וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רוכבים אל החלום

עדיה פיטרמן

21.9.2009 / 13:53

בדרך להקמת מלון אופניים בנגב למדו בני הזוג שרייבר מהרצליה שחלומות אולי מתגשמים אבל לא בלי התמודדות מתישה עם הרשויות. ההכרה הזו לא הפריעה להם לעבור לחלום הבא: לשווק את המדבר לאירופים



בשנים האחרונות, עם גדילתה של קהילת רוכבי האופניים בארץ, קמו מספר עסקים המיועדים ללוות קהילה זו ולתת מענה לצרכיה תוך חיזוק תרבות הרכיבה. אחד מהעסקים הללו הוא מלון ibike שבמצפה רמון, שהקימו אביבה ומנחם שרייבר, שניהם בשנות החמישים לחייהם.



הרעיון להקים עסק נולד מתוך מחשבה שבני הזוג החלו להשתעשע בה בשנים האחרונות, והיא לעשות שינוי בחיים עוד לפני היציאה לפנסיה. בני הזוג חיו בהרצליה וניהלו קריירות ארוכות שנים. מנחם היה איש כספים בכיר, בין השאר במפעלי נייר חדרה ובאלקו, ולאביבה היה סטודיו לגרפיקה ולהפקות דפוס. במקביל לקריירות פיתחו השניים ב-11 השנים האחרונות תחביב שהפך ליותר ויותר מרכזי בחייהם - רכיבה על אופניים. "לפני שלוש שנים וחצי הצטרפנו לקבוצת רכיבה", מספרת אביבה, "ועשינו את מסלול 'רוכב ישראל' הראשון. כשהגענו לראשונה לדרום, מאוד התלהבנו. חזרנו לרכב שם שוב ושוב והתחלנו להכיר את האזור ואת האנשים. כך התגבשה ההחלטה שאם נעשה משהו הוא יהיה בדרום, גם כי הצפון כבר די רווי".



גם מחשבות על חו"ל היו לבני הזוג, "ומצפה רמון הוא כמעט חו"ל" אומרת אביבה. "רצינו שיתקיימו שני תנאים במקום שנעבור אליו. אחד הוא מזג אוויר נח ונעים לא כמו במישור החוף, וכאן אנחנו בגובה הר הנגב, מה שמבטיח אוויר יבש, מדברי ונפלא. והשני הוא הקרבה לטבע, שגם כן מתקיימת כאן".



כשחשבו על סוג העסק שירצו להקים החליטו שהוא יהיה בתחום האירוח והאופניים. "רצינו לבנות קונספט שלא היה קיים עדיין בארץ", מספרת אביבה. "תמיד כשרכבנו היה חסר לנו מקום לאחרי הרכיבה, כשהאדרנלין עוד בגוף. בדרך כלל כולם היו מתפזרים לבתים והיתה תחושת חוסר, היה רצון להמשך. זה מורגש במיוחד ברכיבות במקום מרוחק, כשבאים ליותר מיום אחד. רצינו להקים מקום שיספק חוויה מלאה עם חדרי לינה נוחים, מקום לשבת ולאכול ביחד סביב שולחן גדול, מרחב של ספות, מקום למדורה, דק ומחסן לאופניים, עגלת אופניים, תמיכה טכנית ולוגיסטית כוללת. גם לקחנו בחשבון מטיילים רגליים, ואנחנו גם עוזרים בתכנון החופשה מראש". השנה הם חושבים על כיוונים נוספים, הם מספרים, "כמו אירועים פרטיים, משפחתיים או חברתיים. או סדנאות, בין אם מוזמנות או כאלו שאנחנו יוזמים, כמו סדנא לטיפול באופניים".



עזרה מהרשויות? לא ממש



מרגע שהחליטו לפתוח עסק בדרום, שמעו מכל עבר כי מי שמגיע לנגב מקבל עזרה רבה. אך העזרה מהרשויות לא הגיעה. "כשהקרנות שמיועדות לעזור לעסקים בנגב כבר הציעו הלוואות הן היו בתנאים דומים לבנק, ובנוסף לזה הם מחייבים לקחת יועץ בתשלום, אז זו לא היתה עזרה כלל", טוענת אביבה. לבסוף לקחו בני הזוג הלוואה מהבנק להשלמת סכום ההשקעה שהיתה רובה מהון עצמי, והסתכמה בכ-300 אלף דולר.

את התכנון העסקי החליטו לעשות בעצמם מאחר והיו שניהם עצמאיים בעבר. "עשינו גם החלטות מהבטן, כי יש דברים שקשה לכמת אותם. במקום שאין בו תרבות אופניים אנחנו יוצרים את הביקוש, אז יש דברים שלא יכולנו לדעת במדידה ראשונית, רק בדיעבד. לקראת ההקמה הלכנו להתייעץ עם גופים כמו משרד הבריאות, מכבי האש והאגף ההנדסי והטכני והם עזרו לנו להתחיל את התהליך בצורה נכונה. צריך להבין שלא יודעים הכל, לא בנינו מטבחים ומלונית לפני כן, לכן אנחנו שמחים שהלכנו ושאלנו, קיבלנו מענה ושמחו לתת לנו את האינפורמציה", מספרת אביבה, ומנחם מוסיף "יש כאלה שקודם בונים ורק אז מבקשים רישיונות. אנחנו קודם ביררנו, וכך גם קיבלנו יחס של כבוד מהגופים האחראיים, וגם לא היינו צריכים לעשות כל דבר פעמיים".



המלון נפתח באפריל 2008, וההשקעה הראשונית עדיין לא הוחזרה וגם הצפי להחזרתה אינו ברור. מנחם מסביר כי אם היו חושבים על החזר כדאיות ורווחיות, אולי לא היו פותחים את העסק כלל. "כשעבדתי כמנהל כספים התמחיתי בלהוכיח למה לא כדאי להשקיע. זה היה התחביב של כל רואי החשבון. פה ההסתכלות היתה כמו על קניית בית, אני לא בודק אם הבית ייתן תשואה כי אני רוצה לגור בו ושיהיה נעים. הדבר היחיד שאני דואג שיקרה הוא שברגע שתסתיים ההשקעה, בתזרים השותף יישאר מספיק כסף כדי לחיות, ואז נהיה שבעי רצון". המחזור החודשי של העסק מסתכם בכמה עשרות אלפי שקלים.



בשנה וחצי בהן קיים המלון החל המשבר הכלכלי ואיתו המיתון. מאחר והיו אלה חודשי ההתחלה בהם המלון עדיין לא היה מוכר, אומרים בני הזוג שקשה להם לראות מהן ההשפעות. "העסק נמצא בעליה מאז שקם. אולי בתקופה ללא מיתון הינו צומחים עוד יותר", אומר מנחם. "אנחנו תלויים בתקופות של "פיקים" כמו עונות חגים, כך שאנחנו מעסיקים רק עוד שתיים-שלוש עובדות במשרה חלקית, לפי הצורך. זה נותן לנו גמישות ובחודשים חלשים אנחנו לא מחויבים להוצאות גבוהות על כח אדם".



"בעיה שנתקלנו בה ולא נפתרה", אומר מנחם "היא בעיית הארנונה. באזורי תעשייה נהוגה ארנונה מופחתת לעסקים חדשים, לפחות בשנים הראשונות. באזור תעשיה עומר תפן למשל יש הנחות מאוד מסודרות. אצלנו במועצה מקומית מצפה רמון אין מדיניות ברורה של ארנונה מדורגת לעסקים חדשים. הגשנו בקשות ולא קיבלנו אפילו תשובה, או התייחסות כלשהי".



צריך לשווק את הנגב



קושי נוסף בו נתקלים בני הזוג הוא שיווק האזור בו נמצא המלון, הנגב. "שיווק הנגב
ממש אינו מספק", אומר מנחם, "אני בטוח שאנשים לא יודעים למשל שמזג האוויר כאן נהדר, אנחנו תמיד נתקלים בתגובות מופתעות כשאנשים מגיעים ומגלים את זה. לכן אנחנו נמצאים בקשר עם הגוף שאחראי על שיווק האזור, הרשות לפיתוח הנגב במשרד הנגב והגליל, כדי לייצר פעילויות שיווקיות. עשינו למשל בשנה האחרונה סיור באזור לעיתונאים זרים, והרשות מימנה 50 אחוז מהעלות שלו".



הקהל שאליו פונים בני הזוג בשיווק המלון הנו קודם כל רוכבי האופניים, אליהם הם מגיעים בפרסום בעיתוני אופניים, באינטרנט, ומפה לאוזן בקהילת רוכבי האופניים. "אנחנו פונים גם לרוכבי כביש וגם לרוכבי שטח", אומרת אביבה, "ומעבר לזה גם למשפחות, או קבוצות חברים, כאלו שמחפשים לבלות חופשה אקטיבית, שהם רוב האוכלוסיה שמגיעה למצפה רמון. אנחנו גם משקיעים מאמצים בפניה לתיירות מחו"ל. השנה הצגנו בתערוכת האופניים הגדולה ביותר באירופה שהתקיימה בגרמניה, בביתן מיוחד לנגב והיתה התעניינות. זו פעם ראשונה שישראל מוצגת שם".



חוויה מדברית לאירופים



"צריך להבין שלאירופאים אמנם יש אגמים ויערות, אבל אין להם מדבר ידידותי - ואנחנו יכולים לספק את זה, בנוסף לחוויית הרכיבה על אופניים", אומרת אביבה. "באירופה תרבות האופניים מפותחת מאוד, והם בכלל לא יודעים שגם בארץ היא מפותחת, אפילו אלה שכבר ביקרו כאן בעבר. אנחנו מנסים לדרבן את משרד התיירות לשווק תיירות ספורט, במיוחד היום כשכולם מדברים 'ירוק'. אופניים הם אחד מאמצעי הטיול הכי פחות מזיקים לשטח, אפילו פחות ממטיילים רגליים שנוטים להשאיר אחריהם פסולת, בניגוד לרוכבי אופניים שלא עוצרים בשטח. מה עוד שתיירות צריכה להשאיר כסף במרחב, ותיירות צליינים למשל לא משאירה כסף. צריך לדעתנו להשקיע באוכלוסיה שרוצה לבלות ויש לה את היכולות".



מלון אופניים נוסף וותיק יותר הקיים כבר כשלוש שנים וחצי, הוא מלון hooha שבכפר תבור. את המלון הקימו דרור והדס נבו אשר גם להם קריירות קודמות, היא וטרינרית והוא איש היי-טק, וגם הם עזבו את מרכז הארץ, במקרה שלהם לטובת הצפון. המלון ממוקם בוילה בכפר ולה בריכת שחייה והוא מציע לרוכבים מגוון שירותים מתחום האירוח, וכן תמיכה לטיול האופניים כמו ליווי והדרכה ושירותי תיקון וחילוץ.



"אנחנו משתפים איתם פעולה והצגנו יחד איתם בתערוכת אופניים בארץ כמלונות אופניים בישראל" מספרת אביבה, "יחד אנחנו חושפים את רוכבי האופניים והמטיילים לאפשרות של חופשה אקטיבית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully