לפני כמה חודשים הגיעה אפריקה ישראל להבנות עם מוסדות פיננסיים במיאמי, שהלוו לה כסף לצורך רכישת נכסים בארה"ב. לפי הבנות אלה, החברה תרכוש בחזרה חלק מההלוואות בהנחה - משמע בערך נמוך משוויין המקורי.
ההסכמים במיאמי נעשו לפי 30% מערך ההלוואה המקורית - משמע רווח חשבונאי לאפריקה ישראל (והפסד לבנקים המלווים) של 70%. ל-themarker נודע כי בימים אלה מנהלת אפריקה מגעים מתקדמים לקיזוז של כמעט מלוא ההלוואה שלקחה לצורך רכישת בניין "ניו יורק טיימס" במנהטן, בסך 711 מיליון דולר, בהנחה דומה.
רכישת הענק שהכזיבה
אנשי עסקים ישראלים רבים חולמים להגיע להכרה בינלאומית. נוחי דנקנר עשה זאת בשנה האחרונה בזכות ההשקעה המוצלחת במניות בנק ההשקעות השווייצי קרדיט סוויס. השקעה זו בוצעה בעיצומו של משבר האשראי הגלובלי והניבה לאי.די.בי שבשליטתו רווחים של מיליארדי שקלים. יצחק תשובה עשה זאת ב-2004, כשרכש את מלון הפלאזה המיתולוגי בניו יורק תמורת כ-675 מיליון דולר והשקיע מאות מיליוני דולרים נוספים בשיפוצו.
גם לב לבייב נשם אוויר פסגות. במאי 2007 הנפיק לבייב את פעילות הנדל"ן הרוסית בבורסת לונדון, לפי שווי של 7.3 מיליארד דולר. היתה זו ההנפקה הישראלית הגדולה ביותר שביצעה אי פעם חברה ישראלית בחו"ל.
ואולם שיא החשיפה של לבייב כטייקון בינלאומי הגיע בהמשך. חודשים ספורים לפני פרוץ המשבר הכלכלי העולמי זכה לבייב לכתבות שער בעיתונים "ניו יורק טיימס" ו"פורבס", הודות לרכישת הבניין האגדי של "ניו יורק טיימס" ברחוב 43 במנהטן. לבייב רכש את הבניין מידי Tishman Speyer Development תמורת סכום מדהים של 525 מיליון דולר. הוא עשה זאת שלוש שנים בלבד לאחר ש-Tishman Speyer Development רכשה את הבניין (ב-2004) בשליש ממחיר זה - 175 מיליון דולר.
היה זה חלק ממסע רכישות שביצעה אפריקה ישראל במחצית הראשונה של 2007, שבו קנתה נכסים ברחבי ארה"ב (בניו יורק, במיאמי, בלאס וגאס, בסאן פרנסיסקו, בפניקס ועוד) בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר. באותה תקופה היה לבייב כמעט בלתי-ניתן לעצירה.
למרות הסימנים למשבר הקרב, היה לבייב בטוח כי יצליח לשמר ולשחזר את הצלחתו בעזרת החוש העסקי החד שלו - אותו חוש שבזכותו רכש נכסים במחירי רצפה לאחר קריסת מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001, כשהוא גורף רווחים של מאות מיליוני דולרים.
ואולם המשבר שפרץ היה גדול גם על לבייב, ורכישת בניין "ניו יורק טיימס", שנראתה ב-2007 כעסקת חייו, מתגלה בימים אלה כבור עמוק שנפער ומוביל את אפריקה למצב של חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויותיה לבעלי האג"ח ולבנקים, המסתכמים בכ-8 מיליארד שקל. "ההתרחבות בארה"ב היתה טעות גדולה עבורנו", אמר לבייב לפני שבועיים, ביום שבו אפריקה ישראל הודיעה כי תתקשה להחזיר חובות החל ב-2011.
