אלי יונס: "אמרו שבאפריקה ייפגע אחוז נמוך מנכסי המשקיעים - זה לא נכון"

"אני מתנצלת, כשלתי. איני יודעת להסביר מה בנק ישראל עושה ולמה. מה היעד, מה מה המטרה ולמה הם חושבים שזה יעבוד", אמרה היום כלכלנית המקרו של בית השהקעות פסגות ורד דר על רכישות הדולרים על ידי בנק ישראל. "כששואלים אותי איך אפשר לחיות עם דולר נמוך כל כך", הוסיפה, "אני שואלת איך אפשר לחיות עם לחות כל כך גדולה באוויר? אין מה לעשות, זו המציאות".



דר סבורה כי המיתון נגמר וחוזה כי "בשלב הראשון תהיה חגיגה ובשלב השני תגיע חמרמורת". דר סבורה כי האפשרות הסבירה ביותר היא כי הצמיחה תהיה בצורת w - כשבשלב הראשון תהיה הפתעה לטובה ובשלב השני - אכזבה. האכזבה תגיע כי הדו"חות הטובים מבוססים יותר על קיצוצים מאשר על צמיחה וכי התוכניות הממשלתיות להצלה כלכלית - יסתיימו.



ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון והביטוח, אמר בכנס כי הוא מעריך שהמגמה של עליית נתח השוק החוץ בנקאי כאחוז מסך האשראי - תלך ותגדל. לדבריו היסודות שנבנים היום, גם על בסיס המשבר, הופכים את השוק החוץ בנקאי לאיכותי יותר. הממשלה די פתרה את מצוקת האשראי של עסקים גדולים. הוא כבר לא שבוי רק בידי המערכת הבנקאית. יש לו אפשרויות אלטרנטיביות. ישראל הכי בעייתית, במדד התחרותיות הבינלאומית שהתפרסם הבוקר, בנגישות לאשראי. אני לא חושב שזו הכוונה לעסקים הגדולים היושבים כאן באולם, אלא לעסקים הקטנים והבינוניים. הם עדיין שבויים בידיה של המערכת הבנקאית".



עוד אמר ענתבי כי "ככל שניתן אפשר לסמוך על הדירוג, ולדעתנו אי אפשר לסמוך באופן מוחלט, רמת הסיכון היא סולידית. שוק האג"ח הקונצרני הינו שוק מאוד צעיר בתהליך התבגרות שעדיין מעולם לא חווה משברים. יש הרבה מה ללמוד מהנפילות – לכל המערכת העוטפת את שוק ההון - לעו"ד לרו"ח, למערכת המשפטית למשקיעים, לכולם".



ענתבי ציין כי עד היום יש כ-27 חברות בתהליכי הסדר. 13 מיליארד שקל ערך נקוב, רובו מאפריקה. 5 מיליארד שקל מתחלקים בין חברות אחרות. לדבריו מרכיבים נפוצים בהסדרי חוב כוללים פריסת חוב, תוספת ריבית ועוד. בהקשר זה הוא ציים: "אני מאמין שרובו של הכסף יוחזר".



עוד אמר ענתבי כי מעבר להכל "צריכים לטפל בהנפקות חדשות, בין אם בתשקיפים, בין אם בדיווחים וכו'. לשם כך מונתה ועדת חודק. שתגיש המלצות בנוגע לאיך יראה שוק החוב העתידי. ובכלל זה תהליכים שיהיה על המשקיעים המוסדיים לעבור, לפני שישקיעו בניירות אלו ואחרים".



ענתבי סיכם את דבריו בכך ש"אין היום שום גוף או חברה שאם לא יחזיר את חובותיו - זה יצריך התערבות ממשלתית".



אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, לא ממש הסכים עם ענתבי ואמר: "לא הייתי מרים דגלים שלא יהיה סיוע ממשלתי לחברות שיזדקקו. אני מקוה שלא נזדקק לסיוע זה, אבל אם נגיע לשם, אני רוצה לקוות שהממשלה תדע לנהוג כמו ממשלות אחרות ולסייע".



יונס אמר עוד כי "בהפסדים של חברות, צריך שישאו הבעלים ולא החוסכים. אמרו שבאפריקה ייפגע אחוז נמוך מנכסי המשקיעים. לא נכון לחשוב כך".



יונס ניתח את התנהגות בנק ישראל במשבר ואמר: בנק ישראל מילא את תפקידו. הוא סיפק נזילות למערכת, הוא עשה הרבה מאוד באיסוף במידע ובניתוח מידע. הוא בנה באופן לא מתפשר כרית ביטחון בבנקים. נכון שחשבנו מדי פעם שבנק ישראל מנדנד יותר מדי והוא מן אמא פולניה כזאת. אבל היתרון של אמא פולניה הוא - שהיא בכל זאת אמא".



את דבריו סיכם יונס בהתייחסות לצריכה הפרטית ואמר "אחד המרכיבים המרכזיים ביציאה מהמשבר הוא צריכה פרטית. צריכה פרטית נוצרת בין השאר באמצעות יצירת הכנסה פנויה - דהיינו מערכת המס. האבסורד הוא למשל העלאת תקרות הביטוח הלאומי".