פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא למדנו הרבה - ואף שכחנו לא מעט

      כשמדד ת"א 25 קרוב שוב לרף 1,000 הנקודות ומחירי הנדל"ן עולים ועולים, ירון זליכה טוען שמדויק יותר יהיה לומר כי למעשה שכחנו את שלמדנו בעבר הלא רחוק

      אולי מוטב לשאול תחילה: "האומנם למדנו דבר מה מהמשבר הפיננסי?" ובכן, דומני שלא למדנו הרבה - ושאף שכחנו לא מעט.

      בשעה שבנק ישראל מדפיס כסף בהיקף שלא נודע, האינפלציה מרימה ראש והריבית הריאלית הגיעה לרמה שלילית משמעותית - קשה יהיה לומר שלמדנו להישמר מהפרחת בועות. כשמדד ת"א 25 קרוב שוב לרף 1,000 הנקודות ומחירי הנדל"ן עולים ועולים, מדויק יותר יהיה לומר כי למעשה שכחנו את שלמדנו בעבר הלא רחוק.

      במשך 25 שנים קשות ניסו קובעי המדיניות בישראל לנהל מדיניות כלכלית המתבססת על הרחבות תקציביות לא יעילות ונטל מסים גבוה (על עבודה בעיקר) מחד גיסא ומדיניות מוניטרית מרחיבה מאידך גיסא. מטרת המדיניות המוניטרית המרחיבה היתה להרחיב את הפעילות המקומית באמצעות התרוממות רוח - לא רציונלית, כדברי יו"ר הבנק הפדרלי האמריקאי לשעבר אלן גרינספאן - בשוקי ההון והנדל"ן ולעודד את היצוא באמצעות פיחותים נומינליים.

      לאחר 25 שנים קשות ומתסכלות שבהן לא הגענו לכלום - רמת החיים בישראל יחסית לרמת החיים במערב אף ירדה בכ-10% - נדמה היה כביכול שלמדנו ארבעה דברים:

      1. אין כל דרך לייצר פיחות ריאלי בר קיימא באמצעים מוניטריים מלאכותיים - קרי, רכישת דולרים, סבסוד שער חליפין או שמירה על ריבית נמוכה בניסיון להחליש את השקל. סופו של פיחות זמני להסתיים במפח נפש - כששער הדולר יורד בחלקו בחזרה, והאינפלציה שוחקת את מה שנותר. יתירה מזו, האינפלציה והאי ודאות יפעלו באופן שלילי על הצריכה הפרטית והצמיחה.

      2. אין כל דרך לייצר עליות מחירים בנות קיימא בשוקי ההון והנדל"ן באמצעים מוניטריים מלאכותיים (ויסות מניות בהסכמה בשתיקה של בנק ישראל או שמירה על ריבית נמוכה בניסיון להפנות את החיסכון הפרטי לשוק ההון). סופה של בועה לפרוח וככל שתתאחר בכך, כך יגברו נזקיה.

      3. אין כל דרך לייצר צמיחה בת קיימא במשק אלא בעבודה קשה של חיסכון ציבורי, ייעול ההקצאה הממשלתית, הפחתות מסים וכמובן: רפורמות ועוד רפורמות ועוד רפורמות. את המפקפקים יש להפנות ל- 2003-2008.

      4. רפורמות שמאחוריהן אין בסיס אמיתי של תחרות ובסיס אמיתי של פיקוח מסודר ורגולציה אפקטיבית סופן להיכשל עד כי נתגעגע לעידן שקדם לרפורמה. עיינו ערך רפורמת בכר או קרובת משפחתה, הרפורמה בנדל"ן.

      באחרונה פורסם בעברית ספרו החדש של פול קרוגמן "כלכלה בימי משבר". בספר מבקר הכלכלן המהולל במלים חריפות ביותר את מדיניות הבועות בשוקי ההון והנדל"ן של גרינספאן, את חוסר התוחלת של צבירת רזרבות גדולות של מט"ח כאמצעי הגנה מפני משברים פיננסים, ואת הסכנות הגלומות ברפורמות שנעדרות תשתית רגולטורית הולמת.

      אין צורך להדגיש את הדמיון המטריד למדיניות הנהוגה כיום בישראל, הן במישור ניפוחן של בועות פיננסיות ונכסיות, הן במישור צבירת רזרבות ענק מיותרות והן במישור הרגולציה חסרת השיניים. על רקע זה, אין לנו אלא לשאול את עצמנו, האומנם לא למדנו דבר ולו משגיאותינו אנו?

      הכותב היה החשב הכללי באוצר, וספרו "אי ודאות, ציפיות ומדיניות מאקרו כלכלית בישראל" יצא באחרונה בהוצאה משותפת של הקריה האקדמית אונו ודיונון