דוד קליין: הרחבנו התקציב הרבה מעבר לנדרש; קנינו יותר מדי מט"ח והורדנו יותר מדי את הריבית

נגיד בנק ישראל לשעבר, ד"ר דוד קליין מותח ביקורת על האופן בו נוהל המשבר. בריאיון שהעניק אתמול לרשת ב' אמר קליין כי "בתחום התקציב הגדלנו את ההוצאות הרבה מעבר למה שנדרש, כתוצאה מזה עשינו את הטעות השניה: היינו חייבים להעלות שיעורי מסים. בתחום של המדיניות המוניטרית קנינו יותר מידי מט"ח ולפי דעתי, הורדנו יותר מידי את הריבית. והדברים האלה נראים קצת מיותרים משום שיש להם מחיר. יש חוב ממשלתי שעולה יותר מאשר היינו יכולים להרשות לעצמנו ויש נזילות במשק שיכולה להסתכם בעליית אינפלציה וכתוצאה מזה בעליית ריבית יותר מהירה".



קליין סבור כי "אנחנו קצת נסחפנו כמנהלי מדיניות כלכלית, בגלל שהחשש היה די אמיתי בשעתו, שמא הסערה הזאת תגיע אלינו כפי שאנחנו רואים אותה בארה"ב וכמובן שזה לא קרה. הדגשנו הרבה מאוד שאנחנו הגענו למשבר במצב שונה לגמרי, ובכל זאת נסחפנו. ועשינו דברים לפחות במבט לאחור. יש כאלה שיאמרו גם במבט למפרע. אפשר היה לומר שהם מיותרים".



בעניין העלאת המע"מ ב-1% אמר כי עליית שיעורי המסוי יכולה רק לדחוף לעליית מחירים, היא לא יכולה להיות הסיבה להם. "אם מעלים את מע"מ ב-1%. אין סיבה שהמחיר יעלה ב-1%. צריך לשלם יותר מע"מ אבל זה לא אומר בהכרח שהמחיר יעלה ואנחנו יודעים שיש לא מעט מוצרים שהמחיר שלהם עלה בפחות ויש אחרים שהוא עלה ביותר. זאת רק עילה. כדי שתהיה עליית מחירים צריך שיהיה ביקוש".



בעניין רכישת הדולר על ידי בנק ישראל בשנה האחרונה אמר כי "אני מקווה שבסופו של דבר נצא מזה בשלום, כי קניית הדולרים נמשכת כבר תקופה ארוכה מאוד ובנק ישראל באמת מנסה לרדת מהנמר הזה שהוא עלה עליו, אבל לא בטוח כל כך זה באמת ייגמר. ובאשר להורדת הריבית באמת לפי דעתי אפשר היה להסתפק בהורדה פחותה יותר, משום שמעבר לגורם מסוים היא כבר לא השפיעה על הפעילות במשק"



עם זאת קליין הדגיש כי אינו זוקף את כל הדברים לגנותו של הנגיד, פרופ' סטנלי פישר. "יש פה עניין של איך אתה מתרשם מהתופעה העולמית של המשבר. מוצדק שהמשבר הזה יגיע גם אלינו וננקטו צעדים. בדיעבד נראה שחלק מהם לפחות בעוצמתם היו מיותרים.



"עברנו את המשבר ביתר קלות"
בצד המחמאות, אמר קליין כי "יש הסכמה גורפת, שעברנו את זה ביתר קלות מאשר מדינות אחרות וזה בעיקר בגלל העובדה שהמערכת הפיננסית שלנו לא נגררה אחרי תופעות שהיו טיפוסיות לארה"ב והם אלה שמכבידות שם גם על היציאה מהמשבר".



על הפיקוח בשוק ההון, אמר כי את המסקנות לגבי הפיקוח צריך היה להסיק בלי קשר להיסטריה. נכון שהיתה היסטריה וחבל שהיתה, אבל עברנו את זה וזאת לא הסיבה לעשות שינויים במבנה הפיקוח על השווקים הפיננסים. הצורך בשינוי הפיקוח, שינוי מבנה הפיקוח נובע, מהשינויים במבנה השווקים עצמם. שאנחנו חוללו במשך תקופה ארוכה בתור יוזמה של הממשלה. זה היה מחייב. זה עדיין מחייב כי לא עשינו עדיין דבר. שינוי במבנה הפיקוח על השווקים.



על הצרות אליהן נקלעו אפריקה ישראל והחברה לישראל (בשל הפסדי החברה הבת צים) אמר כי כל אחד שנתן הלוואה רוצה לקבל את כספו במועד ואי אפשר להאשים את אלה שרוצים זאת. מצד שני, לאפריקה יש בעיה וכנראה לא רק לאפריקה. היא מעריכה, שהיא לא תוכל לעמוד בכל החובות שקיבלה על עצמה, והיא רוצה לעשות תהליך מסודר של הסדר והשאלה היא באמת, איך זה ייגמר, משום שזה יכול להיגמר בצורות שונות וחשוב לגמור את זה בצורה, שלא תעודד אחרים ללכת במסלול של אפריקה.



בעניין החברה לישראל אמר כי " לא הייתי אומר ש"שיחקו לנו בכספים". אני חושב, שנעשו השקעות וכאשר הן נעשו הן נעשו מתוך הנחה שהן תהיינה מניבות תשואה ראויה והיה שינוי בנסיבות הכלכליות בעולם וזה מה שהפך את הקערה על פיה. אלה לא דברים שניתן לחזות אותם מראש ותמיד במהלך העסקים הרגיל. יש הפתעות מן הסוג הזה.



לבסוף, אמר קליין כי צריך להערך לכך שהמעבר מתקופת המשבר לתקופת הצמיחה. המעבר הזה לא יהיה חלק ולא צריך להזדרז בכל מיני פעולות בשביל מדיניות, שמניחות שעכשיו המשבר מאחורינו ולכן אין לנו צורך לנקוט באמצעי זהירות.