כלל פיננסים עולמית יומית: מסיבת הצמיגים של סין

ירידות מחירים הבוקר בבורסות אסיה. הירידות באסיה מגיעות על רקע מתיחות הסחר בין ארה"ב לסין, בנושא הטלת מכס על צמיגים שהטילה ארה"ב. לארה"ב היסטוריה רצינית עם מכסים, מסיבת התה של בוסטון, מרד המכס של הקולוניות הבריטיות באמריקה על הפרלמנט הבריטי, היה שלב גורלי לביסוס עצמאותן באמריקה, איך שגלגל מסתובב לו (ראו הרחבה בפסקה הבאה).



המשקיעים חוששים שהיריבות הנ"ל בין השתיים תפגע בהתאוששות העולמית מהמשבר ובתרחיש קיצון אף ליותר מכך. החשש תמך הבוקר בעליית מחירי האג"ח הממשלתיות בעולם ובמטבעות הבטוחים, אך במיוחד מרגישים המשקיעים נוח ב-ין היפני שנמצא מחוץ לקונפליקט ומתחזק הבוקר מול כל 16 המטבעות המובילים בעולם.



התחזקות ה-ין פגעה במיוחד במניות חברות היצוא היפניות ובהובלתן ירד הבוקר מדד הניקיי 225 במעל 2%. גם נתוני התפוקה התעשייתית המתרחבת ביפן לא הצליחה למתן את הירידות (ראו הרחבה).



להערכת כלל פיננסים, סופה של הפרשה אינו ידוע, יתכן שמילה דיפלומטית אחת נכונה, כמו שאובמה יודע לעשות הכי טוב, איזו צ'פחה ידידותית יסיימו את הבלגאן ויחזירו את המשקיעים לבהות במסך ולפנטז על נתון המכירות הקמעונאיות שיתפרסם מחר וצפוי להסב מעט נחת.



חכם לא נכנס לבור שפיקח לא יכול לצאת ממנו



מספרים שגם מג"ד קשוח וקפדן מתנהג בקורס מגדי"ם כקורסיסט צעיר, לדוגמא: מתקשה לקום בבוקר, מאחר, מפריע, לא מקפיד על נהלים וכמובן, מרגיש אס"ק (אווירת סוף קורס). ארה"ב, שהייתה עד לא מזמן ה"מפקדת העליונה" היחידה של המדינות, או בכינוייה "השוטר של העולם", נראה סובלת לאחרונה מירידת מעמדה היחסי, כשקמות לה שותפות בצמרת כמו אירופה, יפן וסין.



לצד העלבון נראה שארה"ב מרגישה גם תחושת הקלה מסוימת, היא מרשה לעצמה להשתחרר מעט, לפתוח כפתור בחולצה, לא להקפיד לגמרי על החוקים שעליהם נלחמה כל כך הרבה, במיוחד אלה הקשורים לשוק חופשי וסחר חופשי, ופתאום היא מתפתה לפתרונות קלים כמו הגדלת החוב, בהם נלחמה גם כן כל כך הרבה.



האם ירידת מעמדה עלול ליצור כאוס עולמי, האם אנחנו נשארים בלי אחראי אחד, אלא נכנסים למצב של יותר מידי אחראים שבסוף אף אחד לא באמת אחראי, האם הם נלחמים על הבכורה? "את הדברים האלה אני כותב בעקבות הודעתו החריגה של אובמה, בה פתחתי בתחילת הסקירה, כי יוטל מכס של 35% על יבוא צמיגים מסין, זאת כדי לתמוך ביצרנים המקומיים", אומר אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים.



"איך לעזאזל הוא הגיע דווקא לצמיגים? אל תשאלו אותי", אומר כהנוביץ". בכל מקרה, סין כצפוי לא נשארה חייבת ואיימה כי תתחיל לבדוק את עמדתה בנוגע למכירות העוף וחלקי רכבים אמריקאים, להגיש תלונות לארגון הסחר העולמי ועוד.



התחממות היחסים בין השתיים, במובן הלא חיובי של המילה, העלתה את חשש המשקיעים, במיוחד באסיה הבוקר, כי היריבות בין השתיים תתפתח למלחמת אגו וכבוד ומי כמונו, הישראלים, יודע שמלחמת אגו מסוכנת הרבה יותר מזו של טילים.



הספקולנטים לא מנסים לחזק את השקל אלא להחליש את הדולר



אין לכם רחמים? מחודש מארס, תחילת ההתאוששות בשווקים, המשקיעים כבר לא רוצים לראות דולר, לשמוע דולר, לדבר על דולר והמקרה היחיד בו הם מוכנים לגעת בדולר זה כדי ללוות אותו ולמכור אותו בחסר כדי לקנות מטבעות עם ריבית גבוה יותר (carry trade).



