לתת בונוסים למורים? השתגעתם?

שר החינוך, גדעון סער, חשף באחרונה ב-TheMarker חלק מתוכניותיו למערכת החינוך. אחד הרעיונות שסער מעוניין לקדם הוא תגמול כספי לבתי ספר מצטיינים. התגמול יינתן לכלל עובדי בית הספר על שיפור בהישגי התלמידים.

רעיון התגמול הכספי לבתי הספר לקוח מהעולם העסקי, שבו בונוסים למנהלים ולעובדים מצטיינים הוא נוהג מקובל. והנה, בתזמון מפליא, ימים ספורים לאחר דברי השר צוין יום השנה למשבר הכלכלי העולמי, ובתקשורת הוזכרו הבונוסים שניתנו בענף הפיננסים כאחד הגורמים המרכזיים למשבר. בעניין זה אמר הכלכלן נסים טאלב: "אל תתנו לאדם לנהל כור גרעיני - או את הסיכונים הפיננסיים שלכם - אם הוא מקבל בונוס. רוב הסיכויים שהוא יחתוך פינות כדי להראות שהוא מרוויח".

ומה לגבי מנהלים ומורים? הייתם נותנים להם בונוסים על ביצועים? שאלה זו אינה תיאורטית בלבד. בעשור האחרון קודמה בכמה מדינות, ובראשן ארה"ב, מדיניות המבוססת על מדידה של "תוצרי חינוך" ומתן תגמולים או "עונשים" לבתי ספר על בסיס עמידה או אי עמידה ביעדים שהוגדרו. לכאורה, יש כאן מטרה ראויה ודרך הגיונית להשגתה. ואולם המציאות מורכבת הרבה יותר. סקירת מחקרים מלמדת כי מדיניות זו אכן מעודדת מורים ומנהלים להכניס שינויים בדרכי עבודתם, אך שינויים אלו שטחיים בדרך כלל, ומכוונים בעיקר להכנה טובה יותר של התלמידים לבחינות.

ומה לגבי שיפור בהישגים הלימודיים? מחקרים מצביעים על שיפור מסוים, בעוד אחרים מצביעים על חוסר אפקטיביות או על ירידה בהישגים כתוצאה מהפעלת מדיניות הסטנדרטים. התמונה בהקשר זה רחוקה מלהיות ברורה. לצד נושא ההישגים המדידים, מחקרים שונים מצביעים על שורה של תוצאות שליליות של מדיניות אכיפת הסטנדרטים. שתי תוצאות כאלו ראויות במיוחד לאזכור. ראשית, כדי לעמוד ביעדי השיפור בתי הספר נוטים להתמקד יותר במקצועות הנכללים במדדי ההערכה ופחות בנושאים אחרים המיועדים להעשיר את ידיעותיהם של התלמידים ולפתח אצלם חשיבה יצירתית וביקורתית. התוצאה היא צמצום והשטחה של תוכנית הלימודים.

שנית, בדיוק כפי שטוען טאלב, גם בתי הספר "חותכים פינות" כדי להראות שיפור במדדים שבהם הם נבחנים. חוקרי חינוך מרכזיים בארה"ב טוענים כי המדידה התדירה של הישגים לימודיים ויצירת קשר בין מדידה זו לתגמולים הניתנים לבית הספר, פוגעת במערכת החינוך האמריקאית וגורמת למנהלים, מורים ותלמידים לפעול בדרכים בלתי כשרות כדי להציג שיפור בהישגים.

המחקרים מלמדים כי תופעת הרמייה נרחבת והיא לא רק משחיתה את טוהר המידות של מערכת החינוך, אלא גם מערערת את התוקף של המדדים החינוכיים שעל בסיסם נקבעים התגמולים לבתי הספר. מהמחקרים ניתן ללמוד כי הטבע האנושי פועל באופן דומה גם בוול סטריט וגם בבתי הספר.

ישראל כבר ייבאה בעבר גישות חינוכיות שנמצאו לאורך זמן מזיקות יותר מאשר מועילות. לפני שאנו מייבאים עוד רעיון פלא אמריקאי למערכת החינוך שלנו, כדאי ללמוד לעומק את התועלת והנזק הצפויים מיישום הרעיון.

הכותב הוא מרצה במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון