>> היצואנים, הבנקאים ואנשי ההיי-טק יציעו, ככל הנראה, למשרד האוצר להחזיר את מדיניות שער החליפין של ישראל לשיטת האלכסון - כך עולה מהדיון שהתקיים אתמול בהתאחדות התעשיינים. בשיטת האלכסון שער החליפין של השקל קבוע בתוך רצועת ניוד של כמה אחוזים לכל כיוון.
הדיון התקיים כהכנה לקראת פגישה בין האוצר, המעסיקים וההסתדרות בנוגע לשוק המט"ח. הפגישה אמורה להתקיים עם שובו מחו"ל של שר האוצר, יובל שטייניץ, בסוף השבוע.
בדיון השתתפו מנהלים בכירים במשק, בהם נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש; מנכ"ל מוטורולה, אלישע ינאי; איש ההיי-טק יהודה זיסאפל; הבנקאים צדיק בינו ואלי יונס; הכלכלנים אפרים צדקה, ויקטור מדינה ומיכאל שראל; אנשי המט"ח יוסי פרנק, אדם רויטר ויעקב הרפז; והתעשיינים גד פרופר ושלמה וקס.
לפי משתתפים בדיון, הנוכחים הסכימו באופן גורף כי הבקשה המרכזית של היצואנים מהממשלה ומבנק ישראל תהיה לפעול מול הספקולנטים בכל האמצעים העומדים לרשותם. בכלל זה יבקשו היצואנים לנקוט צעדים רגולטוריים ובירוקרטיים להגבלת המסחר הספקולטיבי. אלה יכללו מיסוי או השהייה מכוונת של יומיים-שלושה במימוש העסקות.
"תעשיית ההיי-טק דורשת יציבות של הדולר מול השקל ושער ריאלי שמבחינתו הוא 4.20 שקלים לדולר", אמר אתמול ינאי. "לאחר ששמענו את כל המומחים, אנחנו חושבים שכדי שרכבת ההיי-טק תוכל להמשיך לנסוע בבטחה, שני אלה חייבים להתקיים".
לדבריו, ישנן כמה דרכים להגיע לכך: "לדוגמה, בדיון הוצע להצמיד את השקל לדולר או לסל מטבעות. כולם הסכימו שיש לפקח על תנועות הון חריגות, ספקולנטיות ואחרות. אפשר להחליט לעכב את ביצוע העסקה, למשל באמצעות בדיקות שיימשכו כמה ימים כדי לקבוע אם מדובר בעסקות כשרות או בהלבנת הון. יש בעלי עניין שמרוויחים מהספקולציות הללו, כולל הבנקים שלנו".
מהתאחדות התעשיינים נמסר: "התקיים סיעור מוחות בעניין כושר התחרות של היצוא".
המעסיקים: נדרוש לחזור לרצועת האלכסון
מאת איתן אבריאל ואורה קורן
16.9.2009 / 7:04