"אין ספק, נשים הן מנהלות טובות יותר"

ניו יורק טיימס

>> את השיעור החשוב ביותר על מנהיגות למדה קרול סמית, סגנית נשיאת אל גרופ - המוציאה לאור את מגזין הנשים הידוע "elle" - כבר בכיתה ו'.



"מוניתי לראש פרויקט ליצירת ציור קיר של בוגרי המחזור לאודיטוריום של בית ספר", היא מספרת. "זה היה סיפור די גדול. קיבלתי לוח כתיבה של מנהלים, ואני זוכרת שהתחלתי לפקוד ולצוות על כולם. תוך ימים ספורים כבר היה ברור שעומד לפרוץ מרד. פוטרתי מציור הקיר ולקחו לי את הלוח. כך למדתי בגיל מאוד צעיר את ההבדל בין להיות מנהלת לבין לנהל אנשים באמת, בין רכישת אמונם להנחתת פקודות".



סמית מספרת כי כיום היא מרגישה מנהיגה מבלי לחשוב על העובדה שהיא מנהיגה. "כשאני נכנסת לחדר מלא עובדים יש לי נוכחות, אבל אני תמיד מרגישה אחת מהחבר'ה", היא אומרת. "אני לא מתיישבת ישר בראש השולחן - אני יושבת באמצע השולחן, תמיד. אני רוצה להיות חלק מהתהליך, לקחת חלק בקבלת ההחלטות. אני חושבת שבסופו של דבר מנהיגות פירושה היכולת לזכות באמונם של אנשים.



"כמובן, צריך גם תכונות נוספות: כנות, החלטיות ויכולת להיות ישיר. אני מאוד טובה בעימותים ישירים".



מהו עימות ישיר?



"עימות ישיר פירושו לומר 'לא עשית עבודה טובה. המצגת היתה גרועה. זה פשוט לא תיקתק וזו הסיבה'. זה עדיף מלומר 'נהדר, אבל אני צריכה לרוץ'. עדיף לומר את הדברים ישירות, ואני לא מבינה למה אנשים לא עושים את זה תמיד.



"אנשים יודעים שממני הם תמיד יקבלו תשובה כנה. בואו ניקח לדוגמה שיחת משוב. האם תמיד אתחיל בדברים החיוביים? כן, אבל רק אם היו כאלה. תמיד אתן את נקודת המבט שלי, אבל אשאיר את הדלת פתוחה כדי לשמוע את הצד השני. ואני תמיד מסיימת ב'וזה מה שצריך לעשות כדי לתקן את זה'".



את טוענת כי נשים מנהלות עדיפות על גברים מנהלים.



"אין תחרות. מניסיוני, נשים הן לרוב מנהלות טובות יותר - יועצות, מנטוריות, חושבות טוב יותר. גברים אוהבים לשמוע את עצמם מדברים. בכמה מקומות עבודה ביקשתי שיתקשרו אלי רבע שעה לאחר תחילת הפגישה, ומה שהייתי מחמיצה זה את כל דיוני הפוטבול, הגולף, ארבע הבדיחות ההכרחיות. הייתי מגיעה לישיבה בדיוק כשהיא באמת התחילה.



"גברים הם גם לרוב אדישים יותר. נשים תופשות דברים בצורה יותר אישית. אנו כל הזמן מנתחות: 'למה הם התכוונו כשהם אמרו ככה וככה?', כאשר לרוב הם פשוט לא התכוונו לכלום. אני ודאי לא חסינה לזה - גם לנשים יש חסרונות".



היית רוצה לעבוד בסביבה נשית לחלוטין?



"לעבוד בסביבה שבה כולן נשים זה גרוע לא פחות מעבודה בסביבה גברית לחלוטין. אני שונאת מקומות שבהם אין מספיק נשים וגברים יחדיו. נשים וגברים יחד זה המצב הטוב ביותר".



מאילו הרגלים את מנסה להיפטר?



"אני משתדלת להפחית התבטאויות כמו 'אני רוצה לדעת מי עשה את זה', להיות פחות צדקנית. אני נוטה לזה קצת. הייתי גם שמחה להגיד פחות 'אמרתי לך' - זה משהו שאני עוד צריכה לעבוד עליו".



במה את גאה במיוחד?



"התגברתי על הפחד מנאומים. צריך לעמוד מול כולם, צריך לדבר - צריך להנהיג. זה משהו שהייתי צריכה להתגבר עליו".



באה לעבודה בימי חופש



בכל הנוגע לניהול זמן, סמית היא לא הדוגמה הטובה לאיזון בין חיי משפחה ועבודה. "אני מגיעה למשרד כמעט מדי יום ראשון, לפחות לארבע שעות, כדי לעבור על המייל שלי", היא אומרת. "הייתי עושה זאת עוד כשהיה מדובר בניירת של ממש - הייתי עוברת על כל ההודעות, כותבת מיזכרים והודעות ומחלקת אותם ביום שני. כיום אני עושה זאת במייל. אני אוהבת להגיע ביום ראשון - זה זמן השקט, ואני יכולה לסיים דברים ולפנות את הזמן ביום שני. אני מגיבה לדברים, אך יש לי זמן לחשוב עליהם. וביום שני תיבת הדואר שלי כמעט ריקה - זה כמעט כמו יום חופש".



עוד שיטות לניהול זמן?



"אני לא מבזבזת את הזמן. אין לי בעיה לפטפט או לרכל כשיוצאים. אך כשאני עובדת - אני עובדת. מי שיושב במשרד שלי - עובד. גברים לא טובים בזה כמו נשים; פתאום הם מדברים על פוטבול, ורגע אחרי זה הם כבר עברו לסרטון של הבן שלהם משחק כדורגל. ואז הם עוברים לבדיחות. אני לא טובה בבדיחות. בישיבות אני מאוד ממוקדת".



איך את בוחרת את עובדייך?



"אני מתנהלת על פי הספר 'ככה עשיתי את זה, וכך תצליחי גם את בקריירה (ובחיים הפרטיים)' של קאתי בלאק. לפי הספר, צריך לפגוש מישהו שלוש פעמים - ואחת מהן חייבת להיות בארוחה כלשהי. לומדים כל כך הרבה בארוחה, זה כמו מיקרוקוסמוס: כיצד ומה מזמינים, כיצד נותנים הוראות למלצר, אם הם מחזירים את המנה שמונה פעמים, אם הם מסוגלים להמשיך בשיחה (זה חשוב במיוחד בתחום המכירות), אם שואלים שאלות נבונות. האישיות מתגלה ואפשר לראות אם יש חיבור, אם האדם יכול להיות חלק מצוות או שמדובר בעצמאי שרוצה את כל הקרדיט לעצמו".



יש לך עצות נוספות בתחום?



"לעולם אל תגייסו מישהו שלא מצא חן בעיניכם. תמיד יש לחץ נורא גדול לתת את המשרה למישהו עם הנתונים המתאימים שאומר תמיד את כל הדברים הנכונים - גם כאשר אפשר לראות סימני אזהרה. לפעמים אלה סימנים כמעט בלתי מורגשים, אך מניסיוני - אסור להתעלם מהם. בכל פעם שלא הקשבתי לאינסטינקט שלי זה לא הסתיים טוב".