וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא משקיעים במה שלא מבינים

ישי דוידי

14.9.2009 / 7:10

מה למדתי מהמשבר



>> יש להבחין בין שני מצבים: הסיבות שהביאו למשבר והתובנות הנגזרות מכך, והמסקנות הנובעות מההתנהלות תוך כדי המשבר.

1. עיקרי המסקנות בהתייחס לסיבות שגרמו למשבר



יש להסתמך על מודלים כלכליים בסיסיים המביאים בחשבון גם תרחישים שליליים (downside). חברות או עסקות שנבנו על בסיס מודלים כלכליים הרואים רק תחזית של צמיחה והתרחבות ולא מנתחים לעומק תרחישים שליליים של עצירה ואף ירידה במכירות - נכנסות למצב של חוסר התאמה בין ההכנסות להוצאות. מסקנה: יש לתת חשיבות רבה לתרחישים שליליים ולהקדיש זמן מספיק לניתוח של מקרים ותגובות. ניתוחים אלה עשויים להקטין סיכונים במידת מה.



עסקות לא ברורות כנראה צופנות בחובן סיכון גבוה: בשוק החלו להופיע עסקות המציעות לקונים ביטחונות הנסמכים על "שכבה שלישית", כאשר השכבה הראשונה ניתנת כביטחון לבנק אחד, השכבה השנייה מונפקת לציבור והשלישית מגובה בביטחון של ליהמן ברדרס, שקיבל ביטוח לעסקה מ-aig. במידה שקונה הבוחן עסקה מסוג זה מנסה להסתייע בכל הניסיון שצבר אך אינו מבין את העסקה - כנראה שהעסקה היא "ברווז צולע". עסקות מסוג זה מוטטו מוסדות פיננסיים מן החזקים בעולם. מסקנה: אם קונה או רוכש לא מבין את העסקה - עדיף לו שלא לעשות אותה.



מינוף גבוה הוא מסוכן: כשממנפים חברה או עסקה ביחס חוב גבוה, לא מתפתחת בעיה כל זמן שהכל הולך כשורה. אך ברגע שהשוק מקבל תפנית שלילית, כושר ההחזר הנובע בעיקרו מתזרים המזומנים לא יספיק כדי להשיב את החוב, והחברה או העסקה נכנסים לסחרור. דוגמה מובהקת לכך הן קרנות ההשקעה הפרטיות האמריקאיות שהשתמשו בחלק מהעסקות הממונפות ביחס חוב ל-ebitda הגדול ממכפיל עשר. מינוף זה יצר סיכון ממשי ומיד בתחילת המשבר איבדו בחלק ניכר מהחברות את השליטה (כמו עסקת קרייזלר). מסקנה: נדרשת התאמה מדויקת של מימון החברה או העסקה תוך שמירה על יחסים פיננסיים סבירים.



יש להימנע מלקיחת סיכוני יתר ברכישות ומיזוגים: רכישה לא מחושבת שעלולה לגרום לפגיעה משמעותית בתחום העיסוק העיקרי של החברה, ברוב המקרים עדיף לא לעשותה.



2. מסקנות הנובעות מההתנהלות במהלך המשבר



התייעלות: כדי להתמודד עם משברים ושינויים קיצוניים חברה חייבת להתנהל ביעילות ברמת ההנהלה, העובדים והספקים. התנהלות מושכלת ויעילה, תוך שמירה על רווחיות, מהווה חוסן כלכלי המאפשר להתמודד עם המשבר.



מידע: יכולת החברות לקבל את כל הנתונים בזמן הקצר ביותר היא נדבך מהותי בהתמודדות מול המשבר. היכולת להתאים מלאים ולשלוט בשרשרת האספקה בחברות הבנות בטריטוריות שונות, חייבת להיות מגובה בזמינות ובאמינות המידע.



תזרים מזומנים: ניתן לראות במשבר חברות טובות ה"נמחצות" תחת הלחצים ואי היכולת להתמודד בגלל בעיות בתזרים המזומנים. הצורך להעמיד את תזרים המזומנים של החברה כנושא מהותי מאוד בהתנהלות של החברה הוא קריטי.



יכולת הניבוי שלנו, כפי שלמדנו מהמשבר, בעיקר בנושאים מהותיים, אינה גבוהה. אי לכך, אנו נדרשים בעת הכנת תוכניות עבודה ותחזיות להביא בחשבון תרחישים שליליים, גם ברמות קיצוניות, ולו רק כדי להכין תוכניות מגירה למצבים אלה. ניתן לסכם ולומר שבמידה שנצליח להפנים חלק מהגורמים שיצרו את המשבר, כמו גם את ההתנהלות במהלכו, נצליח להתמודד טוב יותר עם מצבי קיצון. להערכתי, על פי מה שנראה בחודשים האחרונים, לא יושמו כל הלקחים מהמשבר ועלולים להיווצר מצבים מסוכנים חדשים, אך מצבים אלה יכולים גם להיות הזדמנות.



הכותב הוא מנכ"ל ומייסד קרנות פימי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully