דינמיקה של משבר ומה שאחריו

מנועי צמיחה גלובליים



סיומה של המלחמה הקרה היווה אבן דרך במסלול ההאצה של הצמיחה הגלובלית. נפילת החומות במרכז ובמזרח אירופה, יחד עם ההתעוררות של הודו וסין, הניעו את המעבר של הכלכלות בשווקים מתעוררים רבים לכלכלת שוק והובילו להצטרפותם של 2.5 מיליארד צרכנים חדשים לסחר הגלובלי, למעבר מואץ של אנשים מהכפרים לערים ולתוספת של 800 מיליון עובדים חדשים לכוח העבודה הגלובלי, בעיקר בשווקים הללו. כתוצאה מכך, הייצור העולמי, יחד עם זרם גובר של השקעות זרות, החלו לעבור למדינות הללו, תוך עלייה ברמת החיים (הממוצעת) בהן.



מהפכת המידע, התפתחויות טכנולוגיות מהירות והסרת חסמים פיסיים וכלכליים הפכו את העולם לקטן יותר, עם אנשים מחוברים יותר זה לזה, איפשרו תנועות חופשיות של הון, ידע ואנשים והאיצו עוד יותר את השגשוג העולמי בשנים הללו, גם במדינות המפותחות.



זרעי הפורענות של המשבר הפיננסי



התהליכים האמורים הובילו ללחץ כלפי מטה של מחירי מוצרים ולירידת שכר גלובלית, וכתוצאה מכך לירידת שיעורי האינפלציה העולמית ועמה הציפיות האינפלציוניות ושערי הריבית ארוכת הטווח.



הצמיחה של הכלכלות המתעוררות, שהיתה מלווה בגידול בשיעורי החיסכון, יצרה עודף מזומנים גלובלי, שלחץ עוד יותר על שיעורי הריבית ארוכת הטווח, הריאלית והנומינלית.



עודפי המזומנים הגלובליים מצאו עצמם מול מרווחי תשואות יורדים, וכתוצאה מכך גדל והלך התיאבון לסיכון של הגופים הפיננסיים, בשאיפה למצוא אפיקים נושאי תשואה גבוהה יותר להשקעותיהם, וכך גם התפתחו והלכו מכשירים פיננסיים מורכבים ומסוכנים.



כל אלה הובילו לתופעה גלובלית של תמחור בחסר של סיכון בסביבה "מפרה" של עודפי מזומנים גדולים וריביות נמוכות, וכך התפתחה קדחת ספקולטיבית שאיש לא קם לעצור אותה עד שהשלימה את מיצוייה המלא והתפוצצה מול החולייה החלשה בשרשרת - תחום משכנתאות הסאבפריים שקרס, והוביל לקריסה הפיננסית העולמית.



בדיעבד, ניתן לומר כי השילוב בין פרקטיקות רופפות ורשלניות בנושא משכנתאות, איגוח חסר הבחנה של מוצרי אשראי ואי הקבלה בין מימון זמן קצר לנכסים ארוכי טווח, היה הסדק שהפך צמיחה ריאלית גלובלית למשבר פיננסי עולמי חסר תקדים.



ממשבר פיננסי למיתון גלובלי



הגידול העצום בנפח האשראי הזול שניתן על ידי הבנקים מימן בין השאר קפיצה גדולה בצריכה, מעבר לשכר של הצרכנים האמריקאים. הפיטורים הנרחבים, שהחלו בגופים הפיננסיים שקרסו והצטמצמו, הפגיעה הקשה באמון הצרכנים, עצירת האשראי והצורך לפרוע אשראי פגעו קשות בצריכה בארה"ב.



העובדה שהצריכה מהווה 70% מהתל"ג האמריקאי, העובדה שהצריכה בארה"ב מהווה 32% מהצריכה העולמית וכן העובדה שהתל"ג האמריקאי מהווה כ-23% מהתל"ג העולמי, יצרו את כדור השלג שהפך משבר פיננסי עולמי למיתון גלובלי שהתפתח במהירות.



גם המשבר הזה חולף



השילוב שבין סיום תקופת הבשורות הרעות מהחברות העסקיות, תוך שיפור ביכולת חיזוי העתיד שלהן, לבין ההתייצבות המוחלטת של הגופים הפיננסיים הגלובליים ועמם של שוקי האשראי הגלובליים, מסמן את סיומו של המשבר הפיננסי, ואת תהליך הכניסה של "הר הכסף הפנוי", שהלך ונערם, חזרה לשוקי ההון.



כשישה חודשים מאוחר יותר יחזרו רוב כלכלות העולם לצמיחה, בחלק מהמדינות בתהליך איטי וארוך יותר. אחר כך יחזור בהדרגה גם התיאבון לסיכון, והמשבר הזה "יישכח", כפי שנשכחו בהיסטוריה לפחות שני משברים קודמים בעוצמה הזאת...



עם זאת, עם סיום המשבר ימשיך העולם להתמודד עם כמה אתגרים שהתחדדו מאוד בשנתיים שחלפו, ובעיקר עם סוגיית החוב החיצוני של ארה"ב ומימונו הגדל והולך באמצעות גורמים שאינם אמריקאים וכן עם סוגיית העוני והאי שוויון במדינות רבות.



ואולם עם סיומו של המשבר הזה, יחזרו לפעולה מלאה המנועים הריאליים שהניעו את הצמיחה העולמית ערב המשבר: יימשך תהליך המעבר של מרכז הכובד הכלכלי בעולם למשקים המתעוררים, שתפקידם בסדר העולמי החדש יתגבר ויילך; יחזור הלחץ על משאבי טבע קריטיים במחסור, כולל מים, אנרגיה, יערות ומזון (חלבון וזרעים); התפקיד של הטכנולוגיה יתגבר מדינות נוספות (רובן מתפתחות), שישקיעו משאבים גדלים והולכים בפיתוח טכנולוגי בתחומים חדשים ובידע ייחודי.



יימשכו גם היווצרותו של דור צרכנים חדש שמשפיע על מאפייני צריכה והרגלי צריכה; וכן לחץ גובר והולך של בעלי עניין על החברות העסקיות בתחומי רגולציה, בקרה ופיקוח, שקיפות, אחריות חברתית ואיכות סביבה.



אבל זהו גם הזמן של אי רציפות בתחומים רבים, והזדמנות של חברות קטנות יותר להפוך גמישות, חדשנות, יזמות ויצירתיות למהלכים שיהפכו אותן לשחקניות גלובליות ויאפשרו להן לשנות כללי משחק - ולנצח.



הכותב הוא מנכ"ל מכתשים אגן