"אצל גאון נהיה הבן הבכור"

מאת יובל דרור



בתחילת דצמבר רכש בני גאון, באמצעות חברת גאון אחזקות, 36% ממניות חברת מ.ל.ל תעשיות תוכנה מידי קבוצת פורמולה . מאז קפצה מניית מ.ל.ל בבורסה בתל אביב בכ-90%, ומייסד ונשיא החברה, עמירם שור, יצא במעין רוד שואו פרטי כדי לשכנע את השוק כי הגיע הזמן לנער את התדמית האפרורית שדבקה בחברה.



גאון אחזקות רכשה באמצעות חברת ההשקעות ג'יניוס טכנולוגיות 36.25% ממניות החברה בעסקה מחוץ לבורסה, ומנכ"ל מ.ל.ל, יאיר פלדמן, רכש 4% נוספים. בסך הכל נרכשו יותר מ-40% ממניות מ.ל.ל תמורת 12 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ-30 מיליון שקל. בנוסף מחזיק שור ב-12% ממניות החברה, ומנהל התיקים משה נורי מחזיק עבור לקוחותיו ב-38% ממניות החברה. שאר המניות נסחרות בבורסה.



לדברי פלדמן, השווי שלפיו נרכשו המניות על ידי גאון אינו משקף את שוויה האמיתי של החברה. "היה פה מפגש רצונות בין מוכר לקונה. במפגש הזה, השווי האמיתי של החברה הלך לאיבוד". ההודעה על העסקה הקפיצה את מניית החברה, שנסחרה בבורסה בתחילת דצמבר לפי שווי של 45 מיליון שקל, לשווי של 63 מיליון שקל. "להערכתי, השווי האמיתי שלנו כיום הוא כ-160 מיליון שקל ואולי אפילו יותר", אמר פלדמן.



כעת, כשהיא מוכנה לצאת לדרך חדשה, מנסים פלדמן ושור להבהיר כי בניגוד לתדמיתה, מ.ל.ל מציעה למתכנת הפשוט אתגרים שלא ימצא בחברות סטארט-אפ. "מי שעשה אתנו את פרויקט מחשוב מוקד 100 של משטרת ישראל, יודע שזה פרויקט מתוחכם, בעל חזון וטכנולוגיה מהמדרגה הראשונה", אמר פלדמן. החברה, המעסיקה כיום כ-250 עובדים בחמישה סניפים בישראל, נמנעה עד כה מלחלק אופציות לעובדיה, אך יש לה תוכנית מגירה שהוקפאה בשל העברת המניות מפורמולה לגאון. כחלק מתוכנית זו החברה תתחיל בקרוב לחלק אופציות לעובדים, כמעט 40 שנה אחרי שנוסדה.



מ.ל.ל הוקמה ב-1963 על ידי שור ושותפו, אריה שמש. הפרויקט הראשון של החברה הצעירה היה מחשוב של קואופרטיב דן ושל המועצה לשיווק פרי הדר, שבאותה תקופה היתה היצואנית מספר אחת של ישראל. הפרויקט התבצע בשיטה שלא היתה מוכרת אז בעולם המחשוב: מיקור חוץ (Outsourcing). "אמרנו להם שהם ירכשו מאתנו את המכונות ואנו נתחזק להם אותן", נזכר שור. לדבריו, אף על פי שמ.ל.ל היא "הסטארט-אפ הראשון של מדינת ישראל", החברה זכתה בפרויקטים גדולים כבר בתחילת דרכה, מכיוון שחברות המחשוב היחידות שפעלו באותה תקופה היו במסגרת הממשלה או הצבא.



