אין לכם אקדח? יופי, תיכנסו

רויטרס

>> "אין לכם אקדח? זה טוב". במלים אלה בירך ריצ'רד פולד את כתב רויטרס שעקב אחריו עד לאחוזתו המבודדת המוקפת בעצים על גדת נחל, בקטצ'ום שבאיידהו, ביום שישי לפני שבועיים.



האיש שהואשם בקריסת ליהמן ברדרס לפני כמעט שנה - כישלון שהצית את המשבר הכלכלי העולמי - נראה כמי שסוחב עליו נטל כבד, אך אינו כורע תחת הלחצים לקראת יום השנה הממשמש ובא.



בכניסה לשביל הגישה לביתו, לבוש באפודת צמר, מכנסיים קצרים אפורים ובסנדלים, ציין פולד כי הוא מתלבט אם לומר משהו לזכותו - גם בגלל ההליכים המשפטיים אך גם בגלל שהוא חש שהעולם לא ממש מוכן להקשיב.



"אתה יודע מה? יום השנה מתקרב", הוא אמר. "היכו בי, ירדו עלי, והכל עומד לחזור על עצמו. אני יכול לעמוד בכך. אתה יודע מה, שיעמדו בתור. הם מחפשים עכשיו מישהו לרדת עליו, והמישהו הזה הוא אני". מאוחר יותר הוסיף פולד: "אתה יודע איך אומרים? 'גם זה יעבור'".



פולד, 63, מונה למנכ"ל ליהמן ברדרס ב-1994 כשהבנק נקלע לקשיים. הוא בנה אותו מחדש והפך אותו לבנק ההשקעות הרביעי בגודלו בארה"ב - מעצמה בוול סטריט שרווחי בנקאות המשכנתאות שלה עוררה את קנאת מתחריו. אפילו בגולדמן סאקס חששו.



אך הבנק נאלץ להגיש את בקשת פשיטת הרגל הגדולה בהיסטוריה של ארה"ב, לאחר שנחנק תחת נטל הנכסים הגרועים ואובדן ביטחון המשקיעים. ממשלת ארה"ב והבנק הפדרלי לא הצליחו למצוא קונה לבנק והחליטו שלא לספק לו חבילת חילוץ.



פולד הושפל בפני פאנל של הקונגרס באוקטובר 2008 כשהבורסות צללו. אחד הפוליטיקאים אמר לו שהוא הנבל האמיתי בכל הסיפור, והמפגינים צעקו לו שמקומו בכלא. מאז הוא נמנע מאוד מאור הזרקורים, אולם תדמית תאוות הבצע, יהירות והכישלון נקשרו לשמו.



בביתו ביום שישי אמר פולד כי הוא רוצה לדבר אך לא רואה את טעם בכך. "איש אינו רוצה לשמוע אותי. העובדות נמצאות בשטח. איש לא רוצה לשמוע אותן - בייחוד לא ממני".



המנכ"ל לשעבר, שזכה לכינוי "הגורילה" בזכות סגנון העסקים הפראי והמפחיד שלו, נראה ונשמע במהלך הראיון כאיש עצוב. הוא סיפר שבילה את הבוקר בטיול בהרים הסמוכים, וסירב למסור פרטים לגבי עבודתו הנוכחית.



חבריו ומכריו מספרים כי הקים חברת ייעוץ משלו בשם מטריקס אדווייזרס, הפועלת ממשרד בשדירה השלישית בניו יורק. הוא גם עובד עבור חברת הארגון-מחדש אלוורז ואנד מרסל, ומסייע ללא תשלום להתיר את הבלגן של ליהמן - לפי מקורות.



"שומר על קשר עם כל החברים בוול סטריט"



הוא נוסע מהבית שלו בגריניץ', קונטיקט, למנהטן כשלוש או ארבע פעמים בשבוע, ונצפה כשהוא סועד עם עמיתיו לשעבר במסעדות יוקרתיות בניו יורק ובגריניץ'. "הוא שומר על פרופיל נמוך אבל מקיים הרבה ארוחות עסקיות", אמר מנהל בכיר בבנק השקעות גדול. "הוא שומר על קשר עם כל החברים בוול סטריט".



