המשפט "תכלה שנה וקללותיה" לקוח מהפיוט "אחות קטנה" שפותח את תפילות ראש השנה. הפיוט נכתב בספרד במאה ה-13, אבל מתאים לתקופה הנוכחית יותר מאי פעם.
שנת תשס"ט היתה עבור שוק ההון שנת המשבר הגדול בהיסטוריה הכלכלית העולמית. רק לפני שנה קרס בנק ההשקעות ליהמן ברדרס - ששרד 170 שנה, אך לא יכל למשבר הנוכחי. נפילתו נהפכה לסמל של המשבר וחידדה את ההבנה עד כמה המשבר חמור וכי אף אחד, גדול וותיק ככל שיהיה, אינו חסין.
שנה אחרי, והאנליסטים ברחבי העולם כבר מכריזים כי המשבר תם וכל מה שנותר לראות הוא איך תיראה ההתאוששות: האם נראה יציאה חדה מהמשבר (V); האם יתרחש גל נוסף של נפילות ולאחריו יציאה מהמשבר (W); האם תהיה זו יציאה מתונה מן המשבר (U); או שמא נחווה יציאה חדה מהמשבר ולאחריה תקופת קיפאון.
דווקא בזמן שבו אנו מקווים כי "תחל שנה וברכותיה", זה גם המועד שבו יש להיות סלקטיבים וזהירים - למרות המלצות המומחים - ולא להניח שכל תרנגולת תטיל ביצי זהב. עם זאת, בתקופה דרמטית זו אפשר להעריך אילו אפיקי השקעה יהיו המובילים בשנה הקרובה, ומנגד, מאילו אפיקים רצוי להתרחק.
1. מדדי מניות - הדרך הקלה להיחשף להתאוששות
אין כמו צמיחה כלכלית כדי להעלות מחדש את הרווחיות של החברות במשק. לצרכנים יש כסף והם רוצים לבזבז אותו. במקרה כזה היצרנים נהנים מעלייה בביקושים - והרווחיות של החברות גדלה. עלייה ברווחיות החברות מובילה לעלייה במדדי המניות בבורסה.
בחירת מניות פרטנית היא מורכבת - ההצלחה או הכישלון תלויים במידה רבה בפרמטרים כמו תזמון ותמחור. לכן הדרך הקלה והזולה להיחשף להתאוששות כלכלית שתבוא לידי ביטוי במניות, היא להיצמד למדד מניות.
"השוק מתמחר מניות לטווח הקצר, אבל מי שמסתכל לטווח הארוך רואה את הרווחיות של החברות, וברגע שהשוק יעבור להסתכל קדימה - המדדים יזנקו", מסביר עודד גל, מנכ"ל קרנות הנאמנות של אי.בי.אי. "עם זאת, במצב השווקים כיום, התנודתיות החדה אמנם נרגעה, אבל לא נעלמה. ולכן, גם בטווח הקצר, מי שייתן למנהלי ההשקעות שלו חופש פעולה יוכל ליהנות מכך, אפילו אם לא ירכוש את המניות במחיר התחתית שלהן".
גל מציג כדוגמה לתנודתיות בטווח הקצר את השקעתו של וורן באפט במניית גולדמן סאקס. באפט רכש בספטמבר 2008 את המניה במחיר של 120 דולר ובהשקעה כוללת של 5 מיליארד דולר. והנה, לאחר כחודשיים, המניה צנחה למחיר של 50 דולר. באפט, כהרגלו, לא נבהל. הוא המתין כמה חודשים נוספים - טווח זמן קצר במושגי שוק ההון - וכיום המניה שווה 160 דולר.
"אף משקיע לא יכול לתזמן את השוק. אפילו באפט לא חושב שהוא יכול לעשות זאת, אבל הוא הבין את המגמה וחיכה בסבלנות. לכן, אם משקיע מאמין שיש מניה שמחירה טוב, הוא לא צריך לנסות לתזמן את מחיר השפל שלה - אלא להשקיע", ממליץ גל.
2. לא סוכר ולא זהב - רק מדד הסחורות
מדדי הסחורות בעולם סיפקו למשקיעים בהם מצבי רוח קיצוניים - התנודתיות שלהם היתה גבוהה מאוד. באוגוסט 2008, כשהמשבר הכלכלי החמיר, מקום המפלט התגלה באפיק ההשקעה האלטרנטיבי עוד מראשית ההיסטוריה - זהב. מחיר אונקיית זהב נשק אז ל-1,000 דולר.
