בלטביה עדיין לא מתואששים

התכווצות של המשק ב-18%, התמוטטות כללית של מערכת הבריאות, קיצוץ של 50% בשכר המורים ופגיעה של לא פחות מ-20% בשכר המינימום הנחשב לנמוך מאוד גם כך - אלה רק חלק מנתוני החודשים האחרונים בלטביה, המדינה שכונתה בעבר "מעבדת הניאו ליברליזם האירופאי" והיום ניצבת במקום הראשון בנפילת מחירי הנדל"ן ורגע לפני תהום כלכלית.

מאז התמוטטות ברה"מ, הנהיגו ממשלות לטביה מדיניות ניאו-ליברלית "כמו בספרים", כאשר "הספרים" הם ספרי קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. במדינה הונהג שיעור מס הכנסה אחיד של 20%, ללא קשר בין גובה ההכנסה לבין תשלומי המס: כולם, מהעובד הפשוט המשתכר שכר מינימום ועד למנכ"ל המרוויח כמו עמיתו בגרמניה, משלמים בדיוק את אותו שיעור מס.

כמו כן, הופרטו כל החברות הממלכתיות, הקרקעות והתאגידים שבבעלות ציבורית כאשר האחרונים כמעט ופטורים מתשלום מס. במקביל, בוטלו כל חוקי המגן וכיום ניתן לפטר עובדים בהודעה "מהיום למחר" ופיצויי הפיטורין הם סמליים בלבד.

במשך כעשור, גדלה הכלכלה הלטבית בקצב מסחרר. "הנה – כך צריך להיות. זהו המתכון הבדוק לצמיחה הכלכלית על חורבות הסוציאליזם", נאמר לא אחת על ידי ראשי המדינה וגם בשכנותיה, אסטוניה וליטה.

אבל המצב נעשה חמור עם המשבר הכלכלי. בלטביה, בליטה ובאסטוניה, הכלכלה התכווצה בממוצע בכ-20% תוך שנה אחת וכמעט רבע מהאוכלוסייה מוגדרת כענייה מאוד.

בלטביה, המצב אפילו מדאיג יותר, ובעיקר את המערכת הבנקאית השבדית. הקפיטליזם השבדי השתלט למעשה על המערכות הפיננסיות במדינות הבלטיות, הודות להפרטת המוסדות הבנקאיים, ונפילת הכלכלה הלטבית יכולה להסב לה נזקים כבדים.

בניסיון למצוא פיתרון, הממשלה השמרנית פנתה לקרן המטבע ולבנק העולמי בבקשה לקבלת סיוע חירום. אך אלה דרשו בתמורה, לפני שישלשלו ידיהם לכיס, תכנית "להבראת הכלכלה".

מעבר לכך, לטביה נדרשה "להוכיח את רצינות כוונותיה", ובעקבות כך החליטה הממשלה להגיש הצעת תקציב רב-שנתית (נשמע מוכר?). בשנתיים הקרובות צפויים קיצוצים קשים בתקציב, בכ-30% לעומת השנה הנוכחית.

כתב העיתון הספרדי "פובליקו" שביקר בימים האחרונים בריגה, בירת לטביה, מדווח על המצב החברתי ההולך ומחמיר. הכתב ביקר בבית החולים המרכזי שבבירה, שבעקבות הקיצוצים פועל רק יומיים בשבוע ובמקרי חירום בלבד. בבית חולים זה טופלו במחצית הראשונה של 2009 כ-14 אלף חולים. עם הקיצוצים בתקציב הבריאות, יוכל בית החולים לטפל באלפיים חולים במחצית השנייה של השנה.

רופאה ששוחחה עם הכתב, סיפרה שבתי החולים שלא נסגרו עברו תהליך של "תיאגוד", ופועלים על פי עקרונות הקפיטליזם של רווח והפסד. כל בית חולים קובע את "מחיר שירותיו". כך למשל, מחיר "השכרת מיטה" ללילה אחד בבית חולים ציבורי עולה עד 35 יורו. לתשלום זה יש להוסיף את הוצאות הטיפול ואת התרופות. סכום כזה מהווה כמחצית מדמי האבטלה החודשיים בלטביה. אז האם יצאנו מן המשבר? בריגה אסור לשאול שאלות כאלה.

ד"ר אפרים דוידי הוא פעיל במכללה החברתית כלכלית.