הערכת השווי הצטמקה בכ-63%
בניין ה"ניו יורק טיימס" מתנשא לגובה של 16 קומות ומשתרע על פני שטח של כ-77 אלף מ"ר המיועדים להשכרה. לאחר רכישתו, נטלה אפריקה ישראל מידי סינדיקט הבנקים, בראשות קרדיט סוויס, הלוואה של כ-711 מיליון דולר, שהיתה אמורה לסייע לה בביצוע שיפוצים נרחבים בבניין. כמו כן השקיעה אפריקה 80 מיליון דולר מהונה העצמי בתחזוקת הבניין ובתשלומים נלווים.
במשך תקופה ארוכה, בתחילת המשבר, טענו ראשי אפריקה ישראל כי בניינים כמו "ניו יורק טיימס", מגדל השעון ואחרים הם מותגים שישמרו על שוויים ויניבו רווחים גבוהים גם בתקופות של משבר. ואולם הערכת שווי של חברת השמאות והייעוץ הכלכלי ווקיפלד וקושמן שצורפה לדו"חותיה של אפריקה ישראל למחצית הראשונה של 2009, טרפה סופית את הקלפים ונתנה הוכחה חותכת לכך שהמשבר הנוכחי היכה גם בשווי של "ניו יורק טיימס".
כלכלני ווקיפלד וקושמן העריכו בסוף יוני 2009 את שוויו של "ניו יורק טיימס" ב-220 מיליון דולר. הערכה זו בוצעה בהתבסס על כך שאפריקה ישראל לא הצליחה עד לאותה עת להשכיר שטחי משרדים בבניין לחברות הגדולות, כפי שתיכננה, ובהנחה כי תצליח לעמוד במשימה זו בשלוש שנים הבאות תמורת מחירים ממוצעים של 50-60 דולר למ"ר. ווקיפלד וקושמן מעריכים כי עם ההתקדמות באכלוס הבניין שוויו יגיע ל-390 מיליון דולר.
ואולם עד שזה יקרה, ובהתחשב בכך שהכסף שהפקידה אפריקה ישראל לצורך תחזוקת הבניין, וכן תשלומים נלווים, עדיין לא נמחקו, משמעות הערכת השווי היא ששווי ההשקעה של אפריקה ישראל בגין "ניו יורק טיימס" הצטמקה בכ-63% - מ-790 מיליון דולר לכ-300 מיליון דולר; זהו שיעור גבוה יותר משיעור הירידה במחירי השכירויות של רבים מבנייני היוקרה במנהטן, הסובלים מנטישת שוכרים עקב הפיטורים המאסיביים בוול סטריט.
"יום אחד נרוויח על הבניין הרבה כסף"
גם הכוונה של אפריקה ישראל להכניס שותף אסיאתי שיסייע לה בנטל המימוני לא מומשה. בעקבות הירידה הדרסטית בשווי הבניין ההון העצמי של אפריקה ישראל הצטמק בכ-1.7-2 מיליארד שקל - מה שגרם לכך שאפריקה ישראל אינה עומדת בחלק מאמות מידה הפיננסיות במסגרת ההלוואות שנטלה.
בינתיים, הצליחה אפריקה ישראל להגיע להבנות עם המלווים שהשהו את הדרישה להעמדת ההלוואה לפירעון מיידי. באפריקה מקווים כי בתקופה הקרובה יצליחו לרכוש בחזרה את מרבית הלוואה בהנחה משמעותית לעומת שווייה המקורי, ובכך יחזירו חלק מההון העצמי שנמחק.
כנשאלו ראשי אפריקה ישראל בשבועות האחרונים מדוע אינם מחזירים את מפתחות בניין "ניו יורק טיימס" לבנקים - שכן ההלוואה שלקחה היא הלוואת נון-ריקורס (שהבטוחה היחידה בגינה היא הנכס עצמו) - ענו בחברה כי הם מאמינים שיום אחד יצליחו להרוויח הרבה כסף על השקעה זו.