המאקרו-כלכלה כן עובדת

>> לקח ראשון: תחזיות בתחום המאקרו-כלכלה נוצרו רק בשביל להוציא את האסטרולוגים טוב. לא צריך שנים רבות של ניסיון בהנפקת תחזיות או בצריכת תחזיות של אחרים כדי לדעת זאת. החיים זה לא דבר פשוט, וחיזוי אירועי קיצון מקריים בעלי השפעה דרמטית - אי הצלת ליהמן ברדס היא דוגמה קלאסית - אינו אפשרי.

כלכלנים לא רעים בחיזוי מגמות, ולא מעטים מהם העריכו שסיפור האשראי והנדל"ן האמריקאי ייגמר בבכי. בחיזוי של עוצמת הבכי (או העליצות, במקרים אחרים) אנו לא טובים, והצלחה בחיזוי העיתוי של ההתפוצצות תהיה מקרית בלבד.



למרות זאת, לקח שני: המאקרו-כלכלה כן עובדת. בניגוד למסר העולה מסימפוזיונים הנערכים כיום בדבר הצורך בכתיבת כל ספרי הכלכלה מחדש, לדעתי המשבר האחרון מוכיח בדיוק את ההפך.



בדיוק כמו שכתוב בספרים: אם הפחתת הריבית לא מספיקה, הדפסה מאסיבית של כסף בוודאי תעבוד; ואם ההשפעה של הגדלת ההשקעות במשק מתמהמהת, ההשפעה של החזרי מס משמעותיים ושל הנחות ענק לרכישת כלי רכב בוודאי תיתן אותותיה במהרה. כל זאת, כמובן, עד שיוגש החשבון למשלמי המסים ועד שיהיה צריך לקפל בחזרה את כל צעדי המדיניות המרחיבים הללו.



לקח שלישי: כוחה של תאוות הבצע בהנעת שוקי ההון משתווה רק לכוחו של הפחד. מחיריהם של נכסים פיננסיים נמצאים ברמתם "הנכונה" פרק זמן קצר יחסית. בשאר הזמן הם מתומחרים גבוה מדי - כאשר תאוות הבצע משכנעת את המשקיע/האנליסט שהמחיר המנופח סביר; או נמוך מדי - כאשר הפחד משכנעו שהמחיר מצומק בצדק.



אחת לתקופה, הפערים הללו ייפתחו בסדרי גודל חריגים. ירידה של יותר מ-50% במחירי המניות בכל העולם בתוך כשנה ועלייה של יותר מ-50% במחיריהם של אותם ניירות בתוך פרק זמן קצר אף יותר, מדגימה זאת.



לקח רביעי: לא רק מי שלא לומד את ההיסטוריה נדון לחיות אותה מחדש, זה יקרה גם למי שלמד, חקר והתעמק בה. לפני חמש שנים בסך הכל הכריזו רוברט לוקאס, זוכה פרס נובל בכלכלה, ושנה אחריו בן ברננקי, שהמדיניות המאקרו-כלכלית המודרנית ביטלה את הבעיות הכרוכות במחזורי עסקים קיצוניים. לדבריהם, מעתה פטור העולם מהאי נוחות הכרוכה בתקופות של התחממות כלכלית וצמיחה מואצת, שלאחריה הוא שוקע במיתון עמוק ולא סימפטי. אז זהו, שלא.



לקח חמישי: מוקדם להפיק לקחים. ב-2001, כמו בימים אלה, סבל העולם ממיתון. נגיד הבנק הפדרלי של ארה"ב דאז, אלן גרינספאן, נתפש כמי שהציל את העולם כשהוריד את הריבית לשפל והותירה שם תקופה ארוכה מאוד. באחרונה הואשם האיש, שבעבר כונה בהערצה "מאסטרו", בזריעת זרעי המשבר של 2008.



בנסיבות דומות למדי, אך קיצוניות בהרבה, זוכה כיום ברננקי לאותם כתרים שנקשרו לקודמו בתפקיד. אבל הלקח נלמד: כל משבר שמסתיים הוא רק תחילתו של המשבר הבא. זה לא נגמר עד שהגברת השמנה (או הנגיד המזוקן) לא שרה.



הכותבת היא כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות בית השקעות