כחלק מעליית מחירי הזהב והנפט, המרכיבים את מדד הסחורות, עלה מדד זה לרמה הגבוהה ביותר בחמש השנים האחרונות. רמה זו לא החזיקה מעמד הרבה זמן, ובסוף 2008 צנח המדד לרמה הנמוכה ביותר מזה חמש שנים.
לאחר התנודות החדות מהשיא לשפל, כיום רמתו של המדד זהה לזו של לפני חמש שנים. ההתעוררות בכלכלה הריאלית, שהיא חלק מהיציאה מהמשבר, והחזרה של פסי הייצור לפעילות, משיבות את הביקוש לסחורות.
מחיריהן של חלק מהסחורות כבר עלו באופן חד מאז תחילת 2009. כך למשל, הנפט זינק ב-69% והזהב עלה ב-35%, לעומת מחירי השפל בפברואר 2009. כדי ליהנות מהצמיחה הכלכלית יש להיצמד למדד הסחורות, ולא לנסות להמר על סחורה פרטנית - שסיכויי ההצלחה שלה נמוכים יחסית.
3. מניות הנדל"ן: להשקיע בישראל
הכל התחיל בנדל"ן. המשבר הכלכלי הגדול בהיסטוריה החל משום שגברת סמית נטלה משכנתה שניה על הבית שלה בלוס אנג'לס, וקנתה דירה להשקעה בלאס וגאס. לפני כשנה וחצי נראתה הדירה בווגאס כהשקעה מדהימה. כיום אפשר לרכוש דירות בעיר בכשליש המחיר ששילמה גברת סמית.
שועלי הנדל"ן כבר מעריכים מחדש את איכות ההשקעה, אבל מי שרוכש כרגע דירה בלאס וגאס ייאלץ לחכות הרבה זמן עד שיראה תשואה על כספו.
לפי הערכות, מלאי הדירות הקיים בישראל יספיק רק לחצי שנה, לאור העלייה בביקוש. ההערכות הן כי המלאי יחודש רק כעבור שנתיים או שלוש שנים - בשל קצב הבנייה האיטי. בינתיים נראה כי הנדל"ן בישראל לא נפגע ומחירי הדירות עולים, וכך גם מניותיהן של החברות שהתמקדו בהשקעה בנדל"ן בישראל.
4. אג"ח קונצרניות: לפזר ולהתמקד בחברות הגדולות
המשקיע הסולידי, שרוצה רק לשמור על ערך הכסף שלו ואולי להרוויח מעט, עלול לסבול בקרוב מתשואה שלילית - כתוצאה מאינפלציה גואה וריבית אפסית. בעקבות כך המשקיע הסולידי המצוי נוטה להגדיל מעט את הסיכון בהשקעות שלו באמצעות השקעה באג"ח קונצרניות.
בסוף אוגוסט 2009 אמנם התברר כי השקעה באג"ח של אפריקה ישראל אינה כל סולידית - כשהחברה הודיעה כי לא תוכל לעמוד בהחזר חובותיה. אבל עדיין, האג"ח הקונצרניות מספקות אלטרנטיבה השקעתית טובה יותר ממקבילותיה הממשלתיות.
מה הם כללי הזהירות כדי ליהנות מעודף תשואה אך למזער את הסיכון? א. יש להתמקד באג"ח של החברות הגדולות במדד תל בונד 20. תוספת התשואה פחותה, אך כך גם הסיכון. ב. פיזור השקעות באמצעות תעודת סל או קרן נאמנות. ג. השקעה באג"ח עם טווח פדיון קצר - זמן החשיפה לחברה מתקצר.
5. אג"ח ממשלתיות צמודות: להמתין לעליית הריבית
המשמעות של חזרת המשק לצמיחה היא שמשקי הבית יתחילו לקנות יותר. הגדלת הביקושים נעשית בסביבת ריבית נמוכה. שני המשתנים האלה הם מתכון להתפרצות אינפלציונית. נתון נוסף שמעלה את רף החששות מהתפרצות כזו הוא כמות הכסף בישראל (M1, כלומר סך המזומן והפיקדונות) שגדלה ב-54% בשנה האחרונה. זהו כסף "חם" שמשקי הבית נוטים להשתמש בו.
החששות מפני התפרצות אינפלציונית באו לידי ביטוי בשוק ההון, ולאג"ח הצמודות למדד הוזרמו ביקושים שהעלו את מחירן. בעקבות כך, התשואות של האג"ח האלה נפלו לרמות הנמוכות בעשור האחרון (ראו גרף). עם התפתחות התהליך האינפלציוני יתחיל הבנק המרכזי להעלות את הריבית כדי לצנן את הביקושים, והאפיק יחזור להיות אטרקטיבי כשהריבית תעלה, התשואה תצמח והמחיר של האג"ח יירד.