השמות והמספרים של פרשת זמצקי: היקף החוב המוערך - 20 מ' ש'; בין הנושים - ניר ברונשטיין מתמיר פישמן ותמי מוזס

הסיפור של רז זמצקי, העורך לשעבר של המקומון "תל אביב" המשתייך לרשת ידיעות תקשורת שלפני מספר שבועות פורסם כי ברח מהארץ כאשר הוא מותיר מאחוריו שובל של נושים בסכום כולל של מיליוני שקלים, מתחיל לקבל צבעים, פרצופים ושמות.



זאת, לאחר ששני נושים בסכום של כ-10 מיליון שקל פנו לאחרונה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בבקשה לפתוח בהליכי פשיטת רגל כנגד זמצקי ואשתו, חניתה, וכן בבקשה למנות לנכסיהם כונס נכסים.



ככל הידוע, הסכום הכולל של חובותיו של זמצקי מוערך היום בכ-20 מיליון שקל, כשמדובר ב-7-8 נושים להם הוא חייב את הכספים. הסיבות לחובות הללו עדיין לא התבררו, ומהבקשות שהגישו השניים עולה כי מדובר בהלוואות שקיבל זמצקי על בסיס חברי, ושאותן היה צריך להשיב עם תשואה. לטענת המבקשים, הציג בפניהם זמצקי מצגים שהתעשר מהשקעות בניירות ערך והשקעות נוספות.



שני המבקשים הם רו"ח ליאור שחטר, בעל עסק עצמאי, וניר ברונשטיין, מנכ"ל ונשיא תמיר פישמן זינגר ברנע ניהול השקעות. נושה נוספת המוזכרת בבקשה של השניים היא תמי מוזס בורוביץ, שלה, לכאורה עפ"י הבקשה, חייב זמצקי סכום של כ-550 אלף שקל.



ברונשטיין ושחטר טוענים בבקשה שהגישו כי על בסיס חברי הם נהגו להלוות לבני הזוג זמצקי כספים לטווח קצר, אותם החזירו בני הזוג כעבור מספר חודשים.







כבטוחות לאותן הלוואות, טוענים השניים, מסר להם רז המחאות ואף הבטיח להם, לטענתם, כי יקבלו תשואה בגין ההלוואות. כעת טוענים השניים כי בידיהם שיקים בסכום כולל של כ-10 מיליון שקל, והחלוקה הפנימית ביניהם עומדת על חוב של כ-7 מיליון שקל לטובת שחטר וכ-3 מיליון שקל לטובת בורנשטיין.



השניים טוענים בבקשתם כי לפני כחודשיים פנה אליהם אדם בשם גיל, שהוא שותף של זמצקי בחברה שבבעלותם, וטען באוזניהם כי זמצקי עזב את הארץ במטרה להימלט מנושים ואינו יכול לשלם את חובותיו.



עוד טוענים השניים כי זמצקי הודה בפניהם במכתב ששלח להם, בקיום חובותיו, ובכך שאינו יכול לשלמם, וביקש כי ייפנו לבא כוחו עו"ד אהוד שוכוטוביץ, המנסה ליצור הסדר נושים עם נושים נוספים הקיימים לו.



שני המבקשים טוענים עוד כי מהמכתבים שנשלחו להם ע"י זמצקי, טען זמצקי כי הוא מצוי בחובות כבדים כבר מספר שנים, ובכדי להסתיר זאת מחבריו הוא ומשפחתו חיו בפזרנות עצומה, הרבו בנסיעות לחו"ל, ברכישת פרטים יקרי ערך, ואפילו רכשו סוסה בכ-15 אלף דולר, והכל, לטענתם, על חשבון הנושים.



השניים טוענים עוד כי הם מסרו בידי זמצקי את הכספים שבידיהם, ואף לקחו לצורך כך הלוואות נוספות, וכי הם "מסרו בידי זמצקי סכומים כה גדולים, שעלולים להביאם לעברי פי פחת".



שחטר וברונשטיין מוסיפים כי בא כוחו של זמצקי, עו"ד שוכוטוביץ, פנה אליהם לצורך ניהול מו"מ להסדר לתשלום החובות, שבו ישולמו להם כ-50% מסכום החוב, ולצורך כך הובטח להם שבני הזוג יממשו את נכסיהם ונכסים נוספים של משפחותיהם.



