שר האוצר: תיתכן הטלת מסים חדשים או העלאת הקיימים

מאת מוטי בסוק



"משרד האוצר עשוי בהחלט להציע לממשלה, ביום חמישי הקרוב, הטלת מסים חדשים או הגדלת מסים קיימים, אך נטל המס הכולל לא יגדל, מכיוון שבמקביל יבוטלו או יוקטנו מסים קיימים" - כך אמר אתמול שר האוצר, סילבן שלום, לאחר שהממשלה החליטה על חודו של קול, 14 בעד ו-13 נגד, על קיצוץ בסך 6.15 מיליארד שקל בתקציב המדינה ל-2002.



מקורות באוצר אמרו כי נראה שהמשרד יציע לממשלה מיני רפורמה במערכת המס, ברוח המלצות ועדת בן-בסט. על פי ההצעה, במקביל לביטול פטורים במס מהם נהנות בעיקר השכבות החזקות, כמו פטורים בשוק ההון והטבות לתושבים מבוססים ביישובים מרוחקים, תהיה הקלה בנטל המס על העשירונים החלשים, בדרך של ריווח מדרגות המס.



נוסף על ההחלטה לקצץ בתקציב, אישרה הממשלה אתמול גם את העלאת יעד הגירעון בתקציב השנה הבאה מ-2.4 ל-3 אחוזי תוצר, והורדת תחזית הצמיחה מ-4% ל-2%. ביום חמישי הקרוב תקיים הממשלה דיון נוסף על תקציב 2002 ובו יוכרע באילו משרדים ובאילו סעיפים יתבצע הקיצוץ הגדול, בהיקף של 6.15 מיליארד שקל.



מבין 13 השרים שהצביעו אתמול נגד השינויים בתקציב 2002, שבעה היו שרי מפלגת העבודה, חמישה שרי ש"ס, והצטרפה אליהם שרת החינוך, לימור לבנת, מהליכוד. שר החוץ, שמעון פרס, הפר את החלטת סיעתו, ולא השתתף בהצבעה. מקורביו אמרו כי עשה כן מכיוון שהוא תומך בקיצוץ. היעדרותו המפתיעה מההצבעה עוררה זעם בין כמה משרי העבודה.



ראש הממשלה, אריאל שרון, אמר בפתח ישיבת הממשלה כי שלושת השינויים בתקציב נכפו על הממשלה בשל שורה של אירועים חיצוניים. לדעתו, במסגרת הקיצוצים יש להקפיא את כל החקיקה הפרטית. לא בטוח כי שר האוצר תומך בצעד כזה (רמז לתמיכתו של שלום בחוקי הנגב). שלום הסביר כי ההאטה בכלכלה העולמית, התקפת הטרור בארה"ב ב-11 בספטמבר והאינתיפאדה, וכן הנפילה בגביית המסים בחודשיים האחרונים, פגעו בכלכלת ישראל ואילצו את משרד האוצר להכין את השינויים בתקציב. למרות הקיצוצים, השכבות החלשות והנכים לא ייפגעו. שר האוצר קרא לנגיד להוריד את הריבית במשק בצורה דרמטית.



הנגיד, דוד קליין, אמר כי התיקון בתקציב הכרחי, אם כי היה מקום להותיר את יעד הגירעון ברמה של 2.4%. הוא לא התייחס בדבריו לדרישות במשק להפחתת הריבית לאלתר. לדעתו, ההגדלה בגירעון המתוכנן השנה ובשנה הבאה תטיל נטל כבד על שוק ההון ועל יכולת הצמיחה של המשק. העלייה בגירעון הביאה להעלאת הריבית במשק לטווח הבינוני והארוך ולפגיעה בהשקעות. בנוסף, נטל הריבית של הממשלה, שב-2001 היה 30 מיליארד שקל בשנה, עלה בשל הגדלת הגירעון בעוד 2.5 מיליארד שקל. עניין זה, אמר, עתיד לפגוע ביכולת הממשלה לממן השקעות ולתת מענה למצוקות חברתיות. הדבר עלול גם לפגוע בדירוג של ישראל בשווקי העולם. לדעת הנגיד, במקביל לעדכון התקציב יש לפעול, במסגרת עסקת החבילה, ליצירת תנאים שיאפשרו יציבות מחירים ויציבות פיננסית. הדבר יאפשר בעתיד תוואי ריבית, לטווח הקצר, הנמוך מהתוואי הנוכחי, והגדלת התעסוקה של בעלי ההכנסות הנמוכות.



שר הפנים, אלי ישי (ש"ס), אמר כי יש להקים ועדת חקירה, שתקבע מדוע בנק ישראל מחטיא, זו השנה השלישית ברציפות, את יעד האינפלציה. לדבריו, הצעת משרד האוצר להציל את תקציב השנה הבאה באמצעות פגיעה בשכבות החלשות, היא הצעה נפסדת.



השרה לבנת אמרה כי היא רוצה לדעת, לפני שתצביע, היכן יבוצעו הקיצוצים בתקציב. היא הביעה פליאה על כך שמשרד האוצר אינו מאפשר למשרדה לקבוע בעצמו היכן יבוצעו הקיצוצים. שרת התמ"ס, דליה איציק (עבודה), התלוננה כי משרד האוצר לא הציג עד כה תוכנית כלכלית, ומסתפק בתוכניות קיצוצים. לדעתה, על רה"מ לקבוע סדרי עדיפויות אמיתיים בתקציב ולא להתבסס על קיצוץ רוחבי שווה בכל המשרדים.



השר לתיאום חברתי, שמואל אביטל (עם אחד), אמר כי יצביע נגד התקציב, אם משרד האוצר לא ייסוג בו מכוונתו לפגוע בקצבאות הביטוח הלאומי והנכים. השר בלי תיק רענן כהן (עבודה) התלונן על כך שנתוני משרד האוצר אינם אמינים, וכי הם משתנים לעתים קרובות מדי. הוא תבע מהנגיד להפחית את הריבית במשק ל-3%.



בתדרוך עיתונאים, לאחר ההצבעה בממשלה, אמר שלום כי שרי העבודה תומכים בקיצוץ, אך הצביעו נגד לאחר שנדחתה דרישתם לרכז את כל ההצבעות ביום חמישי. לדבריו, משרד האוצר מתכנן שינויים במשק שלא היו כדוגמתם מאז תוכנית הייצוב ב-85'. נוסף על קיצוצים בתקציב, משרד האוצר חותר לסיים את עסקת החבילה, והוא יניח ביום חמישי על שולחן הממשלה תוכנית כוללת להקטנת האבטלה. מנכ"ל משרד האוצר, אוהד מראני, התלונן על כך שהמשרד לא הונחה בישיבה אתמול על ידי השרים, היכן עליו לקצץ - בביטחון, בתשלומי ההעברה או במקומות אחרים.