עם זאת, מאחורי ארוחות העסקים נמצא אדם שחושש לעמוד שוב בפני הלעג הציבורי. פעם היה מתעקש לשבת בכיסא הפונה אל הדלת, ואילו כיום הוא יושב ופניו אל הקיר. "הוא קיבל כל כך הרבה פרסום שלילי - הם הפכו אותו למין שטן", אמר אחד מעמיתיו לשעבר. "אז אני חושב שהוא נבוך להיראות בציבור, חושש שמישהו ישליך עליו עוגה".



שמו של פולד הוזכר בכמעט 40 תביעות שונות מאז שליהמן פשט את הרגל - מרביתן הוגשו על ידי ערים וקרנות פנסיה שטוענות כי הוא ומנהלים אחרים בליהמן הובילו אותם לבצע השקעות גרועות. יותר מתריסר תביעות הוגשו על ידי עובד לשעבר בחברה, שטען כי מנהלי ליהמן איפשרו השקעות בלתי זהירות במניות החברה בתוכניות החיסכון של העובדים.



פולד הוא גם אחד מתריסר מנהלים בליהמן שזומנו לשלוש חקירות שונות של חבר מושבעים גדול בנוגע לקריסת בנק ההשקעות. הוא סירב להגיב בנוגע להתנהלות חקירות אלה.



פולד לא היה חסין בפני ההשלכות הפיננסיות של המשבר. על פי הערכות, הוא הפסיד יותר ממיליארד דולר כשליהמן ברדרס קרס, ובחודשים שאחרי פשיטת הרגל החלו פולד ואשתו, קתי, למכור נכסים יוקרתיים ופריטי אמנות יקרים.



בבעלות בני הזוג לפחות ארבעה נכסים: בית בגריניץ'; אחוזה בג'ופיטר איילנד, פלורידה; בית במידלברי, ורמונט, והבית בקטצ'ום. באוגוסט הם מכרו את דירתם בפארק אווניו בניו יורק תמורת 25.87 מיליון דולר, לאחר שרכשו אותה ב-2007 ב-21 מיליון דולר וערכו שיפוצים במיליוני דולרים.



מקורב לבני הזוג אמר כי קתי, שנהגה לעשות קניות במקומות כמו הרמס, ולקנות תיקים וצעיפים באלפי דולרים כל אחד, לא נראתה בחנויות אלה כבר חודשים. "אולי הם מקצצים בהוצאות או שהיא לא רוצה שיראו אותה מבזבזת כספים, או שמישהו אחר עושה עבורה את הקניות", אמר המקורב. "אני יודע שהיה קשה. ממה שראיתי, הוא היה אב למופת ובעל נהדר", אמר פול אסיינטה, ידיד של המשפחה, המאמן קבוצות בטריניטי קולג'.



במקום מטוסים פרטיים - דלתא אייר



מאז קריסת ליהמן, פולד, אב לשתי בנות ובן, פרש מדירקטוריון רובין הוד פאונדיישן, התומך בקבוצות למלחמה בעוני בניו יורק; מדירקטוריון השותפות לניו יורק סיטי, רשת לפיתוח כלכלי; ומדירקטוריון בליינד ברוק קאנטרי קלאב בניו יורק. הוא גם ויתר על טיסות צ'רטר במטוסים פרטיים לביתו שבאיידהו - ובמקומן טס בדלתא אייר, אמר אחד מתושבי קטצ'ום, שעם תושביה נמנה השחקן טום הנקס, ושבה נמצא קברו של ארנסט המינגוויי.



כשנשאל לגבי השקפותיו על דמויות המפתח שלקחו חלק בהחלטה שלא לחלץ את ליהמן ברדרס - שר האוצר הנרי פולסון, יו"ר הבנק הפדרלי בן ברננקי ושר האוצר הנוכחי טימותי גייתנר - הוא הפנה את הכתב לעדותו בקונגרס. פולד אמר אז כי "עד שיקברו אותי באדמה", הוא לא יפסיק לתהות מדוע ממשלת ארה"ב לא חילצה את החברה שלו, בזמן שסייעה לחברות רבות אחרות. בעדותו, הוא תלה את קריסת ליהמן בשילוב של נסיבות, בהן שימוש לרעה בעסקות שורט נגד הבנק, שמועות כוזבות, הורדות דירוג מצד חברות הדירוג ואובדן הביטחון מצד הלקוחות והשותפים העסקיים.



עובדי ליהמן אמרו בראיונות כי הם עדיין המומים מהרס החברה בת 158 השנה. הם נדהמו וכעת הם ממורמרים מהתנהלות הממשל הפדרלי, שאירגן חתונה מאולצת עבור בר סטרנס ועבור מריל לינץ', הלאים את aig וחילץ את גולדמן סאקס ואת מורגן סטנלי - אך איפשר לליהמן למות. "הם לא היו צריכים לתת לנו לפשוט את הרגל. זאת היתה פשוט טעות ענקית, עצומה", אמר אחד המנהלים שעבד עם פולד.



לפולד אמנם יש תומכים, אך לורנס מקדונלד, לשעבר סגן נשיא לחובות במצוקה ומסחר בני"ע להמרה בליהמן ברדרס, שכתב ספר על קריסת בנק ההשקעות, מכנה אותו שחצן וחסר אחריות. "לפולד יש מנטליות של בונקר. הוא האשים את השווקים והאשים את השורטיסטים. האמת היא שאנשים מוסמכים התריעו בפניו כמה פעמים והוא לא היה מוכן להקשיב", אמר מקדונלד בראיון לרויטרס. יש עדיין "הרבה כעס בציבור" כלפי פולד, הוסיף מקדונלד.



אחרים אמרו שליהמן תחת פולד היה ללא ספק אחד הגורמים ליצירת המצב שהביא לבסוף לקריסת הבנק. "זו היתה סדרת צעדים קטנים - עלייה במינוף, החזקה של פוזיציות מסוכנות, עיכוב הגדלת ההון ותלות ב'כסף חם', הלוואות קצרות טווח למימון - שלאט לאט הביאו את הקץ על ליהמן", אמר בראד הינץ, אנליסט בסנפורד סי ברנסטין ששימש סמנכ"ל הכספים של ליהמן בסוף שנות ה-90.



"הוא מעולם לא ירד לקומת המסחר"



לורנס מק'קרתי, שהיה ראש חטיבת אג"ח במצוקה בליהמן ועובד כעת ברפרטי קפיטל, אמר לרויטרס שהוא עזב לאחר שהתריע, כמה פעמים, ששוקי הנדל"ן מתקיימים על זמן שאול ושליהמן ממונף מדי. "חוץ משישה או שבעה אנשים, איש לא הכיר אותו באמת. זה כאילו שהוא חי בעולם משלו בקומה ה-31", סיפר מק'קרתי על פולד. "הוא לא היה בקשר עם העובדים. בארבע השנים שעבדתי שם, הוא מעולם לא ירד לקומת המסחר. אפילו לא פעם אחת". כשוועדת הסיכונים בליהמן אמרה "לחצו על הבלמים, הוא לחץ על דוושת הגז", אמר מק'קרתי, שצוטט בספרו של מקדונלד.



בביתו שבקטצ'ום התרגז פולד למשמע טענות אלה. "מה, אנשים חושבים שאני אידיוט? שפתאום התעוררתי חודשיים קודם לכן ופתאום היו בעיות? לא. הסימנים היו שם", הוא אמר. פולד טען שספרו של מקדונלד עמוס בהשמצות מופרזות, והוסיף: "אתה יודע, 'דיק אף פעם לא לא יצא מהמשרד שלו'. ובכן, יצאתי מהמשרד שלי, יצאתי המון פעמים מהמשרד שלי". פולד טען: "אני לא תבוסתן. אני מאמין שבסופו של דבר הבחורים הטובים מנצחים. אני באמת מאמין בזה".