השופטת על גרובר ב-2007: "חוסר תום הלב שלו זועק לשמים"

>> מדי שנה עורכת מנורה מבטחים מסיבה בהשתתפות אלפי עובדיה וסוכניה, שבה היא מעניקה פרסים למצטיינים. ב-2006 נערך האירוע בחוות רונית, ואל הבמה הוזמן הזוכה המאושר בפרס המצטיין בקטגוריית ביטוחי החיים: מיקי גרובר. במקרה או שלא במקרה, גרובר עומד כיום במרכז שערוריית ההלוואות של חברת מנורה.

גרובר, כפי שנחשף השבוע ב-themarker, היה לכאורה המתווך בחלק מההלוואות שהעניקה מנורה ללא ביטחונות כנדרש, בסכום של כ-45 מיליון שקל. מקורות בענף הביטוח אומרים כי גרובר ידע להשתמש היטב בשיטת השיווק הייחודית: משיכת לקוח לקניית פוליסת ביטוח באמצעות הצעה להלוואה.



ככל הנראה, גרובר עשה זאת גם בחברות הפניקס וכלל, אם כי בממדים קטנים יותר. "השיטה של הלוואות עוזרת למכור פוליסה", הודה השבוע בכיר לשעבר בהפניקס, אבל הדגיש: "אלה לא היו סכומים גדולים".



דני קהל, לשעבר משנה למנכ"ל כלל ביטוח, מוסיף: "יש שיטת שיווק בשוק הביטוח באמצעות הלוואות, אבל זה לא היה מקובל בהיקפי הלוואות שהוא נתן. זה עניין של מינון. גרובר עשה את זה בגדול".



גרובר עובד בענף הביטוח מאז ראשית שנות ה-80. ב-1989 פתח סוכנות עצמאית בשם "יותר". במהלך הקריירה עבד עם החברות מגדל, הפניקס וכלל, בעיקר במכירת ביטוחי חיים.



תקופת הפריחה הכלכלית שלו היתה בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90, אז שיגשג ענף זה. העמלות שגרף גרובר מהעסקות סייעו לו בבנייה של בית נאה צמוד קרקע ברעננה. על אף שצבר שם של סוכן מוצלח, היו כאלה בענף שהסתייגו ממנו.



"המפקד, ערב טוב"



לדברי בכיר לשעבר במנורה, ב-2003 רצה גרובר לשמש סוכן של בחברה, אך נדחה. "מנהלים במנורה הסבירו לו שהם לא מוכנים לעבוד בשיטות האלה", אומר הבכיר. מקורבים לגרובר טוענים כי ההיפך הוא הנכון: גרובר הוא זה שבחר מרצונו שלא לעבוד עם מנורה.



בכל מקרה, כעבור שנה, ב-2004 החל גרובר לעבוד כסוכן של מנורה. היה זה קצת אחרי שירון דוויק נכנס לתפקיד ראש אגף ביטוחי החיים בחברה. את דוויק הכיר גרובר מעבודתו בהפניקס, והשניים עבדו באופן צמוד בעת מתן ההלוואות.



באחת מהתכתבויות המייל ביניהם פנה גרובר לדוויק במלים "המפקד, ערב טוב" וכתב: "לעולם לא אפר הבטחות אליך... אחתום על כל מכתב כפי שתבקשו לצורך הבטחת הביטחונות לטובת מנורה.. שים לב, ברוך השם, הכל עובד עד היום שחבל על הזמן".



מקורבים לגרובר טענו השבוע כי הוא עדיין עובד עם מנורה, זאת מכיוון שלא נשלח שום מכתב רשמי, כנהוג על-פי חוק, המודיע על הפסקת עבודתו. מנורה סירבה להגיב לטענה זו. מקורב לגרובר טען השבוע שכל הטענות בפרשה צריכות להיות מופנות למנורה, שאישרה את ההלוואות, בעוד שלגרובר לא היתה סמכות לכך. "גרובר נתן הלוואות? הוא חתם על צ'קים? הוא גנב ממנורה פנקסי צ'קים?" שאל השבוע המקורב. "מדוע שופכים את דמו? למישהו אכפת אם בעוד שבוע הוא יתאבד?"



הסתבך כבר בעבר



בחברת סככות מעיין הדרום בקרית גת לא הופתעו לשמוע השבוע את שמו של מיקי גרובר בהקשר להלוואות מפוקפקות. את גרובר מכירים בעלי החברה עוד מאמצע שנות ה-90, אז ניסה להציע להם הלוואה לבניית מפעל חדש. דני בן-שבת, מבעלי החברה, מספר כי "גרובר אמר לי שיש לנו ציצים גדולים בחברה ואין מי שיינק, אז תבוא ותינק. הוא הבטיח הלוואה של מיליון שקל מחברת ביטוח. בסוף הדברים לא הסתדרו, ואני גייסתי את ההלוואה מהבנק".



כעבור כמה שנים החתים גרובר את החברה על הסכם להעברת פוליסות הביטוח של כמה מנהלים ממגדל להפניקס. חברת הסככות חזרה בה מההסכם, לאחר שגילתה שזכויותיה במגדל לא נשמרו, בניגוד להבטחותיו של גרובר. בעקבות כך הגיש גרובר תביעה בבית המשפט השלום בקרית גת. אלא שהשופטת דינה נצר פסקה שחברת הסככות היתה רשאית להפר את החוזה, מכיוון שהוא היה מבוסס על "פרטים שקריים", כפי שנכתב בפסק הדין מ-2007 המותח ביקורת חריפה על גרובר.



באחד המקרים, כפי שתיארו עובדי החברה, הגה גרובר רעיון שלפיו המבוטחים יצהירו כי הם חדלו לעבוד במגדל, וכי כעבור שישה חודשים תעמוד להם הזכות למשוך כספי הפיצויים והתגמולים שנצברו לזכותם באותן הפוליסות. "מהלך זה, מעבר לחומרה העולה ממנו על רקע היותו מבוסס על מצגים שקריים, תומך בגירסת הנתבעים", כתבה השופטת. "חוסר הסבירות ואף חוסר תום הלב בהתנהגותו של גרובר זועק לשמים".