מפלים לרעה את המגזר השלישי

>> פעמיים בשנה עולות העמותות לסדר היום הציבורי. בסתיו הן מבשרות את בוא חגי תשרי, ובאביב את בואו של חג הפסח. בשני המקרים מדגיש הסיקור של פעילות העמותות את אוזלת ידה של הממשלה במילוי השולחן הריק של העשירונים התחתונים בחברה הישראלית.

בפועל, כל האזכורים הללו משקפים אחוז קטן מאוד מכלל הפעילות החברתית והעסקית של המגזר השלישי, הכולל עמותות, ארגונים שלא למטרת רווח וחברות לתועלת הציבור, הפועלים במגוון נושאים ותחומים ולא רק בתחומי הרווחה. המגזר השלישי מהווה כ-15% מהפעילות הכלכלית במשק. ארגונים כמו אקי"ם, ויצ"ו או מט"ב מעסיקים אלפי עובדים ומנהלים מחזורים ונכסים בשווי מיליוני שקלים בשנה. גם האוניברסיטאות וקופות החולים הן עמותות והן כבר מקבילות בגודלן לכמה מהחברות הגדולות במשק. היתרון במגזר השלישי הוא שכל הרווחים המושקעים בו מועברים חזרה אל העמותה ואינם נמשכים כדיווידנד לכיס הבעלים.



ואולם על אף היקפי הפעילות העצומים והגידול המתמיד, המגזר השלישי עדיין לא מקבל את הכבוד הראוי לו בין הענפים העסקיים במשק. במידה רבה, ההתייחסות אליו היא עדיין כאל כוח כלכלי שולי, כאילו המגזר העסקי הוא העבודה ואילו המגזר השלישי הוא ההתנדבות והפנאי. ההתייחסות המוטעית הזו מתחילה בכנסת ובמנגנוני הרגולציה. חוק העמותות הנוכחי התעדכן באחרונה ב-80', כאשר המגזר השלישי בישראל עדיין היה בחיתוליו, ואי לכך הוא משקף מציאות שכבר אינה רלוונטית - והחוק אינו עונה כיום על צורכי המגזר. לדוגמה, החוק אינו מכיר בסוגים שונים של עמותות, ודין אחד חל על כל ארגוני המגזר השלישי. רק באחרונה הקים משרד המשפטים ועדה לסיווג ארגונים ללא כוונת רווח.



היעדר הקריטריונים לסיווג מביא את רשם העמותות והתאגידים לכלול את כל העמותות תחת רגולציה זהה. בעוד שחוק החברות מגדיר באופן ברור את סוגי השותפויות העסקיות, בעולם העמותות הכל באותו הסל: מאוניברסיטה ועד התאגדות של שחקני ברידג' השוכרים חדר וכיבוד. כך גם אין הבחנה בין עמותה פוליטית לעמותה המספקת שירותים ובין עמותה הפועלת למען מטרות ציבוריות להתאגדות אזרחים כקבוצת רכישה שמטרתה השבחת תנאי המגורים של חברי הקבוצה עצמה.



החקיקה המיושנת מובילה גם למערכת מיסוי לא ברורה: מדוע המגזר השלישי הוא היחיד המשלם מס שכר, המעודד אי העסקה? מדוע עמותה יכולה לקבל זיכוי במס עבור תרומות רק כשנתיים מיום הקמתה? גם היחס הממשלתי למגזר השלישי אינו זהה למגזר העסקי. בעוד נשיא התאחדות התעשיינים נמצא כצלע קבועה בדיוני התקציב כמייצג התעשיינים, נציגיו של המגזר נעדרים.



רק באחרונה זכה המגזר השלישי להכרה רשמית של ממשלת ישראל כמגזר חשוב ומשפיע. כעת, כדי לאפשר לארגוני המגזר לפעול באופן מיטבי ולהעצים את תרומתו של המגזר השלישי לחברה ולמשק, יש לפעול במהרה לקידום הליכי חקיקה ולמעבר מרגולציה מיושנת ובולמת לרגולציה מעצימה המתאימה למאה ה-21.



הכותב הוא מנכ"ל מנהיגות אזרחית, ארגון הגג של הרשויות בישראל