קופת השרצים של מנורה

>> "היו לי שבועות טובים יותר", אמר השבוע ארי קלמן, מנכ"ל מנורה מבטחים בשיחה עם themarker. ואכן, השבוע היה אחד השבועות הסוערים ביותר בענף הביטוח הישראלי.

חברת מנורה מבטחים, הרביעית בגודלה בישראל שמנהלת כספי חסכונות של הציבור בהיקף של יותר כ-55 מיליארד שקל, עמדה במרכזן של שתי פרשיות קשות שהתנהלו לאורך זמן - פרשת הבקדייטינג ופרשת ההלוואות שניתנו שלא כדין. כפי שחשף themarker, בשתי הפרשות מעורבים מספר לא מבוטל של בכירים, עובדים ולקוחות החברה.



בעולם הביטוח ושוק ההון סערו הרוחות השבוע. "זה לא ייאמן", היתה התגובה הרווחת. המפקח על הביטוח מינה משרד רו"ח חקירתי (משרד רו"ח ברלב) לבדוק את הפרשה. להלן שמונה זוויות לבחינת תיבת מנורה שנפתחה בשבוע שעבר, השופכות אור על דרך התנהלותם של החסכונות הפנסיוניים של הציבור ועל הפיקוח עליהם.



1. פרשת הבקדייטינג



הפרשה: עובדי מנורה מבטחים ביקשו לשנות את מסלולי ההשקעה בפוליסות האישיות שלהם - בדיעבד, במטרה לצמצם את הנזקים שנגרמו כתוצאה מהמשבר הכלכלי.



האירועים התרחשו בסביבות ינואר 2008, בתקופה שבה התחילו הירידות בשווקים, ונמשכו כמה חודשים.



איך זה עבד: הפוליסות המדוברות מנהלות חיסכון במסלולי השקעה שונים - חלקם מסוכנים יותר, כמו מניות, וחלקם סולידיים. כך למשל, אם הפוליסות היו מושקעות במסלול מנייתי והמניות בבורסה ירדו - הם היו מבקשים להעביר את החיסכון למסלול אחר, סולידי יותר, נכון לתאריך של שבועיים קודם לכן, כדי שלא יספגו את ההפסד.



דוגמה נוספת: אם לאחר שבועיים המניות עלו, היו העובדים מבקשים שוב להעביר רטרואקטיבית את החיסכון למסלול מנייות, כדי ליהנות מהרווחים של העליות.



מדוע זה חמור: הדבר שקול למילוי טופס לוטו לאחר שהמספרים כבר הוגרלו. כלומר, אם העובד העריך מראש באיזה מסלול השקעה הוא ירוויח יותר ושם הוא הניח את כספו - זה לגיטימי. ואולם אם הוא עושה זאת בדיעבד, מישהו משלם את המחיר - מכיוון שההפסדים בהשקעה של העובד אינם נמחקים, הם פשוט עוברים לחשבון אחר והעובד יוצא מרווח.



מעבר לכך, בעוד כלל הציבור ספג את כל נזקי המשבר הכלכלי בחסכונות שלו, נראה שמקורבים לצלחת הצליחו להימנע מכך. הנקודה המטרידה ביותר בפרשה זו היא ההיקף של המעורבים שעשו זאת, שיכול ללמד כי למעשה מדובר בנורמה בחברה.



המעורבים: בפרשה היו מעורבים כ-20 עובדים, מהם פוטרו שלושה. בכיר במנורה סיים את עבודתו בחברה עקב הפרשה. בנוסף, ידוע לפחות על סוכן אחד ולקוח אחד שהעבירו גם הם את חסכונותיהם רטרואקטיבית בין מסלולי ההשקעה. כל המעורבים נדרשו להחזיר כספים למנורה לאחר שביקורת הפנים של החברה עלתה על הפרשה, כך שהנזק הכספי מהפרשה אינו מהותי.



2. פרשת ההלוואות



הפרשה: פרשת ההלוואות התרחשה בין 2004 ל-2007. בפרשה זו העניקה מנורה מבטחים הלוואות שלא כדין באמצעות סוכנים - העיקרי שבהם הוא מיקי גרובר, ולכאורה גם באמצעות הסוכן עזרא גבאי.