ב-1983 הנפיקו שור ושמש 25% ממניותיה של החברה בבורסה בתל אביב. באותה הזדמנות הנפיקה מ.ל.ל לשותפותיה העסקיות אופציות הניתנות להמרה במניות החברה, דבר שגרם לדילול באחזקותיהם של היזמים בחברה. בשנים אלה החברה רכשה לעצמה מוניטין של חברת מחשוב אמינה המשרתת את משרדי הממשלה, גופים פיננסיים ומוסדות ממלכתיים. לדברי שור, למ.ל.ל זכויות רבות, בהן הבאת מיקרוסופט לישראל (עוד לפני הקמת חברת מיקרוסופט ישראל); החדרת טכנולוגיות חדשות, כמו יישום והפעלת מיקרו מחשבים כתחנות עבודה, עוד לפני הופעת המחשבים האישיים הראשונים; פתיחת חנות המחשבים הראשונה בישראל; והתקנת כאלף רשתות תקשורת מקומיות ומרחביות. כיום, אומר שור, יש לחברה כ-2,500 לקוחות, בהם משרדי ממשלה, חברת בזק, המשטרה ובנקים.



ב-1995 רכשה קבוצת חיון בבורסה כמות גדולה של מניות מ.ל.ל, וקיבלה מושב במועצת המנהלים של החברה. שור: "גילינו ששותף הפועל בתחום עסקי הדומה לזה שלנו הוא מתכון בטוח לבעיות". כדי להיחלץ מהשותפות הבלתי מוצלחת עם קבוצת חיון, הכניסה מ.ל.ל את קבוצת פורמולה כשותפה בכירה בחברה בספטמבר 1997, כשזו רכשה, באמצעות חברת סינטק שבשליטתה, 33.3% ממניות מ.ל.ל תמורת 5.1 מיליון שקל.



שור, שרק בימים אלה נפרד מקבוצת פורמולה, אינו מסתיר את המרירות הרבה שהצטברה אצלו כלפי השותפה לשעבר: "פורמולה תיכננה למזג אותנו עם אחת מהחברות שלה, אבל לא היתה הסכמה לכך מצדנו. אנו חשבנו, ועדיין חושבים, שמ.ל.ל יכולה להיות חברה טובה בזכות עצמה, ואינה צריכה להתמזג עם אף אחד. ברגע שפורמולה הבינה כי היא לא תצליח במהלך הזה, היא איבדה עניין במ.ל.ל והסכימה לצאת מהחברה".



לצד השותפות הבעייתית עם קבוצת פורמולה, מ.ל.ל סבלה מהרעה בתוצאות הכספיות. בתשעת החודשים הראשונים של 2001 דיווחה החברה על הכנסות של 32.3 מיליון שקל, ירידה של 16% לעומת הכנסות של 38.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2000, ועל הפסד תפעולי של 5.6 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של 1.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2000.



לדברי שור, חלק מההפסדים נובעים מהשקעות גדולות במחקר ובפיתוח. "השקענו 30 מיליון שקל בפיתוח חבילת תוכנות ניהול ארגוניות (ERP) לבנקים, ומכיוון שאנו רושמים את ההוצאות האלה בשורת ההפסד, היא תפחה. חבילה זו נחשבת לאחת מהטובות ביותר בעולם, והחברה נמצאת על סף חתימת עסקה עם יבמ העולמית, שלפיה יבמ תשווק את התוכנה בעולם".



כדי להכין את עצמה לעסקת הרכישה של גאון, הכריזה מ.ל.ל על שינוי ארגוני שבמסגרתו חולקה החברה לשלוש חטיבות: חטיבה לפיתוח תוכנה (IT-M), חטיבה למשאבי אנוש (HR-M) וחטיבת הבנקאות (CM-M). מנכ"ל מ.ל.ל, יאיר פלדמן, שנכנס לתפקידו לפני כשנה, אומר כי השינוי הוא בעיקר תפישתי, ונועד בין השאר לסייע לחברה להסביר לרוכש מה היא עושה: "כשיש לך 'שיחת מעלית' של 30 שניות, שבה אתה צריך להסביר מה החברה שלך עושה, קל יותר לעשות זאת כאשר היא מחולקת לחטיבות", אומר פלדמן בחיוך.



שור אומר שהמעבר מפורמולה לגאון אחזקות הוא בדיוק מה שמ.ל.ל צריכה: "לגאון אחזקות אין חברה העוסקת באופן ישיר בתחום שלנו", מסביר שור את יתרונות השותף החדש. "אנו נוכל להיות זרוע המחשוב של הקבוצה. אם בפורמולה היינו בן חורג, אצל גאון נהיה הבן הבכור".