ההתרפקות על החלום שבו מחליפים נופי האוקיאנוס ומעוף הציפורים את הטרדות והרעש היום-יומיים היא מענגת, אבל נשארת לרוב בגדר שאיפה רומנטית לימי הפנסיה. אלא שיש כאלה שמחליטים לקחת את הפנטסיה לידיים. לא מעט מהם עוסקים בצלילה.
שני זוגות ישראלים שפרשו מהחיים השגרתיים משהו לטובת מרכזי צלילה שבנו באתרים אקזוטיים הם קובי ועדנה שקרל, שהקימו את "מרמייד דייווינג סנטר" בעיירה מוריירה שבחוף המזרחי של ספרד ליד העיר ולנסיה, וטובה ונבות בורנובסקי, שהקימו את "פיש אנ'פינס" באי פלאו - רפובליקה עצמאית באזור מיקרונזיה באוקיאנוס השקט.
לשקרל, 51, יש רקע ענף בתחום הצלילה. הוא מדריך צלילה בעל דרגת מדריך מאסטר, צולל כבר 33 שנה ושירת במילואים ביחידת הצלילה של חיל הים, ילת"ם, "בין השניים הבודדים שעברו מחיל האוויר לחיל הים".
שקרל מספר שהתגלגל לוולנסיה לאחר שראה אותה בחזונו. בשלהי שנות ה-90 הוא סגר עסק משפחתי בישראל שנמכר לשותפים והיה לאחר תהליך גירושים ארוך. הוא חיפש שינוי בחייו, עדיף במקום רחוק. בהיותו סקיפר (משיט יאכטות), החליט שקרל להתאוורר, טס לקנדה ומשם חזר בהפלגה לישראל דרך מצרי גיברלטר. שם התברר לו כי כנצר למגורשי ספרד, הוא זכאי לפי חוקי המקום לזכות באזרחות בהליך מזורז יחסית.
"הוריי התגוררו אז בבריטניה, שם לא יכולתי אפילו לקבל אישור עבודה, והנה מצאתי מקום שיכול לקבל אותי", הוא משחזר. "לא ידעתי ספרדית, אבל מה זה משנה? החלטתי שאני עובר לספרד". שקרל החליט להתמקם באזור ולנסיה ("עשיתי מדיטציה והאצבע הופנתה לשם"), עיר הנופש השלישית בגודלה בספרד, ומצא את המקום הרצוי לו: מוריירה, עיירה הסמוכה לוולנסיה ("יופי של מקום, הרבה דגים"). הוא החל בתהליך של קניית מגרש.
שנתיים לאחר מכן העביר את מיטלטליו לביתו החדש. "חבר אמר לי: 'עשה מה שאתה אוהב'. ומה אני אוהב? צלילה. קבעתי פגישה עם פאדי, ארגון הצלילה הבינלאומי, והתחלתי לחפש מקום עגינה לסירה ולחנות, שאוכל לשכור. תיירים עברו במקום ונכנסו - והעסק התחיל לגדול". מרכז הצלילה הוקם לפני שמונה שנים. שקרל החל לשפץ באינטנסיוויות את המבנה ששכר - כ-200 מ"ר שכללו שתי חנויות צמודות שבהן משרד וכיתת לימוד.
לשקרל שלושה ילדים מיחסים קודמים. את אשתו עדנה, 37, הכיר לאחר שבאחד מערבי השיפוצים המעייפים הוא החליט לבדוק אתרי היכרויות. "לא היה לי הרבה זמן לחיי חברה, והחלטתי להיכנס לאתרים כדי להכיר בחורות. עד היום אני לא יודע למה בחרתי להיכנס לאתר ישראלי ולא ספרדי", הוא נזכר.
הוא התכתב עם עדנה במשך כמה שבועות, ובאותו הזמן כבר עבר להתגורר בסמוך למועדון המוקם. בשלב מסוים, הפסיקו להגיע המיילים מעדנה ("חשבתי שהיא קיבלה רגליים קרות. אחרי הכל, בחורה רווקה שצעירה ממני ב-14 שנה, מה היא צריכה את כל הבלאגן שלי?"). די מהר התבדו החששות והם חזרו להתכתב.
כעבור זמן קצר הציע שקרל לעדנה לבוא לבקר אותו, ולהתפטר מעבודתה בחברת השליחויות dhl ("ברור שהיא סירבה"). היא הגיעה לעשרה ימים, ונשארה עד היום. לשקרל הדבר נראה טבעי למדי: "הרגשנו שהכרנו זה את זו כל חיינו". עדנה לא ידעה לצלול, אבל נכנסה מהר לעניינים והשניים העבירו ארבע שנים של אידיליה זוגית במוריירה הספרדית. הם נישאו לאחר מכן בישראל בשתי חתונות: האחת על גג אולם אירועים ביפו מול הים, והשנייה בצלילה בריף הדולפינים באילת.
כיום מסתובבת להם בין הרגליים אגם (בחירת השם לא מקרית), תינוקת בת תשעה חודשים, ש"הצעצוע האהוב עליה ביותר הוא שנורקל, והיא עוברת בין הידיים של הצוללים שמגיעים אלינו".
שקרל מספר כי למרכז הצלילה שלו לא מגיעים ישראלים רבים. "אנחנו יושבים מחוץ למסלול התיירות הישראלי הנפוץ. פספוס אדיר מבחינתם. בכל מקרה, אנחנו ישראלים גאים. על דלת הכניסה של המועדון יש תצלום אוויר של מצדה, ואנשים נעמדים מולו ושואלים: 'היכן המקום הזה?'".
אתה מרוצה מהחיים החדשים שבנית?
"כן. הגעתי למדינה שלא ידעתי את שפתה, לא הכרתי בה אף אחד והייתי לבד. היו רגעים שתהיתי מה אני עושה פה, אבל הם עברו. עכשיו יש לנו כאן חברים ספרדים, בריטים, הולנדים, אירים, סקוטים, בלגים ועוד - כולם תלמידים שלי או צוללים אצלנו שנהפכו לחברים".
אתה מרגיש שהגשמת פנטסיה?
"בהגדרה שלי פנטסיות נמצאות בשמים. אני מאמין בחלומות ואותם אני דואג להגשים. אני מאמין בגורל ובגלגול נשמות, ואני אוהב את מה שאני עושה. בעיקר אני אוהב להעביר צלילות היכרות, כי יש לי חצי שעה להפוך אדם שפוחד לאדם שאוהב צלילה - ואם הצלחתי להעניק לו תחושת ביטחון, הוא יעבור קורס בעתיד הקרוב. ההתמחות שלי היא באנשים עם פוביות ופחדים, וכבר עשיתי לא מעט מדיטציות על פני המים".
שילמת גם מחיר על הבחירות שלך?
"כן, גם אני וגם הילדים שלי. המחיר הוא געגועים וריחוק מהאנשים שהכי חשובים לי. יש כאלה שיגידו שאני אנוכי, אבל חינכתי את הילדים למצוינות ולאחריות, ללכת בדרך שבה הם מאמינים. בסך הכל הילדים שמחים שאני שמח בבחירות שלי. הילדים הם החברים הכי טובים שלי".
עסקי הצלילה משתלמים כלכלית?
"אדם שאוהב את מה שהוא עושה - כבר בכך הוא הרוויח, לפחות בריאות נפשית. אם יש שילוב של המרכיבים מיקום, עיתוי ומזל - אז כן, זה משתלם".
מטבעון ליאכטה סביב העולם
הסיפור של נבות וטובה בורנובסקי, בני 50, מתחיל לפני 26 שנה, כשיצאו להפלגה בת ארבע שנים וחצי - ומצאו את המקום שבו הם גרים ומתפרנסים כבר 17 שנה, האי פלאו. הם נולדו בטבעון, הכירו בנעוריהם ונהפכו לזוג.
לאחר השירות הצבאי, יצאו להפלגה ארוכה מסביב לעולם והגיעו בראשונה לפלאו ב-1986. הם חזרו לישראל, שם התחתנו. נבות למד בטכניון, אז נולדו שני ילדיהם הבוגרים - ירדן, 21, ואודי, 19, כיום סטודנטים בקנדה. ביום שבו סיים נבות את הלימודים טסה המשפחה לפלורידה, קנתה סירה - אושן האנטר 1 - והפליגה עם כמה אנשי צוות לכיוון פלאו. הם עברו דרך הים הקאריבי, שם גם גילו את הצלילה, ועצרו אצל זוג חברים ישראלים שבבעלותם מרכז צלילה בקוסטה ריקה. הם רכשו ציוד לסירה והמשיכו במסע. בדרכם לפלאו חלפו באיים רבים - בין השאר באיי קוקוס, באיי גלאפגוס, באיי פולינזיה הצרפתית ובאי טובאלו. בפלאו נהפכה אושן האנטר 1 למקור הפרנסה של המשפחה: נבות היה הקפטן והשיט תיירים לטיולי צלילה, וטובה היתה אחראית על הכנת הארוחות.
באי נולדו שני ילדים נוספים: ליאם, 14, שאף ייצג את פלאו בשחייה במכבייה האחרונה - וגייל, 12. לפני 12 שנה רצה הבעלים של חנות הצלילה הראשונה בעיר לפרוש, והזוג קנה ממנו את העסק. במרוצת השנים, המשיך העסק להתרחב: הסירה אושן האנטר 1 נמכרה, והחליפו אותה אושן האנטר 2 ואושן האנטר 3.
למה התמקמו דווקא בפלאו, מכל המקומות המרהיבים שביקרו בהם? "פלאו הוא מקום מיוחד", מסבירה טובה, "זה אחד המקומות היפים בעולם, עם לגונה בצבע טורקיז ומאות איים קטנים צבועים בירוק הפזורים סביבו. מזג האוויר הוא טרופי. זה מקום קטן שבו כולם מכירים את כולם, אף אחד לא ממהר, ועבור מי שאוהב לצלול - האי נחשב בין שלושת האתרים היפים בעולם לצלול בהם. יש פה מגוון עצום של אפשרויות צלילה: דגים, מנהרות, שרידים ממלחמת העולם השנייה, אגמים ועוד. תמיד רצינו לגור על אי. כנראה שזו פנטסיה של הרבה אנשים, אבל יש הרבה קשיים - ודרך החיים הזו לא נועדה לכל אחד".
מה המוטו שלכם בחיים?
"אה, זה קל. פשוט עשו מה שאתם אוהבים".
החלום על אי ירוק בים: שני זוגות ישראלים פרשו מחיי השגרה לטובת מרכזי צלילה שבנו באתרים אקזוטיים
הילה ויסברג
17.9.2009 / 19:57