פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדינה לא רצינית

      מירב ארלוזורוב מסכימה עם כל מי שמכירים את עבודת הממשלה מקרוב, כי חוסר המשילות וחוסר יכולת הביצוע של ממשלת ישראל, הידרדר עד כדי סכנה קיומית לישראל

      גיורא איילנד, אלוף במיל' ולשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי, העיד בפני ועדת החקירה לטיפול במפוני גוש קטיף, ואמר שם דברים נוקבים. "האם ישראל מסוגלת, כמדינה, להוליך מהלכים שנויים במחלוקת? התשובה היא בטח שלא. אנחנו מדינה מנוטרלת, מה זה לא ברור?".

      איילנד הוסיף כי "בערך עשר שנים הייתי בצומת המפגש עם הצמרת המדינית של ישראל, ואני אומר לכם שגם פרויקטים של חירום לא ניתן להזיז. הממשלה לא בנויה להרים פרויקטים לאומיים. משרד רה"מ לא מתפקד בישראל. צריך לראות איך נראים שם דיונים - בושה וחרפה".

      איילנד אינו היחיד שסבור כך. גם רענן דינור, מנכ"ל משרד רה"מ בתקופת אהוד אולמרט, חושב דברים דומים. "יש סכנה לדמוקרטיה באופן שבו משרדי הממשלה מתנהלים", אמר דינור ל-TheMarker. "התהליך הוא שהציבור בוחר ממשלה כדי שתניע שינויים, אבל הממשלה לא מסוגלת לספק את הסחורה. היא אינה מממשת את ההבטחה. יש לה עשייה באפיקים מוגבלים, ואינספור תירוצים, וזה יוצר אכזבה מתמשכת וחתירה תחת האמון בשלטון. זה יוצר את השאיפה ל'איש החזק' שיביא תוצאות".

      חוסר המשילות וחוסר יכולת הביצוע של ממשלת ישראל, שעליו מסכימים כל מי שמכירים את עבודת הממשלה מקרוב, הידרדר עד כדי סכנה קיומית לישראל. לזכותו של אולמרט ייאמר כי כראש ממשלה הוא הבחין בסכנה זו והתחיל, יחד עם דינור, בצעדים ראשונים להסדרת פעילות הממשלה. לחובתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ייאמר כי הסכנה נעלמה כליל מעיניו, ולא רק שהוא אינו משקיע את מרצו בכך - אלא הוא אף מסיג לאחור החלטות שהתקבלו בעידן אולמרט.

      למשל, ההחלטה על כישורי הסף למינוי מנכ"לים למשרדי הממשלה. באפריל 2008 קיבלה הממשלה החלטה על כך שלא ימונה אדם למנכ"ל משרד ממשלתי, אלא אם הוא עומד בכישורי סף של השכלה אקדמית וניסיון ניהולי עשיר. בלשון ההחלטה: "המועמד הוא בעל ניסיון בתפקידים ניהוליים בכירים של ארבע שנים לפחות - בשירות הציבורי או בתאגיד בעל היקף עסקים משמעותי".

      החלטת הממשלה התקבלה לאחר שניתוח של מקור כשליה הביצועיים של ממשלת ישראל הציף את חדלונם של מנכ"לי משרדי הממשלה. החדלון נובע הן ממשך כהונה קצר ולא יציב, והן מכך שחלק גדול מהמועמדים למנכ"לים נבחרים לתפקיד על רקע קרבתם לשר - ולא על רקע היכולת המקצועית שלהם. "המדיניות של משרדי ממשלה מתחלפת עם חילופי השרים והמנכ"לים, כאשר השרים מתחלפים כל שנה וחצי בממוצע", הלין על כך דינור. "התוצאה היא חוסר סמכויות למנכ"לים ופגיעה ביכולת המקצועית של המשרדים".

      אינטיליגנציה ונמרצות - לא מספיק

      לשם השבת היכולת המקצועית למנכ"לי הממשלה יזם דינור שני מהלכים. האחד, קביעת תנאי סף כדי לוודא שרק מועמדים ראויים - בעלי השכלה ויכולות ניהול מוכחות - יקבלו לידם את התפקיד הקשה של ניהול משרד ממשלתי. המהלך הזה אושר בהחלטת הממשלה. המהלך השני הוא ניסיון לנתק את מעמד המנכ"ל ממעמד השר, כדילהבטיח שמנכ"לי משרדי הממשלה יכהנו בתפקידם לפחות ארבע שנים - ללא קשר לאי היציבות הפוליטית ולחילופי השרים. המהלך הזה נמצא עדיין בבחינה של ועדה מקצועית.

      לא ברור מה יצא מהמהלך השני, אבל כבר אפשר לסכם ולומר כי המהלך הראשון לא הביא את פירותיו המקווים. חלפה שנה בדיוק מיום שהתקבלה החלטת ממשלת אולמרט על קביעת כישורי סף למנכ"לים, ובמאי 2009 החליטה ממשלת נתניהו לקבל החלטה שנייה בעניין. החלטה שמבטלת, כמובן, את החלטת ממשלת אולמרט ומורידה בחזרה את רף הכישורים שניסתה ממשלת אולמרט להעלות. בלשון ההחלטה: "המועמד הוא בעל ניסיון בתפקידים ניהוליים בכירים - בשירות הציבורי או בתאגיד בעל היקף עסקים משמעותי". אפשר להבחין כי הדרישה לארבע שנות ניסיון ניהולי נגוזה ונעלמה.

      מדוע מצאה לנכון ממשלת נתניהו להפוך על פיה החלטה שהתקבלה בידי הממשלה רק שנה קודם לכן? כמובן, כי אחד השרים רצה למנות את מקורבו למנכ"ל משרדו, והוא לחץ לבצע את השינוי. במקרה זה השר הוא בנימין בן אליעזר, שחשקה נפשו למנות את עוזרו, שרון קדמי, למנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

      גילוי נאות: אנחנו מכירים את שרון קדמי היטב, ומעריכים אותו מאוד. הוא גויס על ידינו לתפקיד כתב תשתיות ב-TheMarker והוכיח את עצמו כעיתונאי מצטיין, חריף, אינטיליגנטי, בעל יוזמה ואיש מצוין מכל בחינה. רק שעם כל ההערכה, הצטיינותו כעיתונאי והעובדה ששימש בשנתיים האחרונות עוזרו האישי של בן אליעזר כשר התשתיות, לא מכשירות את קדמי בשום צורה לתפקיד שאליו הוא נבחר השבוע - מנכ"ל משרד התמ"ת.

      קדמי מעולם לא ניהל אף מערכת גדולה ואין לו כל ניסיון המכשיר אותו להתמודד עם הניהול של 1,200 עובדי התמ"ת. יתרה מכך, הוא חף מידע וניסיון ניהולי בתחומים הרבים שעליהם מופקד התמ"ת. התמ"ת הוא משרד ענק שמופקד על תקציבי המדען הראשי, עידוד השקעות הון לתעשייה בפריפריה, עידוד היצוא, אכיפת חוקי העבודה, פיקוח על תוכנית ויסקונסין, הכשרה מקצועית, שיתופי פעולה בינלאומיים, מעונות יום, הגנת הצרכן, הגבלים עסקיים, קרנות הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים, פיקוח על שוויון הזדמנויות בעבודה ועוד תחומים רבים שתקצר היריעה מלהזכירם.

      אז נכון, קדמי הוא בחור מצוין, אינטיליגנטי ונמרץ, אבל בישראל יש בוודאי עוד רבים שהם נמרצים ואינטיליגנטים, והם גם בעלי ניסיון ניהולי עשיר, או הם גם בעלי מקצוע בתחום התעסוקה, או בתחום של עידוד התעשייה. הם, ולא קדמי, צריכים היו להתמנות למנכ"לי התמ"ת. אחרת, זה פשוט לא רציני.

      קדמי אמר בתגובה: "חמישה חודשים שאני מנהל את המשרד הלכה למעשה, במהלך אחת התקופות הקשות במשק ותוך אישור של תקציב דו-שנתי, מדברים בעד עצמם. החלטת הממשלה שונתה מאחר שהתברר שהיו רבים וטובים שלא היו מתמנים לו הההחלטה היתה בתוקף".