מאינד תקבל כ-18.5 מיליון דולר במסגרת הסדר עם הבנק שמכר לה ARS

סוף פרשת ה-ars ב: החברה תקבל כ-18.5 מיליון דולר במסגרת הסדר עם הבנק שמכר לה את איגרות החוב ותחלק דיווידנד של 15 מיליון דולר.



פרשת ההשקעה של מאינד cti, יצרנית תוכנות הבילינג הקטנה מיוקנעם, מגיעה לסיומה. החברה הגיעה להסדר לפיו היא תקבל כ-18.5 מיליון דולר בגין השקעתה באיגרות החוב במהלך הרבעון הנוכחי. החברה מחקה בעבר כ-20.2 מיליון דולר בגין השקעתה באיגרות החוב, וכעת בעקבות קבלת הכסף היא תחלק דיווידנד של 15 מיליון דולר או 80 סנט למנייה.



מדובר בתשואה של כ-81% למי שהחזיק את מניית החברה אתמול בתום המסחר מאחר שמחירה עמד על 1.01 דולר, ושיקף לחברה שווי של 19.4 מיליון דולר. עם זאת, התאריך הקובע לחלוקת הדיווידנד טרם נקבע, ובנוסף תלוי הדיווידנד באישור בית המשפט. קופת המזומנים של החברה הכילה נכון לסוף הרבעון השני כ-11.8 מיליון דולר.



מאינד השקיעה בעבר 62% מכספה, שהם כ-20.3 מיליון דולר, בניירות ערך מסוג ars לפדיון ב-2046. בעקבות פריצת משבר האשראי בעולם ביולי אשתקד, איבדו משקיעים רבים את אמונם במכשירי האשראי בשוק, דבר שהוביל לקריסה מהירה במחיר שלהם.



ars הן אג"ח המונפקות לטווח של 40-10 שנה, שהריבית עליהן משתנה מדי שבוע, שבועיים, חודש או חמישה שבועות.



בדומה לחברות רבות, השקיעה מאינד ב-ars שלה בעקבות התפיסה כי מדובר בנייר ערך נזיל, הניתן למימוש מדי חודש. אלא שבניגוד לרוב הרוכשים של המוצר, היפנתה מיינד אצבע מאשימה לעבר בנק ההשקעות הבינלאומי שמכר לה אותם ותבעה אותו. לטענתה, ביצע הבנק את ההשקעה ללא ידיעתה ובניגוד לסיכום המוקדם ביניהם, בו נקבע מפורשות כי הכסף יופקד בניירות ערך בעלי רמות גבוהות של ביטחון ונזילות. לפי מאינד, הסיכום לא בוצע והבנק אף הודה בכישלון ההשקעה.

אלא שבניגוד לחברות הישראליות האחרות, מאינד השקיעה מזומנים בסדר גודל משמעותי ביחס לכמות המזומנים בחברה, מה שהקשה עליה להמשיך ולפעול במשבר הכלכלי הנוכחי שהוביל להידרדרות בהכנסות החברה. בנוסף, מאינד לא יכלה לבצע רכישות בעקבות העובדה שמרבית כספה לא היה נזיל.



בעקבות ההשקעה הוגשה לפני מספר ימים כנגד החברה תביעה ייצוגית בארה"ב, ובמסגרתה נטען שהחברה לא חשפה שהכסף הושקע ב-ars, ושנהלי החברה לניהול ולניטור היו פגומים. לטענת התביעה, חוסר הנזילות הקשה על מימון פעילות החברה ועל ביצוע רכישות.



חברות ישראליות רבות השקיעו באותו המכשיר, ומרביתן קיבלו את כספן בחזרה. בין החברות שהצליחו להחזיר את ההקשעה במלואה נמצאות טבע, נובה מכשירי מדידה, ויסוניק ואינקרדימייל. כמו סיפורים רבים הקשורים במשבר הכלכלי הנוכחי, גם הסיפור של ה-ars הוא תוצאה של תאוות בצע.



את מרבית ההשקעות ב-ars עשו החברות הישראליות בעקבות שני ברוקרים מקרדי סוויס, שסטו מדרך הישר עבור עמלות גבוהות. שני הברוקרים ביקרו בישראל בסוף 2006 ושיכנעו חברות רבות להשקיע באג"ח מסוג ars של קרדי סוויס.



בזמנו האג"ח האלה נחשבו בטוחות מכיוון שזכו לדירוג גבוה, וחלקן התבססו על הלוואות סטודנטים או אג"ח מוניציפליות. אולם בהדרגה העבירו הברוקרים את ההשקעה של החברות ממסלולים בטוחים יחסית למסלולים הרפתקניים יותר שגובו במשכנתאות, ולא טרחו ליידע את החברות. בחלק מהמקרים, הם אף שיקרו בתצהירים אודות ההשקעות לחברות. כיום שניהם מואשמים בהונאה בגובה מיליארד דולר.



החברות הישראליות פעלו בשני נתיבים שונים כדי להתמודד עם מחיקות הענק שנגרמו להן כתוצאה מההשקעה באג"ח. חלקן החליטו לפתוח בהליך תביעה כנגד קרדי סוויס, אחרות העדיפו להמתין מתוך הבנה כי מדובר בכשל מערכתי ולא סביר שניתן יהיה לטפל בו במסגרת מקומית בלבד.



רוב החברות קיבלו פיצוי כבר בשנת 2008, כשהרשויות האחראיות על הרגולציה הפיננסית בארה"ב החלו לפעול מול הבנקים בצורה אגרסיווית כדי לייצר הסדרים שישחררו את הכסף לעסקים קטנים - חברות שהשקיעו עד 10 מיליון דולר בני"ע אלה. מאחר שמיינד השקיעה סכום הגבוה מזה היא לא נכללה אז בהסדר והפרשה הגיעה לפתרונה רק כעת.