השבר האפריקאי - לב לבייב בחובות

לפרק את החבילה האפריקאית

רותם שטרקמן ממליץ לנציגי בעלי האג"ח של אפריקה להפסיק את המגעים עם החברה, וכך לחסוך לעצמם הרבה עצבים, לילות בלי שינה ובעיקר - הם יעשו רק טוב לחסכונות של כולנו

רותם שטרקמן

זוכה פרס נובל דניאל כהנמן ושותפו עמוס טברסקי טבעו את המונח "אפקט העיגון", לתיאור אחת מהתופעות המשפיעות על קבלת החלטות על ידי משקיעים. הטענה שלהם היתה שאנשים "נדבקים" לגודל כמותי כלשהו, רק בגלל הופעתו בתודעתם.

האפקט הזה הוכח בלא מעט ניסויים, אבל אחת ההמחשות המעניינות שלו היתה בניסוי אחד, שבו הוצג לנחקרים גלגל מזל אשר נעצר על מספר כלשהו בין 0 ל-100. הנחקרים נשאלו מהו שיעור המדינות האפריקאיות החברות באו"ם - תחילה הם התבקשו לומר אם להערכתם השיעור גבוה או נמוך מהמספר שעליו נעצר הגלגל, ולאחר מכן היה עליהם להעריך את השיעור עצמו. באופן מדהים, התברר כי למספרים השרירותיים שהראה הגלגל היתה השפעה ניכרת על האומדנים שהציגו הנחקרים, אף שלכולם היה ברור כי מדובר בסך הכל בגלגל מזל.

ככל שהמספר שהראה הגלגל היה גבוה יותר - כך עלה בתודעת הנחקרים שיעור המדינות האפריקאיות באו"ם. קבוצות שהגלגל עצר אצלן על המספר 10 העריכו כי שיעור המדינות האפריקאיות באו"ם הוא 25%, ואילו קבוצות שהגלגל עצר אצלן על המספר 65 השיבו כי לא פחות מ-45% ממדינות האו"ם הן אפריקאיות. גם כאשר הובטח לנחקרים גמול כספי אם ידייקו, השפעתו של "אפקט העיגון" נותרה יציבה. המסקנה היא שאנו נקשרים למספרים שאנחנו שומעים, והם מהווים מעין עוגן בעבורנו.

ומה קורה כאשר העוגן אינו נקבע בסיבוב של גלגל? ההנחה היא שההשפעה שלו גדולה אף יותר.

האם ייתכן שבעל השליטה באפריקה ישראל, לב לבייב, התעמק באחרונה בפסיכולוגיה של המשקיעים, וזה מה שהביא אותו להפוך את המשבר לחמור ולהציג את מצבה של אפריקה כבלתי ניתן לפתרון? הייתכן שאנשי אפריקה מטפטפים לציבור את הפרטים המעליבים על ההסדר שהם מגבשים רק כדי להקל על בעלי האג"ח לקבל את ההסדר הבא - לאחר שייאלצו אותם לשפר את ההצעה?

קשה לדעת, אבל אפשר להמליץ לנציגים של בעלי האג"ח של אפריקה להפסיק את המגעים עם החברה עוד לפני שהחלו. כך הם יוכלו לחסוך לעצמם הרבה עצבים, לילות בלי שינה, סיגריות מיותרות ועשרות אלפי קלוריות של בורקסים; ובעיקר, הם יעשו רק טוב לחסכונות של כולנו.

ההצעה של לבייב כוללת פרטים רבים, אך בשורה התחתונה היא קובעת כי תמורת חוב בשווי 7.5 מיליארד שקל, נקבל מניות בחברות הבנות של אפריקה (אבל רק עד לשיעור אחזקה של 50.1%), שטר חוב המיר למניות שיתחיל להיפרע ב-2020 (אבל יכול לדלל את אחזקותיו של לבייב רק עד ל-56%) ואג"ח חדשות שיונפקו וייפרעו בעוד עשר שנים.

בקיצור, לא רק שלבייב רוצה להישאר בעל שליטה באפריקה ישראל, ושאפריקה תישאר בעלת השליטה בכל החברות הבנות שלה - הוא גם לא מוכן להביא שקל אחד מהבית. וזו הצעה שאסור שתתקבל - אפילו לא כעוגן.

שווי הנכסים (הסחירים והפרטיים) של אפריקה נע סביב כ-6.5 מיליארד שקל, כך שכחלק מפירוק של החברה אפשר יהיה לשלם באמצעותם חלק גדול מהחוב, גם אם נניח עלויות פירוק גבוהות. יש להניח ששופטת הפירוקים ורדה אלשיך לא תאפשר ללבייב להישאר בעל שליטה בחברה, מבלי שיזרים לה כסף חדש.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully