הממשלה מקיימת הבוקר דיון תקציבי, שבמהלכו הציגו ראש הממשלה ושר האוצר לשרים את היעדים החדשים של התקציב: צמיחה של 2%, יעד גירעון של 3% וקיצוץ בהוצאות הממשלה של 6.15 מיליארד שקל.
בדברי הפתיחה שלו אמר ראש הממשלה כי הוא תומך בדחייה של כל החקיקה הכלכלית הפרטית בכנסת, ואולם הוסיף משפט שאותו מפרשים פרשנים לכיוונים שונים: "ואני לא בטוח ששר האוצר תומך בגישה זו".
משקיפים מעריכים כי ראש הממשלה כיוון בכך לסירובו של שר האוצר להקפיא את חוק הנגב. שר האוצר אמר בדברי הפתיחה שלו כי הקפאת השכר במשק לא תבוא לידי ביטוי בקרב העשירונים הנמוכים, וזאת, לנוכח ריווח מדרגות המס, שמתכוון האוצר לעשות בדרגות השכר הנמוכות.
שר האוצר אמר גם כי במסגרת תוכנית הקיצוצים, לא תהיה פגיעה בנכים. הוא דיווח לממשלה כי נמשכים המאמצים לגבש עם ההסתדרות עסקת חבילה במשק. במהלך הישיבה, תבע מזכ"ל העבודה, רענן כהן, שלא להצביע היום על מסגרת התקציב, ולקיים את ההצבעה על כל ההחלטות התקציביות בישיבתה הבאה של הממשלה, ביום רביעי השבוע, שבה יציג האוצר לשרים כמה חלופות לביצוע הקיצוץ בהוצאות הממשלה.
ישיבת הממשלה מתקיימת באווירה רגועה יחסית, ואולם, מקצת השרים, בעיקר שרי העבודה, מטיחים בשר האוצר ובמשרד ביקורת קשה.
קליין: "התיקון המוצע בתקציב 2002 הינו המינימום ההכרחי"
"התיקון המוצע בתקציב 2002 הינו המינימום ההכרחי, זאת בשל ההרעה במשק העולמי שהשפיעה על המשק הישראלי, החריגה הגדולה מיעד הגירעון בתקציב 2001, והעלאת יעד הגירעון לשנת 2002", אמר נגיד בנק ישראל, דוד קליין בהתייחסו למסגרת תקציב המתוקן שהגיש האוצר לממשלה.
לדבריו, שיעור הגירעון המוצע ל-2002 עובר התאמות כלפי מעלה. השיעור המקורי היה 1.5%. החלטת ספטמבר 2001 כבר דיברה על 2.4%, ואילו היום מוצע להוסיף ולהעלותו ל-3%. "רקע זה הוא בעייתי לאמינות המדיניות משום שהממשלה אמנם התחייבה לתוואי גרעון יורד החל משנת 2003. אבל על התחייבות זו מוטל היום הצל של הניסיון עם תקציבי 2001 ו-2002, ונתוני הביצוע של תקציב 2002 עוד לפנינו", אמר קליין.
כמו כן, הגידול בגירעונות התקציביים בשנתיים אלו פירושו נטל כבד על שוק ההון, ועל יכולת הצמיחה של המשק, שפירושו משולש: מחד, העלאת הריבית במשק, לטווח בינוני וארוך, ופגיעה בהשקעות. מאידך, גידול בתשלומי הריבית של הממשלה בתקציב בסדר גודל של 2.5 מיליארד שקל לשנה לפחות - הוצאה שתגביל עוד יותר את יכולת הממשלה לממן השקעות ולתת מענה למצוקות חברתיות. צריך לזכור כי תקציב תשלומי הריבית לשנת 2001 מסתכם כבר בכ-30 מיליארד שקל.
נוסף לכך, שיעור החוב הממשלתי יחסית לתוצר יגדל, בניגוד למגמה שאפיינה את המשק הישראלי ב-15 השנים האחרונות. הגידול בגירעון ובשיעור החוב הממשלתי הם גורמים בעלי משקל בדרוג הבינ"ל הניתן למשק הישראלי, והוא קובע את מחיר גיוס ההון בחו"ל ע"י הממשלה והמגזר העסקי.
"משום כך, הצעת שר האוצר היא המינימום ההכרחי. היה ראוי, תוך כדי ביצוע תקציב 2002, לחתור להשגת יעד הגירעון המקורי אשר קבעה הממשלה לשנה זו, דהיינו 12 מיליארד שקל", אמר קליין.
בנוסף לכך, יש לדאוג שהרכב הקיצוץ בהוצאות הממשלה, עליו תחליט הממשלה ביום רביעי, יהיה מוטה צמיחה.