איך זה עבד: על פי הוראות הדין, כאשר חברת ביטוח רוצה להעניק הלוואה למבוטח שלה, היא בודקת כמה כסף נצבר בחיסכון בפוליסה שלו, ואז היא יכולה לתת לו כהלוואה 50%-80% מהיקף הכספים הצבורים, בהתאם לסוג הפוליסה. הכספים שנחסכו בפוליסה הם הביטחון שבידי חברת הביטוח לכך שההלוואה תוחזר.



בפרשת מנורה שימשו הפוליסות כיסוי פיקטיבי להלוואה. כלומר, הסוכן הגיע ללווה והציע לו הלוואה בסכום מסוים, כאשר בסמוך למועד מתן ההלוואה הוא גם פתח לו פוליסת ביטוח חיים. במועד מתן ההלוואה לא היה כסף בפוליסה, כך שהיא לא עמדה בכללי הדין.



מדוע זה חמור: מנורה מבטחים דיווחה שהיא העניקה הלוואות כאלה בהיקף של 133 מיליון שקל, מתוכם היא מעריכה כי לא תוכל לגבות חזרה 62 מליון שקל. מעבר לנזק הכלכלי, ההוראות שקובעות את היקף ההלוואה המותרת נועדו למעשה כדי שחברת הביטוח לא תיקח סיכון גבוה מדי בכספי העמיתים.



3. האינטרסים



בפרשת הבקדייטינג, האינטרס של העובדים שביקשו להעביר את חסכונותיהם האישיים באופן רטרואקטיבי היה להגדיל את הרווחים שלהם או להקטין את ההפסדים שלהם.



בפרשת ההלוואות לכל צד בעסקה אינטרס משלו - מבחינת הלקוח מדובר בהלוואה קלה ומהירה, ובחלק מהמקרים היא לא דרשה כלל ביטחונות. ייתכן כי בבנק לא היו הלקוחות מצליחים לקבל הלוואה באופן כה פשוט.



מבחינת סוכני הביטוח שהעניקו את ההלוואות - הם הביאו לחברה לקוחות בתחום ביטוח החיים, וקיבלו עמלה על הפוליסה שפתחו הלקוחות נגד ההלוואה. באופן כזה שבו מוענקת הלוואה הרבה יותר קל למכור לו פוליסת ביטוח חיים.



מבחינת מנורה מבטחים, האינטרס העיקרי היה הגדלת היקף הפעילות בתחום ביטוחי החיים. פוליסות אלה מייצרות הכנסה לחברה, והיא גובה עליהן דמי ניהול. ואולם מנורה הרוויחה מפן נוסף בפרשה: מתכתובות מיילים שצורפו לבקשה לתובענה ייצוגית שהוגשה נגד מנורה בפרשה על ידי אחד המבוטחים עולה כי לפעמים ניתנה ההלוואה למעסיקים בינוניים וקטנים, כאשר אלה העבירו במקביל את קופות הפיצויים של העובדים שלהם ואת ביטוחי החיים שלהם למנורה מבטחים.



4. הבכירים מעורבים



בפרשת הבקדייטינג מרבית העובדים שהיו מעורבים בפרשה היו בדרג נמוך, אבל לפחות בכיר אחד היה מעורב בפרשה וסיים את עבודתו בה.



בפרשת ההלוואות היו, לכאורה, מעורבים הדרגים הבכירים ביותר במנורה, ובכלל זה המשנה למנכ"ל וראש אגף ביטוחי החיים לשעבר ירון דוויק, וכך גם המנכ"ל ארי קלמן. בתכתובות מייל פנימיות שצורפו לבקשה לייצוגית נגד מנורה בפרשה זו מופיעים מיילים העוסקים בהלוואות, שאליהם מגיב המנכ"ל קלמן.



