית תעשיית ההון סיכון כמו משחק כיסאות מוסיקליים; פרישתו המתוקשרת בחודש שעבר של יובל כהן, השותף השני במעמדו בקרן ההון סיכון הירושלמית JVP, שבאה במקביל להשלמת גיוס ההון של הקרן הרביעית שלה (בהיקף של 400 מיליון דולר), היתה בולטת ביותר, אך לא הפתיעה.



מקורבים לקרן סיפרו כי בששת החודשים האחרונים התנהלו ויכוחים עזים בין כהן לאראל מרגלית, העומד בראש הקרן, לגבי התנהלותה. אחד מהם, לדברי מקורבים, נבע מכך שכהן גרס כי על הקרן להישאר בתחום ההתמקדות המקורי - השקעות בישראל - בעוד שמרגלית רצה להגשים את חזונו ולהפוך את הקרן לגלובלית, כך ששני שלישים מהשקעותיה יבוצעו בחו"ל.



תהליך זה לווה בפיחות מתמשך במעמדו של כהן, שהיה שותף שווה למרגלית כשהצטרף לקרן, ונחשב למומחה הטכנולוגי שלה. בעקבות עזיבתו של כהן, הועבר גלן שוובר מסניף הקרן בניו יורק, לשמש כמנהל הפעילות שלה בישראל.



בהודעת הפרישה, שהוצנעה בהודעת השלמת הגיוס של הקרן, הכחישו מרגלית וכהן כי הרקע לפרידה היה חילוקי הדעות ביניהם: מרגלית התנסח בדיפלומטיות וטען שכהן החליט לאחר התקפת הטרור בספטמבר לחפש עניין חדש המתאים לו, מחוץ לקרן; כהן אמר שהוא מתכוון להתחיל בפעילות המשלבת בין ידע טכנולוגי שצבר להשקעות.



אך JVP אינה הקרן הירושלמית היחידה החווה בחודש האחרון תהליכי פרידה; בקרן יזראל סיד מתוכננת בקרוב עזיבתו של אחד מארבעת השותפים הבכירים, אלן פלד, לאחר ששני בכירים בעמדות נמוכות יותר - שותף זוטר ואנליסט - עזבו באחרונה.



זו אינה הפעם הראשונה שבה עוזב פלד קרן ותפקיד של שותף בכיר. בדצמבר 99' הצטרף ליזראל סיד כשותף הבכיר הרביעי לאחר ששימש במשך שנתיים קודם לכן שותף בכיר בקרן ההון סיכון ורטקס, ולפני כן כיהן בתפקיד בכיר באוורגרין. לדברי יזראל סיד, הפרידה נובעת מרצונו של פלד לעבור לתחומי עיסוק אחרים, לאור תנאי השוק.



שתי פרישות בולטות אחרות של מנהלים בתעשייה הן של רואי החשבון לשעבר, אילן לבנון ויעקב (גולדי) גולדמן. לבנון מתכוון לעזוב בסוף דצמבר את תפקידו כראש מחלקת היי-טק בארתור אנדרסון, כדי לשמש מנהל הכספים של קרן ההון סיכון אייפקס בישראל. גולדמן, ששימש בעבר בתפקיד מקביל ללבנון בפירמת רואי החשבון קסלמן קסלמן (PWC) בישראל ועזב אותו לפני כשנתיים לניהול חברת ההשקעות ארגו קווסט, גילה שהחיים כמשקיע סיד אינם פשוטים, ועזב באחרונה את החברה, לאחר שזו הפסיקה לבצע השקעות חדשות וחלק ניכר מחברות הפורטפוליו שלה נקלעו לקשיים.



בתעשיית ההון סיכון אומרים כי גם בקרנות נוספות צפויים בשבועות הקרובים תהליכי עזיבה או בחינה מחודשת של מערכות יחסים. אחת התוצאות המפתיעות של התהליך, יכולה להיות מיזוג של קרנות הון סיכון, תהליך נדיר מאוד, או פירוקן.



תופעת העזיבה של שותפים בכירים בקרנות אינה חדשה לגמרי. בשנתיים האחרונות, עם גל הקמת קרנות חדשות שהציף את התעשייה, נרשמו לא מעט פרישות של בכירים ממשרדי עו"ד ורו"ח לקרנות, ומחברות תעשייה לקרנות חדשות.



קרן ניצנים, אחת הקרנות הבולטות בתעשייה, עברה תהליך כזה לאחר שסיימה את השקעותיה החדשות. ב-97' פרשו השותפים הבכירים בה - מתי קרפ, יאיר ספראי ובת שבע אלרן - כדי להקים את קרן קונקורד, בעוד שהשותפים האחרים - רוברט באש ומרשל באטלר - פרשו ממנה והקימו את קרן אינפיניטי.



תהליך דומה אירע בקרן אקליפטוס, לאחר שהשלימה את השקעותיה. שניים מהשותפים הבכירים בקרן, אהרון מנקובסקי וברוס קרוקר, הצטרפו ב-2000 לחברת הניהול פולריס, כששני השותפים האחרים, אלדד תמיר ודני פישמן, הקימו את חברת הניהול של קרנות תמיר פישמן.



עזיבות בולטות נוספות בשנים האחרונות נרשמו בקרן סטאר. כך לדוגמה, אמנון שוהם, שפרש מניהול הקרן להקמת קרן סידאר, ובני הניגל, שפרש ממנה לאחר שלא נראה שיש המשך לקרן הסיד שניהל מטעמה, ועבר לסקויה.



מעברים נוספים נרשמו בקרן ההון סיכון התאגידית של כלל וכור. רינה שיאנסקי עזבה לפני כשנה וחצי את כלל הון סיכון לתפקיד שותפה בקרן כרמל, ויפתח עתיר פרש מקרן אוורגרין לפני כמה שנים כדי לנהל את פעילות ההון סיכון של כור.



לצד גל העזיבות של השותפים הבכירים בקרנות, שעתיד להשפיע על היחסים של חברות הניהול עם המשקיעים בהן, החל בחודשים האחרונים גל עזיבה של עובדים זוטרים יותר בקרנות. חלקם הועזב, לאור הירידה הדרמטית בהיקפי ההשקעות שמבצעות הקרנות, וחלקם פרש מרצון, בניסיון לשוב הביתה - בדרך כלל למשרדי עורכי הדין ורואי החשבון שאותם נטשו ב-2000-'99.