מלחמת המותגים: הסכסוך בין אדידס לבין פומה נגמר על המגרש

כבר יותר מ-60 שנה נאבקות זו בזו שתי ענקיות האופנה הגרמניות, "אדידס" ו"פומה". מאחורי היחסים העכורים שבין המתחרות עומדת מריבה קשה בין שני אחים, שהיו שותפים בתחילה בבית החרושת שייסדו בחדר הכביסה של אמם בשנות ה-20. השניים הפכו ליריבים מרים וכך גם שני המפעלים שהתפצלו ממנו. ואולם, בימים אלה נראה ש"פומה" ו"אדידס" החליטו כי הגיעה השעה להתפייס ולקדם יחד את המאמצים להשגת שלום בעולם.



שלשום נערך בעיירה הקטנה הרצוגנאוראך שבבוואריה, שבה התגוררו האחים ושבה שוכנים המפעלים עד היום, משחק כדורגל ידידותי, במסגרת מאמציהם לקדם את המודעות לתנועת "שלום ליום אחד".



"שלום ליום אחד" הוקמה על ידי במאי סרטים בריטי, ג'רמי גיליי, כדי להבטיח שיום אחד בשנה לפחות יהיה ללא אלימות. היוזמה הבינלאומית קוראת ליריבים ולאויבים בכל העולם להכריז על הפסקת אש ולהניח את נשקם באזורי עימות ברחבי העולם, ולו רק ליום אחד בלבד.



לפני תחילת המשחק לחצו ידיים מנכ"ל אדידס הרברט היינר ומנכ"ל פומה יוכן זייץ, ושניהם אף שיחקו באותה קבוצה - שניצחה, לבסוף, בתוצאה 5:7. המשחק היה סוער למדי, על אחת כמה וכמה כשחלק מהמשתתפים בו נאלצו ללבוש מדים של היריבה. אלא שכאן, בניגוד לימים רגילים, אף חברה אינה יכולה לזקוף את הניצחון לזכותה כיוון שהקבוצות היו מורכבות מעובדי שני המפעלים. עם זאת, גם כעת אין בכוונת המנכ"לים להיות שותפים בייצור הנעליים, החולצות ושאר פריטי ציוד הספורט המוכרים.



המשחק היה הפעילות המשותפת הראשונה של החברות מאז ההתפצלו ב-1948. האב הקדמון שלהן היה, כאמור, בית חרושת לנעלי ספורט, שנקרא "נעלי דאסלר", והוקם על ידי האחים רודולף ("רודי") ואדולף ("אדי") באותו חדר כביסה של אמם בהרצוגנאוראך.



יש הטוענים כי ייתכן שהסיבה לסכסוך בין האחים היתה יריבות רומנטית, עלבונות אישיים או אולי אפילו חילוקי דעות פוליטיים. אחרים יודעים לספר שכאשר רודי שוחרר משבי האמריקאים אחרי מלחמת העולם השנייה ושב הביתה, הוא גילה שאדי שולט בבית החרושת ואינו מוכן לשתף אותו בניהולו. רודולף הקים מעבר לנהר, ממש מול המפעל המשפחתי, את מפעל "רודה" ששמו שונה אחר כך ל"פומה", ואילו אדולף שינה את שם המפעל המקורי ל"אדידס".



אדולף טען שהוא יצרן נעלי הספורט הטובות ביותר בעולם. רודולף הגיב בתביעה משפטית ואף ניצח בה. בתגובה, שכר אדולף את אחד מתושבי העיירה, ושילם לו כדי שיצייר את סמל אדידס על המכונית שלו ויחנה אותה כל הזמן מול חלון המשרד של רודולף.



זוהי רק דוגמה אחת למלחמה בין שתי החברות, שהתפתחו בינתיים והפכו לשני תאגידי ענק שמעולם לא הפסיקו להתקוטט ביניהם. אפילו העיירה השלווה נטלה חלק בקרב והתפלגה לשניים, כשכל צד נשאר נאמן למפעל שבו עבדו אנשיו. העובדים ובני משפחותיהם נשאו על בגדיהם את סמל בית החרושת שבו עבדו, ביקרו בבתי מרזח נפרדים ואפילו שלחו את ילדיהם ללמוד בבתי ספר שונים. סופר אפילו שהיו מקרים שבהם אבות מ"אדידס" נידו את בנותיהם שהתחתנו עם בנים מ"פומה" או להפך.