מטפלת שניצלה קשישה וגרמה לה להוריש לה בית ונחלה במושב לא תזכה בירושה

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת קבע כי צוואת קשישה חשוכת ילדים שהורישה את הונה למטפלת שסעדה אותה בערוב ימיה איננה תקפה. אחייניתה היחידה של הקשישה היא שתירש את נכסיה של הקשישה.



מפסק הדין עולה כי הקשישה נפטרה בהיותה בת 90. חמש שנים לפני מותה ערכה צוואה בפני עו"ד ועדים ואת הנכס העיקרי בצוואתה, בית מגורים, נחלה ומגרש במשק חקלאי הורישה הקשישה למטפלת שטיפלה בה במשך שבע שנים.



לקרובי משפחתה, לשכנתה ולקרן לב"י הורישה הקשישה כ-30 אלף שקל כל אחד. לאחייניתה שתקפה את הצוואה, אישה חירשת-אילמת המתגוררת בארה"ב, הורישה הקשישה את יתרת הכספים.



המטפלת הגישה לרשם לענייני ירושה בנצרת בקשה לקיום הצוואה. האחיינית התנגדה לבקשה והתיק הועבר לבית המשפט.



השופט סארי ג'יוסי מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, מציין כי במהלך הדיונים "הצטיירה תמונה קשה וחמורה של ניצול והתעמרות בקשישה המנוחה, שכל חטאה היה שנזקקה בערוב ימיה לעזרה וסיוע".



השופט מביע ביקורת נוקבת על המטפלת בכותבו: "במהלך מתוכנן היטב נפלה הקשישה שלא בטובתה ברשתה של התובעת-המטפלת, שארבה לה בפתח, ובכוונה תחילה תוך הטלת מורא, החלה מבודדת אותה מהסביבה ומהמשפחה". השופט מוסיף כי "המטפלת שהונעה על ידי תאוות הבצע לא בחלה באמצעים, ועוד המנוחה בחיים, החלה להשתלט על ממונה ולמשוך ללא מפריע מחשבונותיה לאחר שהיא הביאה לכך שקשרי המנוחה עם העולם החיצוני יינתקו כמעט באופן מלא".



השופט מביע סלידתו מהמטפלת וכותב "הגדילה לעשות משהיא דאגה שהמנוחה תצווה לה את חלק הארי של נכסיה לאחר מותה, ואת פרי מעשיה אלה מבקשת התובעת לקצור בהליך דנן".



האחיינית טענה כי הצוואה מזויפת וכי הקשישה חתמה על הצוואה בשל השפעה בלתי הוגנת מצידה של המטפלת ולאחר שחששה ממנה. הנתבעת ציינה כי הקשישה היתה בת 84 וסבלה מסיניליות ובלבול. כן נטען כי המטפלת היא ששכרה את עורך הדין שערך את הצוואה וזו ששילמה לו. האחיינית הוסיפה שהקשישה הביעה את רצונה להוריש לה את רכושה. בנוסף הראתה כי המטפלת משכה מחשבונות הבנקים של הקשישה למעלה מחצי מיליון שקל.



השופט ציין כי אינו יכול לקבוע בוודאות שחתימת המנוחה על הצוואה זויפה אך הוא קובע כי הצוואה נעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת מצד המטפלת. השופט מציין כי הקשישה היתה תלויה במטפלת בסיפוק תזונתה וכי המטפלת בודדה וניתקה אותה מהסביבה. השופט מוסיף כי "הוכח כי המטפלת השתלטה על רכושה של המנוחה, בין היתר על ידי צירופה כשותפה או כמיופת כח בחשבונות הבנקים, נהגה בחשבונות אלה כעולה על רוחה, משכה והוציאה כספים, חתמה על צ'קים ונתנה הוראות שונות בחשבונות באין מפריע כמו כן היא פעלה לניתוקה ובידודה מכל מכריה ובני הישוב". השופט פסק כי הצוואה אינה תקפה וחייב את המטפלת לשלם הוצאות לאחיינית בסך 40 אלף שקל.