בזמן שהמתנת

זמן המתנה הוא זמן ריק. כשמחכים לרופא, לפגישה שמתאחרת, או בתור במספרה, אין בדרך כלל הרבה אפשרויות להעביר את הזמן, אולי מלבד עלעול באיזה מגזין נשים עתיק שנמצא בחדר ההמתנה. בדיוק בסיטואציה כזו, כאשר חיכה לפגישה עם אדם בעל נטייה לאחר ולא מצא כלום מלבד מגזין אדריכלות מקצועי שלא עניין אותו במיוחד, עלה במוחו של גיל פיינברג הרעיון לעסק שלו.



באותו זמן היה פיינברג, בן 39, מנהל תפעול בחברת סטארט-אפ שעסקה בייצור חומרות למכונות הימורים בקזינו. "זיהיתי שהחברה עומדת להיסגר", נזכר פיינברג, "ולכן חיפשתי משהו נוסף. זה קרה ממש במקביל לזמן שבו זיהיתי את הנישה, וחשבתי שכדאי לפתח אותה".



הרצון למצוא חומר קריאה מגוון ומעודכן בחדר ההמתנה, חבר לידיעה שיש לא מעט החזרות של מגזינים למו"לים, כמו שלמד מחברים בעלי קיוסק. כך נולדה "מגזין זון", שמציעה לבתי עסק עם נקודות המתנה מנויים לחבילות של 4-10 מגזינים מהחודש הקודם, בנושאים כמו עסקים וכלכלה, טבע ומסעות, עיצוב ונשים, בעלות של עד 40% פחות ממחיר מנוי רגיל.



את הדרך התחיל פיינברג לפני שנתיים וחצי. הוא יצר קשר עם מו"לים וקיבל מהם פידבק חיובי. "יש להם את המגזינים מההחזרות, הם לא צריכים לייצר חדשים", אומר פיינברג "והם מודעים לזה שבדרך כלל כל גיליון מגיע רק לאדם-שניים, אך בחדר ההמתנה החשיפה גודלת פי כמה כיוון שגיליון אחד יכול להגיע לעשרות עד מאות אנשים".



"בכל העולם ידוע שבפינות ההמתנה רמת החשיפה למגזינים היא הכי גדולה. בגרמניה למשל קיים עסק להשכרת מגזינים לנקודות המתנה לשבוע או חודש, שנועד כדי לעודד את החשיפה שלהם. הם משכירים ולא מוכרים אותם כדי להצדיק את המחיר הזול שהם גובים מהלקוח, וגם כדי לשמור על עדכניות, מאחר ולאנשים יש נטייה לאגור".



הלקוחות הראשונים אליהם פנה היו גופים גדולים כמו סלקום, בנק לאומי ומרפאות ש.ל.ה, את זה עשה באמצעות יצירת קשר עם מנהלי השיווק בכל חברה. "לחברות יש כמה פתרונות לנקודות המתנה כמו טלוויזיות, עיתונים יומיים או חומר פנימי מקצועי, אבל כל אלו יקרים יותר ולא תמיד פונים לכל אחד", אומר פיינברג, "מגזין ייתן מענה לכל לקוח שממתין, ויש נוחות רבה בכך שכל המגזינים מגיעים ביחד ולא במנויים נפרדים".



בעקבות אותו פידבק חיובי מהמו"לים מצד אחד והקשר שנוצר עם לקוחות גדולים מצד שני, ההשקעה הראשונית היתה כמעט אפסית, אומר פיינברג. "זהו עסק שהוא לגמרי שיווקי. אני עובד מהבית, ופעם בחודש מתבצע איסוף המגזינים מהמו"לים וחלוקתם ללקוחות דרך דואר ישראל, או דואר שליחים" הוא אומר, "אין מלאי, אין שכירות, כך שברגע שהעסק רץ, הוא הרבה יותר קל לתפעול. נכון שיש רף מסוים אליו אפשר להגיע. מיליונר כנראה לא תהיה מזה". בשנת 2008 הסתכם מחזור העסק ב- 250 אלף שקל.



המיתון העלים את הלקוחות הגדולים



מאז תחילת 2009 השתנו פני הדברים בעקבות המיתון. אותם לקוחות גדולים "קצת נעלמו" אומר פיינברג. "כמו כל העסקים הגדולים, הם סבלו מקיצוצים של מה שנקרא הוצאות לא הכרחיות", מה שחייב אותו לדבריו לעבור ללקוחות פרטיים. "חשבתי לעשות זאת בכל מקרה, אבל אפשר להגיד שהמציאות השיגה אותי" הוא אומר. "הפגיעה בעסקים הפרטיים היתה נמוכה, כי חומר לנקודת ההמתנה הוא צורך מובהק שלהם, וההוצאה עליו היא יחסית זניחה". מ-5 גופים גדולים בשנת 2008, הוא עבר ל- 150 לקוחות פרטיים השנה.



בעקבות כך מספר פיינברג כי הוא נאלץ להשקיע לא מעט, בסביבות ה- 50-70 אלף ש' מהון עצמי. "העבודה הנדרשת ליצירת קשרים עם לקוחות קטנים היא נקודתית יותר ולכן דורשת השקעה גדולה יותר. ללקוחות הפרטיים אני מגיע דרך טלמרקטינג, בעזרת שני עובדים שאני שוכר לכך. הקמנו גם אתר אינטרנט, אנחנו מפרסמים במגזינים של מרפאות, בניוז-לטרים מקצועיים של רופאים, ועל כל מגזין שמגיע מאתנו נמצאת מדבקה שמדגישה שזהו מגזין לפינת המתנה, עם הפניה לאתר". לצורך כל אלו הוא נעזר בשירותיה של חברה העוסקת בניהול שיווק ומותג, אשר מייעצים לו בבניית הקונספט השיווקי.



פיינברג לא עוצר ואף חושב קדימה, "בנוסף לשירות המנויים אנחנו מתכוונים בעתיד לייצר מדבקות עם פרסומות שמותאמות ללקוח להדבקה על המגזינים. לצורך כך נפנה לאותם מפרסמים שמזהים את הפוטנציאל הפרסומי" הוא אומר.