ערוץ 2: הדו"חות מראים הפסד לצופים

מאת אורי אילון



האיומים על המשך הפקתם של סרטי תעודה ודרמות ישראליות, שנשמעים באחרונה מכיוון זכייניות ערוץ 2, מקוממים לא מעט אנשים. המפיקים, היוצרים ואנשי הרשות השנייה לא מוכנים לקבל את הטענה, "אם אין כסף אין תורה". הם לא מוכנים שסדרות כמו "זינזאנה", "הבורגנים" ו"שיעור מולדת" יירדו מהמסך. אחרי שמונה שנות מונופול של ערוץ 2 על הטלוויזיה המסחרית (שעומדות להסתיים בעוד כחודש וחצי, עם עליית הערוץ המסחרי החדש) הם דורשים ממנו יצירה מקורית, גם במחיר של הפסד מסוים.



אילן דה-פריז, שהיה סמנכ"ל תוכניות בטלעד מאז הקמתו של ערוץ 2 וכעת הוא מפיק פרטי, אומר: "להגיד שלא יהיה יותר ז'אנר עליון, זה כמו להגיד שלא יהיו עוד עמוס עוז וא"ב יהושע. זו חוכמה קטנה מאוד מצד יוחנן צנגן, מנכ"ל רשת, לומר שאם היום הוא היה צריך לקבל את ההחלטה להפיק את 'שיעור מולדת', הפרויקט לא היה מתקיים. הוא הרי הפיק את הסדרה רק כי היה חייב. מועצת הרשות השנייה הזהירה אותו שלא תחדש לו את הזיכיון, אם לא יפיק סדרת דרמה באיכות גבוהה.



"הזכיינים לא יכולים לפתור את עצמם מהאחריות שמוטלת על כתפיהם. שלא יספרו סיפורים על התמוטטות כלכלית. הם הרוויחו מיליונים כל השנים, ועכשיו הם חייבים להחזיר קצת לציבור, ולא בכסף אלא ביצירה. אם הם לא יכולים לעשות את זה, שיילכו לעבוד במקום אחר".

לדברי דה-פריז, שיעורי הצפייה הגבוהים יחסית בדרמה "זכותא" (מהסדרה "שיעור מולדת"), בסרט התעודה "אנשי הדממה" ובסדרות "זינזאנה" ו"הבורגנים" מוכיחים שיש ביקוש ליצירה המקורית, לעתים יותר מלסדרות רכש.



ואולם מנכ"ל קשת, אורי שנער, טוען כי למרות הביקוש, הן גורמות הפסדים. "סדרה כמו 'הבורגנים' לא יכולה להחזיר את ההשקעה בה, ולא חשוב כמה רייטינג תקבל", הוא אומר, "זה הפסד שאני יכול לספוג רק אם יש לי תוכניות אחרות, שאני מרוויח מהן יותר. הרייטינג של 'הבורגנים' (14%) לא היה גבוה מהמצופה, ועם הפסקת פרסומות אחת בלבד אנחנו רק מפסידים ממנה". שנער אומר כי פרק אחד בסדרה "אלי מקביל", ששודרה אחרי "הבורגנים" וזכתה לרייטינג של 9%, עולה לו פחות מעשירית מעלות פרק של "הבורגנים".







מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, אייל מלובן, אומר כי "גם כשערוץ 2 הרוויח הרבה כסף, הזכיינים לא הפיקו יותר דרמות ממה שהם מחויבים לפי החוק. הם לא מבינים שצריך להגן על היצירה המקורית. אולי בעוד כמה שנים יבינו בארץ שדרמות בשפה העברית ויצירה מקורית מתבדלות מול יותר מ-100 ערוצים זרים.



"לבוא ולנפנף היום בהפסדים, ולהגיד שלא תהיה עוד יצירה מקורית בערוץ
מסחרי - זו שטות. עובדה שאף אחד מהזכיינים לא רוצה למכור את נכסיו,
להיפך. אני לא יכול להתחרות בסדרה כמו 'אלי מקביל', שנמכרת בכל
העולם, אבל גם היצירה הישראלית מתחילה להימכר בעולם. בצרפת צפו עשרות
אלפים ב'חתונה מאוחרת' והסרטים הישראליים זוכים להצלחה גדולה
בפסטיבלים בחו"ל. זו תעשייה שנותנת פרנסה לאלפי משפחות, ונותנת
לכולנו זכות קיום. בלי יצירה מקורית אפשר פשוט לכבות את האור וללכת
מכאן".



