אולי הכל התחיל במצגת של קרן ההון סיכון האמריקאית סקויה, אחת הקרנות המובילות בעולם, בפני יזמי החברות שבהן היא משקיעה. המצגת המפורסמת, שזכתה לכינויים "מצגת המצבה" ו"מצגת החזיר השחוט", הוצגה בספטמבר 2008. באותה תקופה הבינה סקויה שהמשבר הפיננסי בשוק ההון האמריקאי לא ייעצר אך ורק שם, אלא יזלוג גם לתעשיית ההון סיכון והסטארט-אפים.
במהלך בזק זימנה הקרן, שגם משקיעה בחברות ישראליות, את כל המנהלים של החברות בהן היא משקיעה לאולם בפאלו אלטו בקליפורניה שנשכר במיוחד לטובת האירוע. המנכ"לים הישראלים שלא היה באפשרותם לטוס בהתראה כה קצרה קיבלו לאחר מכן את המצגת וקובץ הווידיאו של האירוע.
העמוד הראשון כלל מצבה עם ראש גולגולת ומתחת הכיתוב: RIP GOOD TIMES, ובתרגום לעברית, "נוחו על משכבכם בשלום, זמנים טובים". העמוד השני במצגת כלל את השאלה מה עכשיו? העמוד השלישי כלל תמונה של חזיר שחוט כשסכין נעוצה בבטנו. ההמלצה של סקויה למנכ"לים של חברות הסטארט-אפ היתה לחסוך ולקצץ ולהתייחס לכל דולר כאילו היה האחרון.
המשמעות של המשבר היתה ברורה עוד קודם לאירוע, שנערך בסמוך לנפילת ליהמן ברדרס. אבל האירוע חידד את הצעקה של הקרנות: שימרו על כל דולר כי לא תראו מאתנו שום דולר. המנהלים בחדר הבינו בדיוק מה צריך לעשות. אחרי כמה שעות חלקם התחיל להעביר מיילים. "אני מקצץ 30%". "אני סוגר את זה". זה יצר לחץ.
זוהר לבקוביץ', מנכ"ל חברת אמובי, אומר שהאווירה באותם ימים בעמק הסיליקון היתה קשה: "הקניונים התרוקנו. במשרדים רבים ראית את השלט 'להשכרה'. אני חושב שזה עוד לא נגמר. רוב חברות הסטארט-אפ החזיקו לפני המשבר בקופת מזומנים שמספיקה לשנה. עכשיו עברה שנה ונגמר להם הכסף. בנוסף, הרבה קרנות הון סיכון יצאו מהמשחק ולא משקיעות בחברות כמו פעם. יש חברות רבות שלא יודעות איך ימלאו את הקופה. סטארט-אפים אחרים שאני מכיר גייסו בשוויים נמוכים במיוחד".
איך המשבר התבטא בתעשיית הסטארט-אפים?
"בהתחלה הכל היה קשה. אתה מרגיש שהכל נעצר. אין רכישות. לא היו אקזיטים. לאחר כמה חודשים החלו מיזוגים. האופטימיות קצת חזרה. כיום מדברים על אבטלה בהיקף של 10%-15% בעמק הסיליקון.
"מובטל היי-טק לא יכול לחיות בעמק הסיליקון יותר משלושה חודשים ללא עבודה. ישראלים רבים מעדיפים לחזור לישראל כי כאן עלות המחיה היא 10,000 דולר לחודש במקום 10,000 שקל בישראל. מצד שני, לא על כולם המשבר השפיע. קל יותר לגייס אנשים מוכשרים לחברות. יש פחות תחרות. לחלק מהשחקנים שנמצאים בצד הנכון המשבר דווקא עשה טוב".
מצבת העובדים התכווצה ב-11%
השנה האחרונה היתה קשה להיי-טק הישראלי, אך חלק מהמנהלים בקרנות הון סיכון ובחברות היי-טק שעמם שוחחנו נזכרים גם בתקופת המשבר הקודם, שהיה לאחר התפוצצות בועת האינטרנט ב-2001-2003, וטוענים שהמשבר הנוכחי לאו דווקא גדול יותר.
בתעשיית ההיי-טק מועסקים כיום כ-70 אלף עובדים ישירים ועוד כ-300 אלף עובדים שמועסקים מסביב לתעשייה זו. לפי התאחדות התעשיינים, מהרבעון האחרון של 2008 ועד מאי 2009 התכווצה מצבת העובדים בענפי האלקטרוניקה בכ-11% - ולמעשה פוטרו בתקופה זו כ-8,000 עובדים בענפי האלקטרוניקה והתוכנה. עליהם יש להוסיף עשרות אלפי עובדים במעגלים המשרתים את תעשיית ההיי-טק בישראל.
משבר הדולר היה אף הוא זרז שלילי, שפגע בתעשיית ההיי-טק הישראלית. לפי התאחדות התעשיינים, המכירות של תעשיית ההיי-טק הסתכמו ב-2008 בכ-76 מיליארד שקל (לפי שער ממוצע של 3.58 שקלים לדולר) - ירידה של כ-10% לעומת 2007.
וכשפחות כסף נכנס לקופה, התוצאה היא פיטורים של אלפי עובדים בסוגים שונים של חברות בהיי-טק, מסטארט-אפים לחברות שמייצאות לחו"ל ומרכזי פיתוח של תאגידים גלובליים.
לא מעט מרכזי פיתוח גדולים גלובליים צמצמו פעילות בישראל, ופיטרו עובדים. מרכז הפיתוח של אפלייד מטריאלס, למשל, פיטר 200 עובדים. מרכזי פיתוח שמבוססים על רכישות של סטארט-אפים ישראליים נמחקו. ענקית האחסון נטוורק אפליינס שרכשה את הסטארט-אפ טופיו ב-2006 תמורת 160 מיליון דולר, והקימה על בסיסו מרכז פיתוח בחיפה, נאלצה לסגור את המרכז ולפטר את העובדים.
"בינואר הבנו שאנחנו תחת הפגזה"
המשבר פגע גם בסטודנטים. מדי שנה יוצאים 8,000 מהנדסים מהמוסדות האקדמיים בישראל, לחלק לא מבוטל מהם אין עבודה כי הדרישות הן לבוגרים עם ניסיון בלבד. התוצאה היא שרבים מהם לא מוצאים עבודה או נאלצים לעבוד בעבודות שאינן הולמות את כישוריהם.
גם מצבם של מנהלי חברות ההיי-טק, שנאלצים לפטר, לא קל. יובל אשל, מנכ"ל ג'יגה תוכנה, מספר כי "הפורענויות", לדבריו, החלו בסוף הרבעון הרביעי ובתחילת הרבעון הראשון של 2009.
"בוטל פרויקט גדול עם חברה ישראלית, אבל בכל זאת הצלחתי לשמר את רוב האנשים. נפגענו גם מכך שקופת הפיצויים לעובדים, שהיתה צמודה לאיגרות חוב, ירדה בעשרות אחוזים. בינואר הבנו שאנחנו תחת הפגזה. ובמצב שכזה כל מה שנשאר לך זה להוריד את הראש, לתפוס מחסה ולהילחם. למעשה עד היום אנחנו נלחמים על ההישרדות שלנו.
"אני כבר 25 שנה בהיי-טק אבל לא זוכר תקופה דומה. פיטרנו 5% מכוח העבודה. קיצצנו בשכר העובדים ודחינו לחלוטין פעילות רווחה. אני מתייחס למצב כמו אל ריצת מרתון. כשאתה כמעט ונשבר והמצב קשה אתה יודע שבסוף זה ייגמר. שהמרתון יסתיים בתום 42.2 ק"מ. אז גם אצלנו בחברה אתה חורק שיניים ויודע שזה יעבור. אני, בניגוד לאחרים, אופטימי ומאמין שנראה את האור כבר אחרי החגים".
הקרנות הפסיקו להשקיע
ההיי-טק הושפע גם מבעיית האשראי. כיום כמעט בלתי אפשרי לקבל אשראי כדי להניע את התעשייה. הבנקים עצמם נפגעו מהמשבר וחברות היי-טק מדווחות שהן לא מצליחות לזכות בפרויקטים כי הבנקים קופצים את ידם ולא מעניקים אשראי להתחלת מימון הפרויקטים.
שלמה וקס, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, איבחן את הבעיה בוועדת המדע שדנה במשבר בהיי-טק ביולי האחרון וציין כי הבעיה אינה רק באשראי. "הממשלה העמידה ביטוחי אשראי בהיקף של 4 מיליארד שקל אך חברות ביטוח לא נותנות ערבות ראשונית לחברות", אמר. בנוסף, טען וקס כי החוק לעידוד השקעות הון, שהממשלה הקצתה עבורו 900 מיליון שקל בתקציב דו-שנתי לא מגיע להיי-טק, שכן ההון מיועד למכונות ולנכסים.
עוד פגיעה שספג ההיי-טק נגעה לגיוס כספים לקרנות הון סיכון שמממנות את חברות הסטארט-אפ. הללו נכוו בשל המשבר שחווים המשקיעים המוסדיים הגדולים בארה"ב. אלה הפסיקו להזרים כספים לקרנות וכפועל יוצא מכך פחות כסף מוקצה להון סיכון. התוצאה היא שפחות חברות טכנולוגיה זוכות לקבל מימון ומגייסות לפי שוויים נמוכים או לפי אותו שווי שבעבר גייסו. בחלק מהמקרים הגיוסים מתבצעים באמצעות המשקיעים הקיימים ולא משקיעים חדשים.
גם האקזיטים נעלמו. ב-2009 היה רק אקזיט אחד של יותר מ-300 מיליון דולר, מכירת ונטור למדטרוניק, שבו היו מעורבות קרנות הון סיכון ישראליות שמימשו את אחזקותיהן כתוצאה מהמכירה. היקף האקזיטים ב-2009, נכון לאוגוסט, מסתכם ב-844 מיליון דולר, לעומת 2.6 מיליארד דולר ב-2008.
יעקב נר דוד, שותף ומייסד קרן ההון סיכון ג'רוזלם קפיטל, אומר שתחושת המשבר החלה עוד לפני ספטמבר 2008. "הרגשנו שמשהו לא בסדר אבל לא ידענו מתי המשבר יתחיל. בעקבות כך התחלנו לשנות את המודל העסקי שלנו. כשהקמנו את הקרן חשבנו להשקיע במיזמים צעירים, ביזמים שמגיעים אלינו רק עם מצגת. אבל הבנו שאי אפשר להשקיע במיזמים כאלה כי הם לא יצליחו לגייס בסיבוב הבא. גם חשבנו לגייס קרן חדשה אבל אף אחד לא רצה לשמוע על זה. לכן עברנו להשקיע בחברות שיש להן הכנסות".
מה יקרה בשנה הקרובה?
נר דוד: "לא יהיה יותר גרוע. הגענו לתחתית. אבל הבנו גם שהמשבר הנוכחי לא היה סוף העולם. אנשים אמנם קונים פחות אבל זה לא שכולם זורקים את המחשב לפח".
נר דוד מדגים את המשבר בתעשיית הקרנות: "השקענו בחברת נו פרובלם הגענו לפרשת דרכים והיינו צריכים להחליט - אם לשלם את ההתחייבויות ולסגור בשקט את החברה או להמשיך ולגייס לה כסף. אבל את זה אפשר לעשות רק במידה שכולם מסתכנים ומקצצים בכדי לשרוד. החלטנו שכן ממשיכים להשקיע. קיצצנו במשכורות באופן דרמטי, היזמים עברו למשרדים קטנים יותר, ואנחנו מקווים שבסוף זה יסתדר".
הפגיעה גם בחברות ובהיקף הגיוסים של חברות היי-טק מקרנות הון סיכון התבטאה היטב במספרים. הסקר האחרון של ivc מצא כי 122 חברות היי-טק ישראליות גייסו 279 מיליון דולר ממשקיעי הון סיכון ישראלים וזרים ברבעון השני של 2009 - ירידה של 40% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ועלייה של 5% לעומת הרבעון הראשון של 2009. המחסור בכסף הוליד ביקוש יתר לתמיכות מהמדען הראשי.
בשורה התחתונה, ההיי-טק הישראלי ספג בשנה החולפת פגיעה לא קלה שטרם הסתיימה וקשה להעריך מתי הוא ייצא מהמשבר. האופטימיים מדברים על סוף 2009. הפסימיים גורסים שזה יחל רק ב-2010.