וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יוסי פריימן מפריקו: הדולר בדרך לרמות של 3.5 שקלים; בנק ישראל מזרים חמצן מוגבל למערכת

טל לוי

10.9.2009 / 17:26

"ליצואנים ובמיוחד אלו "הירוקים" חסרי הניסיון, רצוי שלא לסמוך על נס"



"השקל בדרך לרמות שפל חדשות. החמצן של בנק ישראל מוגבל" - כך מעריך מנכ"ל חברת היעוץ במט"ח פריקו, יוסי פריימן. "היחלשות הדולר אל מול המטבעות המרכזיים - היורו, הליש"ט, הפרנק השווייצי והין היפני - מאותתת על פוטנציאל דומה גם בזירה המקומית אל מול השקל".



בפריקו כותבים כי במצב דברים בו בנק ישראל נדרש לפעול לבדו אל מול כלל המערכת, "אל נתפלא אם בעוד פרק זמן קצ, ישוב וייסחר הדולר בשוק המקומי מתחת לרמת ה-3.5 שקלים לדולר. ליצואנים ובמיוחד אלו "הירוקים" חסרי הניסיון, נשוב ונאמר כי רצוי שלא לסמוך על הנס. מוטב כי יפעלו ויתגוננו. משרדי הממשלה ובראשם משרד התמ"ת מעניק מימון נדיב למעוניינים ללמוד ולהכיר את המכשירים ומכלול האסטרטגיות הקימות בזירה המקומית ובשוקי חו"ל. ומוטב להקדים, להכיר, ללמוד ולפעול. לגידור מכלול סיכוני השוק לא רק בתחום שער החליפין, אלא גם בתחום שערי הריביות ומחירי חומרי הגלם, הנעים בתחום שערים רחב".



עוד סבורים שם כי מהלכי ההתערבות של בנק ישראל במסחר במטבע חוץ בזירה המקומית הינם זריקת חמצן המוגבלת לטווח הקצר. בימים כתיקונם התערבות בהיקף של מאות מיליוני דולרים השיגה תיקון מרשים, כך נסק הדולר מרמת 3.74 שקלים לעבר 3.90 שקלים לדולר ויותר - פיחות של מעל ל-4%. ההתערבות השבוע בהיקף של מעל לחצי מיליארד דולר לא הצליחה להזניק את הדולר מרמת ה-3.74 שקלים אל מעבר לרמת ה-3.81 שקלים - פיחות של פחות מ-2%, והדולר שב ונחלש במהרה לעבר רמת ה-3.77 שקלים לדולר.



התערבות במסחר אומנם עשויה למתן עודפי הצע נקודתיים אולם אינה יכולה להוות פתרון לאורך זמן. איזון עודפי ההיצע שאינם בהכרח תולדה של פעילות ספקולטיווית ניתנים לספיגה באמצעות תוכנית לעידוד הפעילות הכלכלית. עידוד השקעות בתעשייה, בתשתית, בציוד ובנדל"ן, יתרום לצמצום האבטלה, לעליה בשיעור הניצול התעשייתי, לשיפור בנתוני התפוקה לעובד ויתרום לביקוש למטבע זר.



"ראוי כי בנק ישראל יידרש להתערבות נקודתית, ישירה ורחבת היקף רק במצבים קיצוניים - קריטיים, כאשר פעולתו עשויה לחולל שינוי בעל משמעות לאורך זמן. מנגד, משרד האוצר יפעל לעידוד הפעילות הכלכלית, בין היתר, באמצעות תמריצים להשקעה אשר יעודדו את הפעילות הכלכלית בשוק המקומי ועמה את הביקוש למט"ח. ללא מהלך משולב, רחב היקף ומשותף לכלל משרדי הממשלה, ימשיך השקל להתחזק וינוע לעבר רמות קיצון חדשות.



"אומנם בנק ישראל יכול לרכוש דולרים ללא מגבלת כמות. כל שעליו לעשות זה לשלם שעות נוספות למדפיס שיספק שקלים למימון רכישת המטבע הזר. אולם כאשר שיעור הספיגה חזרה, של אותם השקלים, עומד על כ-60% בלבד, הרי היצע הכסף שיוזרם לשוק המקומי יתרום לעליות המחירים, לנסיקת האינפלציה ובהמשך להעלאת שערי הריבית. האם עלייה בהוצאות צמודות המדד ובעלויות המימון והאשראי עדיפה על שחיקת שער הדולר? ומה באשר לתעשייה המקומית הרוכשת והמוכרת בש"ח אשר תידרש לשלם יותר בגין הריבית שתנסוק? מה יעלה בגורל מנפיקי האג"ח, צמוד המדד, שידרשו לשלם עבור האינפלציה הנוסקת?".



"התערבות במסחר שאינה יכולה לעקר את השפעת הגידול בהיצע הכסף, במלואו, תורמת להאצת האינפלציה. לצורך ריסון הלחצים האינפלציוניים, יידרש בנק ישראל לשוב ולעלות את שער הריבית. אולם למהלך זה השפעה ישירה על עלות ההון והוצאות המימון של החברות. המשבר הריאלי טרם מוצה והעדנה לה זכה שוק ההון טרם נראית בזירה הריאלית. מוטב היה כי משרד האוצר ובנק ישראל היו פועלים במשולב".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully