אקונומיסט: "דו"ח האו"ם על מעשי ישראל בעזה פגום מיסודו ולוקה בדעות קדומות"

דו"ח ועדת החקירה הבינלאומית שמינתה מועצת זכויות האדם של האו"ם ושבראשה עמד השופט ריצ'רד גולדסטון, פגום מיסודו, אולם אינו צריך למנוע מישראל ומצה"ל להקפיד על שמירה על החוק הבינלאומי.



האקונומיסט פירסם דברים אלה הבוקר בעקבות דו"ח האו"ם שפורסם מוקדם יותר השבוע: "מדינות שיוצאות למלחמה עומדות בפני שתי שאלות. האם הסיבה ליציאה למלחמה היתה מוצדקת? והאם, כאשר הדבר היה אפשרי, עשו כוחות הצבא ככל שביכולתם כדי להימנע מפגישה באזרחים? השאלה השנייה היא זו שעמדה ביסוד הביקורת בדו"ח ועדת החקירה הבינלאומית שמינתה מועצת זכויות האדם של האו"ם ושבראשה עמד השופט ריצ'רד גולדסטון, לפיה ישראל ביצעה בכוונה תחילה פשעי מלחמה במהלך ההתפקה על עזה שהסתיימה בינואר. עם זאת, הדו"ח סובל מפגמים מהותיים. בסכסוך שבו הזדמנויות שהוחמצו נפוצות לא פחות מאשר טילי קסאם, הסכנה היא כי שני הצדדים יגיעו למסקנה שגויה: הערבים יגיעו למסקנה כי ישראל נמצאה אשמה; וישראל תסיק את המסקנה כי היא לעולם לא תזכה לשימוע הוגן בעולם עוין".



"מההתחלה, דו"ח גולדסטון היה צריך להתגבר על נטייה לדעות קדומות. מועצת זכויות האדם של האו"ם, אשר מינתה את ועדת החקירה, היא גוף אנטי-ישראלי אשר נודע בעבר בכך שבירך את ממשלת סרי לנקה על אופן התנהלותה האכזבי שגרם לאובדן חיי אדם בקרב אזרחים טמילים. ישראל סירבה לשתף פעולה עם הועדה. אבל בראש הוועדה עמד שופט בינלאומי מכובד, ריצ'רד גולדסטון. גולדסטון, יהודי, התעקש לבדוק הן את התנהלות החמאס והן את התנהלות ישראל. הדבר עורר תקווה כי הוא יצליח לייצר דו"ח מאוזן".



"אולם הדו"ח מתייחס לדבר שאותו היה אמור לחקור, בתוך הנחה בסיסית. מדיניות ישראל בעזה, טוען הדו"ח, נועדה באופן מכוון ושיטתי לגרום סבל לאזרחים, במקום ללוחמי החמאס. טענות ישראל כי, במסגרת תנאי הלחימה הקשים באזורים מאוכלסים בצפיפות בעזה, תוכננו הפעולות הצבאיות בזהירות תוך ייעוץ משפטי מתמיד, פורשו בדו"ח כראיות לא לרצונה של ישראל להקפיד על שמירת החוק הבינלאומי, אלא כהוכחה לנחישותה להפר את החוק".



"מבחינתם של אנשים מסוימים, מלחמתה של ישראל בעזה אינה צודקת באופן עקרוני, ומהווה תגובה לא-פרופורציונלית לירי הטילים של חמאס. הסבל בעזה, עקב המלחמה ועקב הסגר הכלכלי, אכן קשה. אנשים אלו עשויים להתפתות להלל את דו"ח גולדסטון מסיבה זו בלבד. אולם אם די בעצם העובדה שישראל תקפה את עזה כדי להרשיע אותה, הרי שהדו"ח היה חסר טעם מלכתחילה. מה גם שקיים חשש ליצירת סטנדרטים כפולים. כוחות צבא אמריקאים ואירופים בעיראק, אפגניסטן וקוסובו, גרמו למותם של אלפי אזרחים, מבלי שהדבר עורר את תשומת לבו של גולדסטון".



"חבל רק שהדו"ח פוגע במטרה שאליו ישראל צריכה לשאוף: לדרוש שפוליטיקאים וחיילים ישראלים יעמדו באופן הקפדני ביותר בחוק הישראלי והבינלאומי. לאחר המלחמה בלבנון בשנת 2006 שעלתה לישראל בקורבנות רבים, החליטה ישראל במפורש למזער את האבידות שלה בעזה על ידי שימוש בכוח אש עצום. היא הגזימה. יש ראיות אמינות לכך שחיילים ישראלים הפרו את הכללים האוסרים להשתמש בפלסטינים בתור מגן אנושי, שחיילי צה"ל הרגו בדם קר אזרחים שלא היוו איום צבאי כלשהו, וכי כוחות ישראלים השתמשו בפצצות זרחן באזור מאוכלסים. ישראל פתחה עד כה ב-23 חקירות פליליות הקשורות לפעולה בעזה. עליה לסיים את העבודה. בניגוד לסוריה, למשל, ישראל היא דמוקרטיה שמתיימרת לפעול על פי חוק. עליה להוכיח את צדקתה מכוח המוסר, ולא רק בכוח הזרוע".