פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם בתי ההשקעות למדו לקח?

      המשבר הפיננסי תפס את מנהלי ההשקעות המקומיים בשיא האופוריה: מתן אשראי בנדיבות, התעלמות מסיכונים וניגודי עניינים הם רק חלק מהבעיות שהתגלו

      שנה לאחר קריסתו של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס - אירוע שאיים על יציבותן של הכלכלה והמערכת הפיננסית העולמית - נראה מצב הרוח בבתי ההשקעות בסיטי של תל אביב מעודד.

      הודות לעובדה שהשוק המקומי לא השתתף בפירמידות הפיננסיות שנבנו בוול סטריט ואיימו להטביע את הכלכלה העולמית, אלינו הגיעו רק נתזים מההתרסקות. עם זאת, המשבר חשף כי גם המגרש הביתי אינו חף מטעויות.

      "הכל היה מצוין", אומר מנכ"ל בית השקעות. "כספים רבים זרמו למכשירי ההשקעה, בתי ההשקעות גייסו כוח אדם, המשכורות היו מעולות. המשבר תפס את כולם עם המכנסיים למטה".

      מנכ"ל בשוק מיטיב לתאר את שורש הבעיה: התחרות העזה בשוק על כל פיפס של תשואה. "התאווה לסיכון באה מהשטח", הוא אומר. "לי אין בעיה לשבת במכשירים סולידיים, אבל יש תחרות. כשהשוק עולה והקופה של השכן של הלקוח נתנה תשואה טובה יותר, הלקוח מתקשר לשאול למה אתה לא עולה יותר - יותר מהשכן ויותר מהשוק. כשהלקוחות מרוויחים, הם לא מתקשרים לומר תודה. אבל כשהם מפסידים, הם רוצים לתלות אותך".

      ניסיונות ההרגעה של בתי ההשקעות אולי עודדו את הלקוחות, אך לא בטוח שהם שיככו את כאבי ההפסדים. "הרוב מקשיבים לעצות. הם רק רוצים שמישהו ישיב להם על השאלות", אומר מנכ"ל חברת גמל בשוק. חוסכים רבים, שלא היו מסוגלים להמשיך לראות את החסכונות שלהם מתכווצים, פדו את קופות הגמל. בפועל, התיקון האגרסיווי הפתיע את כולם.

      "לא נסענו לחו"ל השנה והמקרר במטבח מלא קצת פחות"

      "צריך להראות ללקוח שאתה בשליטה, שיש לך מכשירים לכל תקופה והכל בסדר", אומר בכיר בשוק. "מה רציתם שנגיד ללקוחות? שיברחו? זה הביזנס שלנו. קיווינו שהשוק יעלה. בינתיים, העברנו לקוחות לחוצים למסלולים סולידיים והמלצנו על קרנות כספיות שהושקו באותה תקופה והתאימו מצוין לאווירת הירידות. ברור שלא ידענו שהשוק יעלה בכזאת עוצמה. הרי אם מישהו באמת חשב שהעלייה תהיה כה מהירה, הוא היה ממליץ לכל הלקוחות שלו לשבת במניות או באג"ח קונצרניות. ראית פעם אנליסט שנותן המלצת מכירה? עכשיו נתנו לאפריקה, רק אחרי שהכתובת כבר על הקיר. באמת תודה רבה".

      לא כולם בשוק נוקטים לשון נחרצת, אבל בין כולם שוררת הסכמה שהשינויים יהיו בשוליים. המשבר הנוכחי דווקא הוכיח שהמערכת הכלכלית למדה מהניסיון הקודם. לדוגמה, קובעי המדיניות הפיקו לקחים מהמשבר של 1929 באשר למדיניות המוניטרית והפיסקלית - והידע שנצבר עזר במלחמה הנוכחית נגד המיתון. אם כך, מדוע לא יושם הניסיון גם במישור ההשקעות? התשובה טמונה במערכת אינטרסים חזקה: המשקיעים רוצים להרוויח והמנהלים רוצים לגזור קופון. גם משבר שמגיע אחת למאה שנה לא צפוי לחולל שינוי מהותי בהתנהלות ולשבור את רצף האינטרסים.

      הירידות בשווקים השפיעו גם על המאזנים בבתי ההשקעות. התשואות השליליות חתכו את היקפי הנכסים וזרם ההכנסות הידלדל. גם הכסף שנותר עבר בחלקו למכשירי השקעה סולידיים, המתאפיינים בשולי רווח נמוכים יותר. פעילות החיתום, שנחשבה לבור רווחי ועתיר שומן, התייבשה לחלוטין.

      "לא נסענו לחו"ל השנה, והמקרר במטבח מלא קצת פחות", מספר אנליסט בכיר. "אחרי שהיינו מנויים על כל העיתונים הכלכליים, היינו צריכים לבחור אחד", מספר סוחר. "בוטל תקציב הביגוד", "לקחו את מכונת האספרסו", "הוסיפו תקרה לתקציב הסלולרי" "ביטלו ארוחות צהריים" "ביטלו את התן-ביס", מספרים עובדים אחרים בשוק.

      בין אם נעלמה מכונת האספרסו או קוצץ תקציב ארוחות הצהריים, בכל בתי ההשקעות נרשמה ירידה בשכר העובדים - שלפי מנכ"לים בשוק, תופס נתח של כ-70% מההוצאות. המשכורות בענף מבוססות ברובן על מנגנון זהה: שכר בסיס בתוספת בונוסים.