זאת מסתבר, הופכת לאסטרטגיה פופולארית מאד בעקבות הריבית הנמוכה ביותר על הדולר מעולם, ולראשונה מאז 1993 גם נמוכה מהריבית על ה-ין היפני. והאסטרטגיה: משקיעים לווים כסף בדולרים, משלמים עליה ריבית אפסית, להמחשה הריבית השנתית על פיקדון לחודש (במונחים שנתיים) היא 0.26%, ומפקידים את הכסף בבנקים במדינות שנותנות ריביות גבוהות, לדוגמא, בברזיל 8.6%, רומניה, 8.8% וארגנטינה 12%.



אסטרטגיות אלה, יחד עם גורמי תמיכה ריאליים, גרמו לירידה של 14% בערכו של הדולר מאז מארס ועד היום מול סל ששת המטבעות המובילים. ביום שישי נסחר הדולר ברמתו הנמוכה ביותר מזה שנה ולמרות שהבוקר חזר להתחזק מעט, על רקע הירידות בשווקים (ראית הרחבה). הספקולציות של משקיעים כי הדולר ימשיך להיחלש תומך בהמשך המגמה והספקולנטים ממשיכים מצידם להמר על ירידת הדולר.



מאקרו היום - בעיקר מצב התעשייה



הבוקר פורסם נתון היצור התעשייתי ביפן, שעלה ב-2.1%, וממשיך את מגמת העלייה שהחלה במארס. גם נתון זה לא הצליח "להציל" את המדדים ביפן מהירידות החדות של הבוקר, שנבעו, כאמור, מהתחזקות ה-ין.



גם בגוש היורו יתפרסם היום נתון דומה, של היצור התעשייתי לחודש יולי, שהוא צפוי להצביע דווקא על ירידה חודשית של 0.2%, זאת לאחר ירידה של 0.6% גם בחודש יוני. נתונים אלה, בנוגע לגוש היורו, תומכים בהערכות שגוש היורו מתאושש לאט יותר ומאוחר יותר מההתאוששות בארה"ב ולכן שגם הריבית בה תועלה מאוחר יותר.



מי תעלה ראשונה, הריבית בארה"ב או באירופה



השאלה הזאת הינה אחת השאלות המרכזיות שעומדת בפני משקיעי מט"ח. הראשונה שתמצמץ ותעלה ריבית, בשל פחד מאינפלציה, עשויה לגרום לתנועות הון גדולות לנוע אליה מהשנייה ובכלל, ולא רק בגלל רבע האחוז הנוסף, אלא גם בשל ציפיות כי העלאת הריבית הראשונה תבשר את תחילתה של מגמת העלאות.



החוזים העתידיים על הריבית מאותתים כי נגיד ה-ecb, טרישה, הוא זה שיעלה את הריבית מאוחר יותר, רק ברבעון האחרון של 2010, לעומת, נגיד הפד, ברננקי, שמגולם כי יעלה את הריבית בארה"ב כבר ברבעון השני ובקצב מהיר יותר.



נזכיר, כי מהכרותינו עם החוזים העתידיים על הריבית, אלה אינם הדבר הכי מדויק שקיים וכבר עשו לא מעט פאדיחות. במידה והחוזים העתידיים טועים, ובשלב מסוים יאמינו המשקיעים כי דווקא טרישה יעלה ריבית מוקדם יותר, אנו עשויים לראות נפילה חדה יותר של הדולר.



הזהב לא יגן מפני אינפלציה אלא רק מהיפר-אינפלציה



כבר דובר לא מעט על מחירו הגבוה של הזהב, שחצה השבוע שוב את רמת ה-1000 דולר לאונקייה, אף שירד מעט, ועומד הבוקר על 998.8 דולר.



האנליסט ג'ון נדלר ממכון קיוטו במונטריאול בדק את המתאם בין השינוי במחיר הזהב לבין האינפלציה ומצא שבארה"ב, בין השנים 1979 ועד 1981, זינק מחיר הזהב פי שלוש והאינפלציה הגיעה לרמה של 10%.



לעומת זאת, במשך שנים רבות לא נמצא שום קשר עקבי בין השינוי במחיר הזהב לבין האינפלציה, לדוגמא, בין השנים 1991 עד 1995 עלתה האינפלציה בארה"ב מקצב שנתי של-3% ל-4.9% ומחיר הזהב דווקא ירד באותה תקופה ב-16% ובין השנים 2001 ל-2003 קצב האינפלציה ירד ל-1.8% ומחיר הזהב זינק ב-21%.



לטענתו, המשמעות היא שהזהב לא באמת מגן מאינפלציה, אלא רק מקטסטרופות. ואכן, הזינוק במחיר הזהב היום לא עומד עם התחזיות האינפלציוניות המגולמות באג"ח ולמסקנתו, גם עליה באינפלציה או בציפיות לה לא בהכרח תתמוך במחירו.



הכותב הוא אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים.