עופר בלוך, מנכ"ל החדש שמונה לתפקידו רק לפני כשבועיים, אמר באסיפת בעלי האג"ח כי אם לא יושג הסדר בין בעלי האג"ח לבנקים ולחברה, עד סוף השבוע, הוא יעזוב את החברה. בלוך אמר כי הוא נכנס לתפקידו על בסיס ההבנה כי יש הסכמה בין הבנקים לבעלי איגרות החוב בנוגע למתווה לחילוץ לידקום. יו"ר דירקטוריון החברה, יצחק אנגל, אמר כי "אם הערבויות של הבנקים לא יינתנו, לא תהיה חברה".
בעלי איגרות החוב הגישו בקשה לפירעון מיידי של האג"ח באסיפת בעלי אג"ח שהתקיימה היום (ב') בבוקר, על רקע חששם כי החברה לא תוכל לפרוע בעתיד את חובה כלפיהם. עם זאת, בסופו של דבר לא התקיימה הצבעה בנושא, ואחר הצהריים התקיימה פגישה נוספת בין החברה לבין בעלי איגרות החוב ונציגי הבנקים.
הבנקים (הפועלים, דיסקונט, לאומי, בינלאומי ו-bnp פאריבה) הסכימו להעניק לחברה ערבויות בהיקף של עד 11 מיליון דולר עד סוף 2010, כנגד פיקדון שיוגדל עד אותו סכום. הערבויות נועדו לאפשר לחברה להמשיך לפעול כעסק חי, וכדי לתת סיכוי לפריעת החוב בשלמותו. הבנקים התנו את הענקת הערבויות לחברה בכך שבעלי איגרות החוב לא ינקטו בהליכים משפטיים נגדה. בשלב הנוכחי, החובות הקיימים של לידקום למחזיקי האג"ח ולבנקים לא ייפרעו, ובעתיד, אם יהיה לחברה כסף, הוא יחולק שווה בשווה בין הבנקים לבין בעלי האג"ח.
על פי החברה, היא מתקשה לבצע פרויקטים מאחר ובכל פרויקט שבו היא זוכה היא נדרשת לערבויות ובמצב הנוכחי הבנקים לא מוכנים להעמיד לה ערבויות אלו. בשבוע האחרון זכתה החברה בשלושה פרויקטים ואם לא ייפתר המצב - היא לא תוכל לבצעם.
עו"ד עופר שפירא, ממשרד שפירא ושות', המייצג את הבנקים, אמר כי "בעלי האג"ח לא מתבקשים לקחת כל סיכון נוסף והחברה התחייבה לשלם להם בתקופת הביניים את הריבית כסדרה. על רקע זאת, לא ברורה הצעת בעלי האג"ח להעמיד את החוב לפירעון מיידי, שהרי בפירוק הם לא יקבלו כלום". מנגד, בעלי איגרות החוב טוענים כי הם זכאים לפיצוי מסוים אם אכן יסכימו לפריסת חובה של החברה כלפיהם.
לידקום מספקת שירותי תקשורת ועוסקת בהקמה ובניהול של פרויקטים מורכבים בתחום התקשורת האלחוטית והקווית. עם מחזיקי המניות העיקריים שלה נמנים אלקו אחזקות של גרשון זלקינד (11.6%), קרן רימון המנוהלת על ידי צביקה לימון (7.3%) וקרן פימי המנוהלת על ידי ישי דוידי (4%).
בדצמבר 2006 גייסה לידקום 125 מיליון שקל ממשקיעים מקומיים. היקף ההתחייבויות של לידקום לבעלי האג"ח הוא כיום כ-98 מיליון שקל, אחרי שברבעון הראשון העבירה לידקום תשלום קרן ראשון מתוך עשרה תשלומים בהיקף של 11.5 מיליון שקל.
במהלך הרבעון השלישי פרעה החברה חלק מהתשלום השני, בהיקף של 7.9 מיליון שקל, כחלק מהסכם עם בעלי האג"ח. במועד אסיפת בעלי האג"ח הקודמת, דחתה החברה חלק מן התשלום ל-31 באוגוסט, בסך של כ-7.9 מיליון שקל. לאחר מכן הודיעה כי היא דוחה את התשלום עד להגעת החברה להסדר עם הבנקים. מעשית, שילמה החברה רק שליש מתשלום הקרן ואת הריבית. זאת, בעקבות התנגדות הבנקים הממנים את פעילות החברה לתשלום.
את הרבעון השלישי סיימה לידקום עם הכנסות של 95.2 מיליון שקל. זאת, לעומת הכנסות של 247.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. בשורה התחתונה, הסתכם ההפסד הנקי של לידקום ב-112.4 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 3.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בניכוי קרן הפרשי תרגום הסתכם ההפסד הנקי של לידקום ב-106 מיליון שקל.
הנתונים הקודרים גררו את הפרת ההתניות הפיננסיות שנחתמו עם הבנקים. התניות אלה נחתמו רק לפני כשבעה חודשים, לאחר שלידקום לא עמדה גם בהתניות הקודמות. עם ההפרה, הבנקים יכולים להעמיד את יתרת האשראי לפירעון מיידי. מהלך כזה עלול לפגוע אנושות בפעילות של לידקום. בנוסף, לבנקים יש שעבוד שוטף על כל נכסי החברה.
מנכ"ל לידקום: אם לא יהיה עד סוף השבוע הסכם בין בעלי האג"ח לבנקים - אעזוב את החברה
ניר צליק
14.9.2009 / 18:53