השאלה הפילוסופית שתקבע כמה הפסדנו אצל לבייב

>> לפני שבוע פירסם themarker את הסכום האמיתי שחייבת אפריקה ישראל לעמיתי הפנסיה, לאחר שהגופים המוסדיים שמנהלים את כספם השקיעו באג"ח של אפריקה ישראל. מדובר בסכום של 4 מיליארד שקל.

לפי האוצר, החשיפה של כספי הפנסיה שלנו לאג"ח של אפריקה ישראל היא בהיקף 1.6 מיליארד שקל בלבד, נכון ללפני שבועיים. כיום היא נמוכה יותר, מכיוון שמחיר האג"ח המשיך לרדת מאז. כיצד נכון להסתכל על הנתונים? תלוי מתי ואת מי שואלים. האם השאלה נשאלת בעת המשבר או כיום, כשלאחר חצי שנה של עליות המשבר נדמה כחלום בלהות רחוק.



הפער בין 4 מיליארד שקל ל-1.6 מיליארד שקל טמון בשאלה פילוסופית: האם כשהגופים משקיעים באג"ח, הם משקיעים בנייר ערך לכל דבר שערכו משתנה; או שהם מעניקים הלוואה שהם צריכים לקבל חזרה. בשיא המשבר, כשנטען נגד הגופים המוסדיים שהם הפסידו מיליארדי שקלים בהשקעות באג"ח, הם טענו כי בגופים המנהלים את חסכונות הציבור לטווח ארוך, לא נכון להסתכל על שווי השוק של האג"ח. "אג"ח זה כמו הלוואה, שבסופו של דבר החברות יחזירו, אז בכלל לא רלוונטי מהו שער האיגרת בנקודת זמן מסוימת", אמרו אז המוסדיים בתשובה לביקורת.



לפני שבוע, כשפירסם האוצר כי חשיפת כספי הפנסיה של הציבור לאג"ח של אפריקה ישראל היא בסכום של 1.6 מיליארד שקל במונחי שווי שוק, ניסינו לברר מהו החוב של אפריקה ישראל לעמיתי הפנסיה במונחי ערך התחייבותי. "אתם לא מבינים, זה אג"ח, זה כמו השקעה בנייר ערך. מה זה משנה מה הערך ההתחייבותי שלה, מה שחשוב הוא מה החשיפה כיום לפי השער שלה. מה שירד כבר ירד וגולם בתשואות העבר", אמרו לנו במשרד האוצר ובשוק המוסדי. הם הוסיפו כי "גם בנק שנותן הלוואה ומשעבד מולה נכס, סובל אם שווי הנכס יורד. אין מה לעשות".



ערב תחילת התהליך של הסדרי החוב באפריקה, ההבדל מקבל משמעות חדשה. אם מדובר בהשקעה פיננסית, ציבור הפנסיונרים שנתן 4 מיליארד שקל לאפריקה ישראל כבר הפסיד כמעט 3 מיליארד שקל, ומדובר בהפסד קשה ביותר של כספי ציבור בהשקעה בחברה אחת. אם מדובר בהלוואה, המוסדיים עדיין לא הפסידו כסף בפועל אלא רק על הנייר, ועל הגופים המוסדיים לדאוג שהציבור יקבל את מלוא הכסף חזרה.