5. הסוכנים



שוק סוכני הביטוח הוא שוק מכירות פרוע. סוכני ביטוח הם אנשי מכירות, והם מבצעים היטב את מלאכתם. כדי לתמרץ את הסוכנים למכור, חברות הביטוח מציעות להם עמלות נדיבות, ועורכות תחרויות יעדים בין סוכנים - שבהן מובטחים פרסים לסוכנים מצטיינים שתפוקת העבודה שלהם גבוהה. הפרסים כוללים טיולים לחו"ל, נופשים בישראל ומסכי פלאזמה (ראו מסגרת). בפרשת ההלוואות הבעייתיות היה אפילו קל יותר לסוכנים למכור את הפוליסות ללקוח: הסוכנים יכלו להציע לו מראש הלוואה אטרקטיבית, והצטרפות לפוליסה היתה תנאי למתן ההלוואה.



6. הלקוחות



בפרשת ההלוואות החריגות מדובר על הלוואות שניתנו למאות לקוחות. על-פי מסמכים שהוגשו בבקשה לייצוגית, אפשר ללמוד על הלוואות בסכומים גבוהים שניתנו לשכירים שונים ובהם רצפים, מורות, ובעלי עסקים קטנים. בנוסף, ניתנו הלוואות בהיקף של מאות אלפי שקלים ללווים בסוף שנות העשרה ותחילת שנות ה-20.



בנוסף, ממסמכים שמצורפים לתובענה עולים שמותיהם של לווים מפורסמים יותר, שלחלקם ניתנו, על פניו, הלוואות לא תקינות, ולחלקם הלוואות שעל פניו עומדות בדרישות החוק. בין הלווים נמנים חברי הכנסת לשעבר יורם מרציאנו ודניאל בן לולו, ראש עיריית קרית אתא יעקב פרץ, מאמן מכבי תל אביב בכדורגל אבי נמני ואנשי העסקים רפי עובדיה ואייל קורנבליט, שנעצרו בעבר בפרשת הלוואות אחרת - הלוואות שהוענקו על ידי מנכ"ל בנק לאומי בריטניה, מיקי פרידמן, שלא לפי נוהלי הבנק. לפי החשד, חלק מכספי ההלוואות האלה מבנק לאומי הגיעו לשוק האפור.



ומה לגבי יתר מבוטחי מנורה מבטחים ולקוחותיה כיום? מנורה מבטחים מדגישה כי החברה עצמה נשאה בכל הנזקים משתי הפרשיות, ובשתיהן ההפסדים נזקפו לתיק ההשקעות העצמי שלה. המפקח על הביטוח, ידין ענתבי, ציין בהתייחסותו לפרשה כי יוודא שהמבוטחים אכן לא נפגעו. בינתיים, אחד מלקוחות מנורה מבטחים הגיש תביעה ייצוגית בשם מבוטחי מנורה בפרשת ההלוואות, בהיקף של 153 מיליון שקל.



7. כשלי הבקרה



משתי הפרשות עולה תמונה של כשלים, לכאורה, במערכות הבקרה של מנורה מבטחים. כך למשל, בפרשת הבקדייטינג איפשרה המערכת של מנורה מבטחים לעובד להזין רטרואקטיבית שינויים בפוליסות של כ-20 עובדים, לפעמים גם בתאריך של שבועיים קודם לכן, ללא שום הגבלה.



במשך שנים אפשר היה להעניק הלוואות בהיקף העולה על הוראות הדין. חלק מהכשלים נובעים מכך שכנראה מערכות המחשוב של מנורה לא היו בעת ההיא מתוחכמות מאוד. חולשה בתחום מערכות המחשוב אינה אופיינית רק למנורה מבטחים - כמעט בכל החברות בענף הביטוח (אולי להוציא מגדל), ישנן מערכות מחשב שמפגרות שנות דור אחר מערכות המחשב וניהול הסיכונים הקיימות, לשם ההשוואה, בבנקים.



8. איפה הרשויות



אף שפרשת הבקדייטינג התרחשה בתחילת 2008, הפיקוח על הביטוח טוען כי נודע לו על כך לפני כמה שבועות. פרשת ההלוואות התרחשה בין 2004 ל-2004, והפיקוח מינה בתחילת השבוע את משרד רו"ח ברלב לבדוק את הפרשות רק כעת.



ענתבי טען כי הדיווח של מנורה מבטחים היה לקוי, ואף הוציא לה הודעת קנס בשל כך. ואולם לאור העובדה שפרשת ההלוואות הופיעה בדו"חות הכספיים של מנורה, גם אם באופן לאקוני, נשאלה השאלה אם הפיקוח על מנורה היה מיטבי, ואם ענתבי צריך להמתין שכל חברה שתחת פיקוחו תדווח לו על השערוריות שמתרחשות בה באופן מלא ובסטנדרט הולם.



נכון לעכשיו, ככל הידוע לא פתחה רשות ניירות ערך בחקירה בעניין, אף שאם לטענת מנורה נרשם הפסד בתיק ההשקעות העצמי של החברה - המשקיעים, כלומר בעלי המניות במנורה, נפגעו גם הם.



300 אלף שקל לט' ו-150 אלף שקל לא' ג'



אל:ארי קלמן, מנכ"ל



מאת: גבי דן*



נושא: הלוואותfw:



נשלח:



12/12/2006 13:01



ארי שלום,



הבנתי שנסגר 300 אלף שקל לט' וא' ג' 150 אלף שקל (במייל הקודם רשמתי 100 אלף, טעות שלי, סליחה)



הנכון הדבר???



העתק:



חיובי. מכאן ולהבא אין יותר הלוואות!!!!



אל: גבי דן*



מאת: ארי קלמן, מנכ"ל



העתק: ירון דוויק, המשנה למנכ"ל



נושא: הלוואות:fw



נשלח:



12/12/2006 13:09



הלוואה של 100 אלף ש' - מאושרת



אל: ארי קלמן, מנכ"ל



מאת: גבי דן*



נושא: הלוואות:fw



נשלח:



1/1/2007 11:20



לא ענית לי לגבי ק' כ' - להזכירך זו עסקה שאושרה על ידך מול עזרא גבאי. מדובר בלקוח שביטוחי המנהלים של עובדיו היו בחוב ואנחנו ניצלנו את ההלוואה לתשלום ביטוחי המנהלים על ה-12/06. בינתיים השקים שלו ייפרעו והוא לא קיבל את ההלוואה.



גבי דן



ספיח אחרון. מאשר 100,000 ש"ח (אושר בזמנו). נא טיפולך.



אל: ירון דוויק, המשנה למנכ"ל



מאת: ארי קלמן, מנכ"ל



נושא: הלוואות:fw



נשלח:



2/1/2007 8:59



הסוכן צד לקוחות



אל: ירון ויזנברג, מחלקת גבייה ביטוח חיים



מאת: מיקי גרובר (סוכן ביטוח, א"א)



נושא: אשראי



ירון, בוקר טוב



אתמול בערב שוחחתי עם המפקד, ורוח הדברים היתה לכיוון המשך הגדלת העסקים בהיקפים גדולים. לשמחתי הספיקותי כבר לצוד מספר ארבנות ואפילו שני איילים. צייד זה דורש הגדלת האשראי במיידי באחד טון. אנא טיפולך הדחוף, שלא ניראה חלילה נקניקים בעיני הלקוחות.



בתודה מראש ובברכה,



החייל מיקי



נשלח:



24/1/2006 10:10



"הכל ברוך השם עובד"



אל: ירון דוויק, המשנה למנכ"ל



מאת: מיקי גרובר



המפקד, ערב טוב



בהמשך לשיחתנו מהערב, אנא אישורך לירון ויזנברג להריץ ביום את העסקות הבאות (מפרט את הלקוחות ואת רשימת הביטחונות שלהם, א.א). אל תשכח שלעולם לא אפר הבטחות אליך. כמובן שאחתום על כל מסמך כפי שתבקשו לצורך הבטחת ביטחונות לטובת מנורה. בעיני "יותר" (סוכנות הביטוח של גרובר, א"א) ו"מנורה" חד הם. שים לב, ברוך השם, הכל עובד עד היום שחבל על הזמן



שלך לתמיד, אוהב



מיקי



נשלח:



07/09/2006 08:13



השמות המלאים שמורים במערכת