>> באופן קצת אירוני, דווקא בשבועיים שבהם שוק ההון מתבשר כי שתי חברות ענק - אפריקה ישראל וחברת צים מקבוצת החברה לישראל - אינן יכולות לעמוד בהחזרי החוב שלהן ומבקשות להגיע להסדרים עם בעלי האג"ח, שוק הנפקות האג"ח ידע את התקופה הטובה ביותר שלו מאז 2007.
בתוך עשרה ימים בלבד מאז תחילת ספטמבר גויסו בשוק ההון כ-4 מיליארד שקל באמצעות אג"ח. סכום זה הצטרף לגיוסים של 21 מיליארד שקל מתחילת השנה. כך שבסך הכל הסתכמו הגיוסים בכ-25 מיליארד שקל, לעומת 17.9 מיליארד שקל שגויסו באג"ח מהציבור וממשקיעים מוסדיים בכל 2007.
בשבוע האחרון התגלעו מעט קשיים בשוק ההנפקות, אבל פעילי שוק החיתום סבורים כי מדובר בקשיים נקודתיים. לטענתם, שוק האשראי החוץ-בנקאי ממשיך להשתחרר.
בעוד בשמונת החודשים הראשונים של השנה יותר ממחצית הגיוסים היו במזגר הבנקאות, בשבועים האחרונים רוב הגיוסים היו של חברות מהמגזר העסקי ולא בידי בנקים. אם מגמת העליות בשווקים תישמר, עד סוף השנה צפויות להיות מונפקות או מופצות בשוק ההון איגרות חוב בהיקף של מיליארדי שקלים נוספים. בין החברות שידוע כבר עכשיו כי הן מתכננות לגייס אפשר למצוא את התעשייה האווירית, שיכון ובינוי, ואולי גם פרטנר, כשאליהן יצטרפו בנקים שיגייסו הון כדי לחזק את יחס הלימות ההון שלהם.
אחת השאלות הקשות העולות מנתוני שוק ההנפקות בחודשים האחרונים נוגעת לסוגיית הבטוחות או נכון יותר להיעדר הבטוחות. למרות הכשלים הגדולים שהתגלו בשוק האג"ח הקונצרניות במהלך המשבר, והביקורת החריפה על המשקיעים המוסדיים על כך שהם אינם דורשים בטוחות כשם שעושים הבנקים מחברות שלהן הם מעמידים אשראי - רוב ההנפקות התבצעו ללא בטוחות. גם כשדובר על חברות לא מדורגות או בדירוגים נמוכים מקבוצת a (כמו אורתם סהר, פטרוכימיים בגיוס האחרון שלה וריט 1) - הגיוסים נעשו ללא בטוחות.
בעיני החתמים הסיבה לכך נעוצה בעודף נזילות הגדול בשוק. "המוסדיים יושבים על הר של כסף. בבנק הם מקבלים ריבית אפסית ובאג"ח ממשלתית הם מקבלים 1%. מה הם יעשו, ישימו בירח? לא. אז הם לוקחים סיכון ומשקיעים ב-7% ריבית. אין מה לעשות, בגלל זה נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הוריד את הריבית. הם עשה זאת כדי לשחרר את מחנק האשראי", אמר גורם בשוק החיתום.
האם אתה היית מסכים לקנות בהנפקת אג"ח בלי בטוחות? שאלנו את אחד החתמים שלא הסכים להתראיין. "לא, האמת שלא. אלא אם כן מדובר בחברה תזרימית", הוא השיב.
12.5 מיליארד שקל מתחילת הרבעון
מאז תחילת הרבעון השלישי גויסו בשוק האג"ח 12.5 מיליארד שקל. ברבעון הנוכחי נמשכה המגמה של הנפקות אג"ח שקליות. כמעט 8 מיליארד שקל מתוך הגיוסים התבצעו באפיקים שקליים, כשמתוך זה 6.5 מיליארד שקל היו גיוסים באג"ח בריבית שקלית משתנה.
הגיוסים השקליים התגברו על רקע החששות מאינפלציה. חברות ביקשו להיערך לאינפלציה ולגוון את ההתחייבויות שלהן כדי למנוע פגיעה קשה עקב עליות המדד. המשקיעים מצדם רצו אף הם לגוון את התיק שהיה מורכז כולו באפיקים צמודים. זו גם היתה הסיבה העיקרית להתגברות מגמת הנפקות האג"ח בריבית שקלית משתנה.
ריבוי ההנפקות של האג"ח השקליות הביא את הבורסה להכריז אתמול על השקת מדד חדש של אג"ח בריבית שקלית קבועה. השקה שמגיעה בדיוק כשהטרנד של ההנפקות השקליות מתחיל להירגע מעט ומסתמנת חזרה להנפקות הצמודות.
