פרופ' מרים ארז: לישראל כמדינה יש את ה-D.N.A התרבותי לחדשנות

"לישראל כמדינה יש את ה-d.n.a התרבותי לחדשנות. צריכים לנהל יותר את המשאב הזה", כך אמרה פרופ' לפסיכולוגיה ארגונית, מרים ארז, מרצה בפקולטה לתעשייה וניהול בטכניון בכנס in-novation 2009 של themarker ,ibm ו-sit, שנערך הבוקר. לדברי ארז, "חדשנות מתחילה בדמיון. זה בעצם המקור של החדשנות. דמיון למעשה שובר את הכלים, יוצא לעולם אחר אבל גם צריך לחזור ולהתחבר למציאות. אלברט איינשטיין אמר שהדמיון יותר חשוב מהידע, ולאיינשטיין אין הרבה מתחרים בדמיון".



לדבריה, החדשנות היא פרדוקס. "הגרעין של חדשנות זה יצירתיות. יצירתיות מוגדרת כהעלאת רעיונות חדשים, אבל הם צריכים להיות מתאימים ושימושיים. יצירתיות היא הגרעין של חדשנות. אבל שימושיות והתאמה זה מה שהופך את הרעיונות לרלוונטיים ולא סתם איזה רעיון משוגע". ארז ציינה כי "רעיונות טובים שלא מיושמים לא נחשבים לחדשנות. חדשנות צריכה יישום. לא כל דבר חדשני מביא ערך ללקוח. צריך להקפיד על שלושה מרכיבים - חדשנות, איכות ויעילות".



ארז סיפרה כי "על סמך מחקרים רק 4% מהמהנדסים והמדענים מסוגלים גם להמציא רעיון וגם לפתח אותו. האמונה הרווחת לגבי חדשנות גורסת שהיא מתחילה מיחידים ולכן יש לתת להם לעבוד ללא הפרעה". ארז הסבירה כי "אנשים יצירתיים מתקשים לעבוד על פי נהלים וסטנדרטים שזקוקים להם לצורך היישום. לא כל האנשים החדשניים מסוגלים לסיים פרויקט. לפעמים הם משתעממים. ואז למעשה הרעיונות הולכים לאיבוד ולא הופכים לחדשנות".



ארז אמרה עוד כי "בניהול חדשנות יש שתי מלכודות עיקריות: הבירוקרטיה - הכל יותר מדי מבוקר ומפוקח והולכים לפי כללים, ואז אין מקום לחקור ואין חדשנות. מלכודת נוספת היא התוהו ובוהו - אין שום כללים ולמידה ושום הכוונה. רעיונות יילכו לאיבוד ולא יבואו לידי מימוש". לדבריה, "החדשנות נמצאת איפשהו בין שתי הקצוות - במקום בו יש אלתור של דברים חדשים אבל מצד שני ישנם כללים או תבניות קיימות שמאפשרים איזון בין הכאוס ובין הבקרה והפיתוח".



ארז הציגה מדדים של כמה מדינות לפי פרמטרים מהם עלה כי ישראל היא מקום מוצלח לחדשנות. על פי המדד, התרבות הלאומית בבישראל דווקא לא מעודדת חדשנות מאחר ויש אווירה של 'יהיה בסדר'. לעומת זאת, העברת ביקורת על מנהלים, תנאי חשוב חדשנות, "נחשב בישראל למצווה". תכונה נוספת שנבדקה היא הקולקטיוויות, עד כמה חשוב לנו להיות כמו כולם. "אנחנו בינוניים בנושא הזה", אמרה ארז.



ארז הדגישה כי "לרעיון קשה מאוד לדחוף את עצמו. קשה לבוא עם רעיון חדש ושכולם יתלהבו. לכולם יש סדר יום ומטרות והדברים נדחים. חלק חשוב זה לתמוך בתהליך ההנעה של הרעיון. יש אנשים שמאוד יצירתיים אבל חסרי יכולת הנעה. אם לא עוזרים להם לדחוף הם לא מתעסקים עם זה. רעיונות של אנשים כאלה לא יגיעו לכלל מימוש. אולם אנשים בעלי כושר הנעה גבוה ויצירתיות גבוהה, הם אלה שלרוב ידחפו את הרעיונות".



האם כסף מעודד חדשנות? לפי ארז, "יש חילוקי דעות חריפים בין חוקרים ומנהלים. הטענה נגד היא שכסף הוא מקור שליטה חיצוני ואילו חדשנות היא ערך פנימי שלנו, ברגע שמתגמלים בכסף המקור הפנימי נפגע. לעומת זאת, יש כיום חוקרים שטוענים שאם עובדים יודעים שהכסף הוא תמורה לחדשנות יש לו ערך מתגמל מאוד חזק ומחזק חדשנות".



ארז סקרה את הבעיות המרכזיות אשר גורמות לרעיון ללכת לאיבוד בלי שהגיע ליישום: הקושי לקדם רעיון. חסרונו של אדם שעוסק בקידום הרעיון, תרבות ארגונית, סבלנות לטעויות, תגמול על חדשנות, בירור ובדיקה של הרעיון והתפתחות של הרעיון.