יזם הנדל"ן הקנדי פול רייכמן, אשר הקים את חברת הנדל"ן קאנארי וורף - השולטת ברובע הפיננסי השני בגודלו בלונדון הנמצא על גדות נהר התמזה - מכר את שארית החזקותיו בחברה, וסיים בכך את מעורבתו בפרויקט הנדל"ן שייסד לפני 22 שנה, לפי דיווחים היום בעיתונות בבריטניה.
רייכמן, בן למשפחת הקבלנים החרדית מטורונטו, מכר 8.5% ממניות קאנארי וורף שהיו בבעלותו תמורת 112.5 מיליון ליש"ט (183 מיליון דולר) לחברת סונגבירד (סימול sbdb.l), בעלת השליטה בקאנארי וורף, אשר הגדילה עקב כך את הנתח שלה בחברה לכ-69% מהמניות.
עם זאת, מקורות המקורבים לקאנארי וורף אמרו כי המניות שרכשה סונגבירד אמנם היו שייכות במקור לרייכמן, אולם הן הועמדו כערבויות להלוואות שקיבל רייכמן מבנק דרזדנר הגרמני, דיווח העיתון "טלגרף". דרזדנר, שנרכש בינתיים על ידי קומרצבנק הגרמני, הוא שדרש מרייכמן למכור את המניות. העיתון ציין כי העובדה שרייכמן אולץ למכור את מניותיו מעוררת חששות לגבי מצב השקעותיו, וכן כי חיסול החזקותיו של רייכמן בחברה מסמן סוף עידן בקאנארי וורף משום שרייכמן היה אחראי על מינוי רבים מחברי ההנהלה הנוכחית של החברה.
משפחת רייכמן היא משפחת קבלנים חרדית מטורונטו, שידעה בעשורים האחרונים עליות ומורדות רבות. בשנות ה-80 היא היתה בין המשפחות העשירות בעולם אך בתחילת שנות ה-90 הכריזה האימפריה המשפחתית, חברת אולימפיה אנד יורק, על פשיטת רגל.
מקור המשפחה הוא בעיירה היהודית הקטנה בלבד שבהונגריה, ממנה היגר אבי המשפחה סמואל רייכמן לאוסטריה ב-1928 והפך לסוחר מצליח. במהלך מלחמת העולם השנייה היגרו בני הזוג רייכמן וששת ילדיהם לפאריס, ולאחר מכן לטנג'יר, שם זכה סמואל רייכמן להצלחה כאיש עסקים שהתמחה במסחר במט"ח. למרות ההצלחה הכלכלית, נאלצה המשפחה להימלט שוב בעקבות הכרזת העצמאות של מרוקו והטלטלה שהתרחשה בעקבותיה. האחים אלברט, לוריס, פול וראלף התיישבו בטורונטו, שם הרחיבו את עסקי האריחים שהיו למשפחה במרוקו והחלו להשקיע בנדל"ן ובקבלנות.
בשנות ה-60 נקלע העסק המשפחתי לצרות, ועסקיו של האח אדוארד במונטריאול כמעט ונקלעו לפשיטת רגל, עד שחולץ על ידי אחיו צעירים שפעלו בטורונטו. בעקבות האירועים האלה, עזב אדוארד את קנדה ועלה לישראל. בשנים הבאות הפכה החברה המשפחתית, אולימפיה אנד יורק, להצלחה מסחררת. עד שנות ה-80 הפכה החברה לאחת מחברות הפיתוח והנדל"ן הגדולות בעולם ומשפחת רייכמן היתה אחת מ-12 המשפחות העשירות בתבל.
ואולם בתחילת שנות ה-90 קרסה אולימפיה אנד יורק בעקבות כישלון ראשוני של פרויקט קאנארי וורף - הפרויקט הגדול ביותר בתולדות החברה - שהוביל אותה לפשיטת רגל כואבת ומחק כמעט לחלוטין את ההון של משפחת רייכמן.
פול רייכמן, בניגוד לדעת אחיו, סירב להקשיב לבכירי קהילת העסקים של לונדון שאמרו כי לא יסכימו לעבור למשרדים שהתכוון להקים במסגרת קאנארי וורף. רייכמן האמין כי הפריחה הכלכלית של לונדון תוביל לעלייה עצומה בביקוש לבנייני משרדים, והיה משוכנע שהעיצוב המודרני והחדשני של בנייני המשרדים יחפה על המרחק של קאנארי וורף מאזור הסיטי של לונדון.
ואולם רייכמן טעה, וב-1990 שקעה בריטניה במיתון ושוק הנדל"ן המסחרי בלונדון נפל בחדות. אולימפיה אנד יורק, שהשקיעה 3 מיליארד דולר בפרויקט, הספיקה להשלים 12 בנייני משרדים מתוך 24 המתוכננים, אך לא הצליחה להשכיר יותר ממחציתם. בנוסף, הפסדים מהשקעות שביצעה החברה במניות של חברות נפט ומשאבים טבעיים, מתוך אמונה כי האינפלציה הגבוהה ששררה בשנות ה-70 תימשך, הובילה להפסדי ענק וחובותיה של אולימפיה התנפחו ליותר מ-20 מיליארד דולר.
ב-1992, לאחר שנכשל ניסיון לארגון מחדש של פעילות החברה, הגיעה אולימפיה אנד יורק לפשיטת רגל, ומההון המשפחתי שהיה בשיאו 10 מיליארד דולר, נותרו 100 מיליון דולר בלבד. רק ב-1995 הצליח פול רייכמן לרכוש מחדש את השליטה באולימפיה מידיו של כונס הנכסים שמונה לחברה, בהשקעה של 800 מיליון דולר.
בשנים הבאות הצליחה המשפחה להשתקם לאיטה, ופול רייכמן הצליח בעזרת משקיעים שגייס להפוך את פרויקט קאנארי וורף לרווחי, עד שפרש מניהולו ב-2004. ב-2006 הודיע רייכמן כי בכוונתו לחזור לפעילות עסקית והחל לבצע עסקות נדל"ן ברחבי העולם.
סוף עידן בקאנארי וורף: פול רייכמן מכר את שארית מניותיו ב-183 מיליון דולר
סוכנויות הידיעות
20.9.2009 / 15:22