שי נבו, סמנכ"ל בחברת לאומי פרטנרס חתמים, אומר כי "אמנם החברות עדיין מעדיפות לגייס בריבית משתנה או קבועה לא צמודה, אבל האפיק המבוקש אצל המשקיעים, בעיקר המוסדיים הגדולים, הוא צמוד מדד. המרווחים בריבית משתנה הגיעו לרמות נמוכות מדי ביחס לאפיקים הצמודים והשקליים, וזו אחת הסיבות לכך שהטרנד הזה הולך וחולף".
דני ברק, מנכ"ל לידר שוקי הון, מסכים עם התחזית הזו וגם מספק הסבר לתופעה: "הנפקות האג"ח בריבית שקלית משתנה, שהחלו עם הנפקת שטראוס שאותה הובלנו, נועדו לענות על הצורך בתשואות שקליות, אך גם על הציפייה שהריבית תעלה בעתיד. היו לכך ביקושים גדולים, אבל עכשיו עם התחזקות החששות מאינפלציה, רואים הסטה חזרה לאפיקים צמודים. הסיבה לכך היא הסברה שעליית הריבית תפגר אחרי האינפלציה".
אליאב בר דוד, מנכ"ל מיטב הנפקות ופיננסים, מציין סיבה אפשרית נוספת לחזרה לאפיקים הצמודים. לדבריו, בתקופה האחרונה המוסדיים נהפכו יותר דומיננטיים בהפקות מאשר בחודשים הקודמים, ולכן החלה הסטה לטובת האפיק צמוד המדד, בעוד אצל הציבור הנטייה היא כלפי האפיק השקלי בריבית משתנה. שכן הוא רואה בכך תחליף לפיקדונות ולהשקעות לטווח קצר.
לדברי בן דוד, עוד מוקדם לקבוע אם טרנד ההנפקות של אג"ח בריבית שקלית משתנה צפוי להשתנות. שכן הוא משרת אינטרסים של הציבור בכך שהוא חלופה לפיקדונות בבנקים ומשרת את החברות שיכולות לגייס במחירים נמוכים יותר. לגבי אג"חים שקליות בריבית קבועה, הוא אומר, כי מאחר שהחברות הציבוריות מדווחות כולן בשקלים והמאזנים לא צמודים למדד, יש היגיון לגייס באפיק זה. לדבריו, ייתכן שבעתיד, אם הגופים המוסדיים יידרשו לדווח בתשואות נומינליות ולא ריאליות, זה יעודד אף יותר את הגיוסים באג"ח שקליות.
נגה קנז, מנכ"ל רוסאריו קפיטל, סבורה כי הנטייה להנפקות צמודות לא תחזיק מעמד זמן רב. לדבריה, "עליית המדדים האחרונים החזירה את המשקיעים לאפיקים צמודים. דוגמה בולטת היא הנפקת סקיילקס, שבה נוספה ברגע האחרון סדרה צמודת מדד שזכתה לביקוש הרב ביותר, על חשבון סדרות שקליות ושקליות בריבית משתנה. אנחנו מעריכים שהמגמה לא תישמר, וכי לאחר פרסום המדדים הקרובים תחזור הכדאיות להעדפה של אפיקים שקליים".
מבחינת המרווחים, בגל הגיוסים האחרון מתחילת יולי ועד היום רואים כי חלה ירידה מסוימת. כך, למשל, אם משווים בין הגיוסים של בנק הפועלים ברבעון הקודם לבין הגיוס האחרון של לאומי ברבעון הנוכחי, רואים כי על אף ששני הבנקים הם בעלי פעילות דומה, מאפייני סיכון דומים, שהנפיקו אג"ח עם מח"מ דומה ודירוג דומה - המרווח שנדרש מבנק הפועלים ברבעון השני היה 2.8% מעל אג"ח ממשלתית ואילו לאומי גייס עכשיו במרווח של 2.5%.
ברק מציין כי המרווחים הם פונקציה של הערכת הציבור למיקום בסייקל שבין מיתון לצמיחה. "ככל שיש תחושה שהמיתון מאחורינו רואים ירידה במרווחים, וכשהחששות גוברים המרווחים גדלים. בינתיים התחושה חיובית ואנחנו רואים ירידה במרווחים בשוק האג"ח הישראלי כמו בכל השווקים בעולם", ציין ברק.
כשאין חלופות לכסף - משקיעים באג"ח ב-7% ריבית למרות הסיכון
שרון שפורר
11.9.2009 / 7:13