יו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, מרדכי שקלאר, אומר: "לא
יהיה זכיין שלא ישדר דרמות מקור, זה חלק מתמהיל המסך של ערוץ מרכזי.
אין לנו שאיפות להתערב בתכנים, אבל אנחנו חייבים להיות גורם מאזן
לשאיפות המסחריות של הזכיינים. מהות הרגולציה היא לשמור על היצירה
המקורית, כי היא אינטרס ציבורי ואני מאמין שהשפה היא מרכיב חשוב
באפיון שלנו כחברה. ערוץ 2 הוא לא ערוץ נישה, ולכן גם אם על חלק מהדרמות הוא יפסיד כסף, על תוכניות אחרות הוא ירוויח".

באחרונה גם נשמעו טענות של משרדי פרסום, ולפיהן אין כלל מקום לדרמות
מקור בערוץ המסחרי, אלא רק בערוץ הציבורי. דה-פריז זועם על התבטאויות
כאלה. "זו אמירה בוטה ומעליבה. גם המפרסמים הם צרכני תרבות, והם
פוגעים ביוצרים, במפיקים ובסטודנטים לקולנוע שרוצים ליצור בטלוויזיה.
אחרי שמונה שנים שבהן פועל ערוץ 2, אבסורדי לבטל את החשיבות של
הדרמות. הרי לפני שהערוץ קם פשוט לא היה כזה דבר. לא רק שלא היה כסף,
אלא גם לא היו שחקנים, תסריטאים ובמאים".



הבמאית אורנה בן דור אומרת, "ליוצרים אין לובי פוליטי אמיתי שיילחם
למענם, ולראיה - האיום על חוק הקולנוע". היא מוסיפה כי "הוכח שבמצבי
המצוקה הגדולים ביותר נעשו יצירות מופלאות, אבל מבחינה תרבותית,
אנחנו פחות ממדינת עולם שלישי. אפשר להסתכל על הקולנוע האיראני ורק
לקנא. גם הערוץ המסחרי החדש התחיל עם הגדרות מעוררות תקווה של מכסות
מינימום להפקות מקור וז'אנר עליון, אבל עכשיו המכסות מצטמצמות ואף
אחד לא פוצה את פיו".דה-פריז טוען ש"המשבר שאנחנו חווים עכשיו מגלה את מיעוט הדיאלוג בין
הזכיינים ליוצרים ולמפיקים. נוצרה מערכת יחסים של אספקת סחורה, ולא
של יצירה. זה אבסורד, כי מתוך הקהילה התרבותית יצמחו הכוחות שיצעידו
את הערוץ המסחרי קדימה. במקום לתמוך בהם, הזכייניות פשוט מתעלמות
מהם".



על רקע טענות אלה החליטה מועצת הרשות השנייה למסד ערוץ הידברות קבוע
בינה ובין הזכיינים והיוצרים. בישיבתה האחרונה דנה המועצה עם נציגי
היוצרים והזכיינים בכללי השידור החדשים, האמורים להסדיר מחדש את
חובות הזכיינים בכל הקשור להפקות מקור, ז'אנר עליון ונאותות הפקה.
בעקבות הצלחת הדיון התקדימי, הודיע שקלאר כי הפורום המורחב יכונס מדי
כמה חודשים כדי לקיים דיונים בסוגיות הנוגעות לכל הצדדים.



ואולם דה-פריז מאשים גם את המועצה עצמה באיום על הדרמה הישראלית.
"המועצה מחייבת את הזכייניות למספר מסוים של שעות יצירה מקורית, אבל
לא מקפידה על ההשקעה המינימלית בכל אחת מהן", הוא אומר, "היא גם לא
מאפשרת חסויות ומגבילה את כמות הפרסומות ואופן שיבוצן, וכך מונעות
מהזכייניות להגדיל את רווחיהן ואולי להפנות אותם ליצירה".

בתגובה אומר שקלאר: "אם הזכיינים יהיו על סף פשיטת רגל, יכול להיות שיהיה
צורך לבחון מחדש את מכסת הדרמות שהזכיינים מחויבים בה. כרגע,