פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אין אפשרות למנוע את אפקט ההידבקות

      איתן רף, יו"ר הבנק הבינלאומי, מסכים כי כיום, שנה אחרי, כולנו רגועים יותר אבל גם טוען כי מי שחפץ ללמוד ולהפיק לקחים לעתיד חייב לשחזר ולשנן את אותו רגע מכונן

      ביום שבו קרס בנק ההשקעות ליהמן ברדרס השתנו סדרי עולם. העולם הכלכלי הוכה בהלם. עשרות אלפי עובדים ארזו ארגזים, משקיעים ובנקים בכל העולם איבדו את אמונם זה בזה, ממשלות שפכו מאות מיליארדי דולרים לתוך משקיהן - העולם נראה ערב קריסת מערכות. כיום, שנה אחרי, כולנו אולי רגועים יותר, אך מי שחפץ ללמוד ולהפיק לקחים לעתיד חייב לשחזר ולשנן את אותו רגע מכונן.

      ראשית, עלינו לנתץ כמה אמירות ו"אמיתות" שהשתרשו במחוזותינו בשנים של לפני המשבר. בראשן המסקנה הבלתי נמנעת כי אי אפשר להתעלם מהמחזוריות העסקית. בדיוק כפי שלמדנו באוניברסיטה, קיימת מחזוריות בעסקים, והסברה שרווחה במקומות מסוימים, אשר לפיה ייתכן מצב שבו בעקבות הגאות הארוכה לא תבוא תקופה של שפל, התבררה שוב כמופרכת.

      מכאן הלקח הוא פשוט: בתקופות הגאות על כולנו להכין עצמנו לשפל שיבוא בעקבותיהן ללא ספק. עלינו גם להסיק את המסקנות המתבקשות מכך שמודלים פיננסיים מתוחכמים קרסו וההתבססות הבלעדית על דירוגים שונים נמצאה בלתי מהימנה. לצד אלה, יש להפעיל כל העת את השכל הישר ולנהוג באחריות המתבקשת בעת קבלת הכרעות חשובות.

      בשנה האחרונה חזרנו גם לתיאוריה בסיסית נוספת שלמדנו בשיעור הראשון במבוא לכלכלה. הכלכלנים ג'ון קיינס ופול סמואלסון טענו כי על ממשלות לנקוט מדיניות אנטי-מחזורית, ובזמן משבר עליהן להתערב באופן פעיל. השניים טענו כי צמצום הוצאות הממשלה בתקופת מיתון עלול להוביל דווקא להעצמתו, וכפועל יוצא מכך על הממשלות ליצור גירעון בזמן שפל, להשקיע במשק וליצור צמיחה מחודשת. זאת, יחד עם מדיניות מוניטרית של הורדת ריבית והגדלת כמות הכסף. לאור אירועי השנה החולפת, אין מי שיחלוק על כך שלולא התערבותן המסיבית של ממשלות בעולם והזרמת מאות מיליארדי דולרים לשווקים ולמשקים, ייתכן שהיינו נמצאים כיום במקום שונה לחלוטין.

      יש שיאמרו שדווקא ישראל מפריכה את התיאוריה הזו, שכן התערבות הממשלה היתה מצומצמת באופן יחסי, ואולם אני סבור שאין זה כך. המערכת הפיננסית בישראל רחוקה מרחק רב מתופעות שאיפיינו מערכות פיננסיות אחרות בעולם. תאוות הבצע שפשתה בוול סטריט רחוקה מאתנו, השאיפה לתשואות דו-ספרתיות עליונות לא העבירה את מערכת הבנקאות על דעתה, לא הומצאו בה מכשירים פיננסיים מורכבים ונטולי בסיס, וניהול הסיכונים שלה היה סביר. לכן, השפעת המשבר אצלנו היתה מתונה יחסית, דבר שהצריך מעורבות מתונה יותר מצד הממשלה. עם זאת, אל לנו להתעלם מההשפעות הריאליות של המשבר, ומכך שאבטלה של 7.5%-8% מזיקה מאוד, בעיקר במדינה עם רקמה חברתית עדינה כמו ישראל.

      יש לזכור כי בעולם שהוא כפר גלובלי אין אפשרות למנוע לחלוטין את "אפקט ההידבקות". כולם מייצאים, כולם מייבאים, כולם קשורים בחבל טבור כלכלי אחד. הניסיון מוכיח שמי שנוהג באחריות מושפע פחות. ישראל, שנהגה באחריות לפני המשבר, אכן נפגעה במידה פחותה, אך אי אפשר למנוע לחלוטין את ההידבקות. ההתמודדות עם משברים כלכליים גלובליים בעתיד מחייבת משטר כלכלי מתואם ומהודק בין המשקים השונים, לרבות התאמה של הכללים והכלים הרגולטוריים והחשבונאיים. ברמה המקומית, חשוב שממשלת ישראל ובנק ישראל יהיו ערוכים עם תוכנית מגירה להתמודדות עתידית עם סיטואציות משבריות קיצוניות ברמת המאקרו.

      ובנימה מעט יותר אישית: סיטואציה משברית מחייבת שכל ישר ושקט נפשי. אסור למקבלי ההחלטות להיתפס למצבי רוח קיצוניים, אל להם להיסחף למחוזות האופוריה, ובל ייתפסו למרה שחורה. יש לנתח את המצב נכוחה, להפגין קור רוח, וגם שחרור קל של קשר העניבה לא מזיק במצבים כאלה.

      הכותב הוא יו"ר בנק לאומי