למרות זאת, טוענים השניים, בעוד הם מנהלים את המו"מ להסדר הפשרה ביצע זמצקי מאחורי גבם מעשי מרמה נוספים, הברחות נכסים והעדפות נושים, וזאת בעיקר באמצעות הסכם גירושין שנחתם בין בני הזוג זמצקי, לטענתם, בזמן שמנוהל המו"מ להסדר הנושים.



השניים טוענים כי עקרונות הסדר הנושים שהתגבש היו ניתוקה של אשתו של זמצקי מכל העניין בכך שהיא תקבל את חלקו של זמצקי בדירת המגורים שלהם ברמת אביב, והבטחה שלא תיתבע על ידי הנושים בעתיד, ובתמורה יצהיר זמצקי כי קיימים לו אך 5 נושים חיצוניים. כמו כן תצהיר אשתו של זמצקי כי אין לה כל תביעות נוספות והיא מוותרת על כל זכויותיה בכספים נוספים.



בנוסף טוענים המבקשים כי לצורך ההסדר היו אמורים בני הזוג למכור דירה בבעלותם וכן שתי דירות נוספות שבבעלות בני משפחתם, ולהעביר את הכספים לצורך ההסדר.



בשלב זה, טוענים שחטר וברונשטיין, התברר להם כי קיימת לזמצקי נושה נוספת - מוזס בורוביץ' - אשר לה, לטענתם, חייב זמצקי 550 אלף שקל, והיא דורשת לקבל כבר בשלב זה 80% מהחוב, אחרת לא תסכים לביצוע ההסדר. השניים טוענים כי מדובר בהעדפה פסולה של נושים.



המבקשים טוענים כי בשלב השני לאחר ההסדר היה אמור זמצקי לשלם להם 6 תשלומים בסך 150 אלף שקל, ובסכום כולל של כ-900 אלף שקל, מכספים שיגיעו לו מקרנות תגמולים וביטוחי מנהלים שבבעלותו.



בשלב השלישי, טוענים השניים, זמצקי התחייב לחזור לארץ ולהמשיך לעבוד בחברת פיל זהב תקשורת שבבעלותו ובבעלות מעריב הוצאת מודיעין, ולהחזיר לנושים 50 אלף שקל כל חודש במשך מספר שנים.



המשמעות, לטענתם של השניים, לפי ההסכם היא כי הם יקבלו באופן מובטח ממכירת הדירות ופדיון הסכומים הצבורים לזמצקי רק 15%-18% מהחוב שלהם, בעוד אשתו של זמצקי יוצאת נקייה, ומוזס בורוביץ' מקבלת את רוב חובה.



אולם, מוסיפים המבקשים כי בפגישות נוספות שנערכו בין הצדדים מאוחר יותר התברר כי בין זמצקי לאשתו נחתם לאחרונה הסכם גירושין אותו הגישו לאישור בית המשפט לענייני משפחה. לטענתם, חניתה זמצקי ובא כוחה סירבו להעביר לידיהם את ההסכם.



שחטר וברונשטיין טוענים כי כשהגיע ההסכם לידיהם, התברר כי זמצקי מעביר לידי אשתו את רוב הכספים הצבורים בקופות ובקרנות הרשומות על שמו, ושלטענתם, אמורים עפ"י ההסכם להיות משולמים לנושים.



עוד טוענים המבקשים כי מההסכם עולה שתכולת דירת המגורים תעבור בלעדית לאשתו של זמצקי, וכך גם זכויותיו בדירת המגורים. עוד נקבע בהסכם כי זמצקי ישלם לאשתו מזונות בסך 20 אלף שקל לחודש עבור בתם הקטנה, וכי יעביר לחזקת אשתו את הסוסה שברשותם, אותה רכשו בכ-15 אלף דולר.



השניים טוענים כי במסגרת ההסכם מתחייב זמצקי להחזיר לרעייתו הלוואה שסכומה לא ננקב ב-600 תשלומים של 20 אלף שקל לחודש המסתכמים ב-12 מיליון שקל. וזאת, בניגוד גמור למצגים שהוצגו בפניהם, לטענתם, במהלך המו"מ להסדר.



לאור זאת מבקשים השניים להורות על פשיטת רגל, הן לזמצקי והן לאשתו, ומינוי כונס נכסיהם. עוד ביקשו השניים כי ביהמ"ש יוציא צו כנגד הזוג, האוסר עליהם לעשות כל עסקה או דיספוזיציה בנכסים