כלל פיננסים עולמית יומית: השאלה היא איזו V זו תהיה, גדולה או קטנה?

ירידות הבוקר בבורסות אסיה. את הירידות מובילים המדדים בסין, על רקע הירידה במחירי המתכות ומחירי ההובלה, מה שמאותת שהביקושים התמתנו אולי (מחיר הנחושת יורד הבוקר ב-1.6% ומחיר ההובלה הימית, המשיך לרדת אתמול לשפל מאז חודש מאי).



החוזים העתידיים בארה"ב ובאירופה הפוכים ומאותתים כי המסחר שם יפתח בעליות. ויש סיבות, מחיר נפט עולה (71.5 דולר), הריבית בארה"ב נותרת היום ללא שינוי (0-0.25%), מדד מנהלי הרכש בגוש היורו צפוי לעלות היום ולהצביע על סיום ההתכווצות, וגם הצהרות שיצאו אולי ממנהיגים בדרכם לפסגת ה-g20 שתתחיל מחר ותמשך יומיים, לא צפויות להיות רעות מידי.



בנוגע לפסגה, נזכיר, שהמשקיעים מתעניינים בעיקר בהחלטות בנוגע להמשך התוכניות הפיסקליות בעולם ולמעמד הדולר, כשנושא הדומיננטיות יתר של הדולר בכלכלה העולמית התחיל לעצבן כמה אנשים.



v גדולה



הבנק לפיתוח אסיה (adb) העלה את תחזית הצמיחה שלו לאזור מ-6% ל-6.4% וצופה התאוששות בצורת v, זאת למרות ההכרה כי הביקושים מחוץ לאזור עדיין יהיו חלשים ותחת ההנחה כי המדינות לא ייסוגו מתוכניות החילוץ עליהן הצהירו.



גם בארה"ב הועלתה תחזית הצמיחה של קונצנזוס האנליסטים לרבעון השלישי מ-1% (כפי שהייתה ביולי) ל-2.9%, וה-v, גם שם, מתחילה לגדול. כאמור בפתיח, שאלת ההתערבות בכלכלה היא נושא מרכזי בפגישת ה-g20, ולדוגמא, ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון אמר אתמול, ערב יציאתו לפסגה כי "עדיין לא חשנו את מלוא עוצמת התמריצים ולכן מוקדם לסגת מהם".



זה אומנם הסבר דבילי, הרי ברור שלוקח זמן להרגשת תמריצים פיסקליים, זה לא השיקול אם לסגת מהם, אלא ההערכות להתאוששות מול עלויות התמריצים והכדאיות שבהם. נזכיר כי התבטאויות נגד נסיגה מתוכניות התמריצים נשמעו לאחרונה, בין השאר, גם על ידי שר האוצר האמריקאי, גייטנר, וגם על ידי ראש ממשלת סין.



עוד הוכחה שסין מנסה להפוך את שנחאי לבסיס פיננסי עולמי



בתקופה האחרונה אני אוסף עוד ועוד נתונים על כך שסין לא מבזבזת זמן ופועלת בנמרצות לנצל את חולשת המרכזים הפיננסים בעולם כדי להפוך את שנחאי למרכז פיננסי עולמי מוביל.



כעת החברה הגדולה בעולם לחוזים עתידיים cme group מעריכה כי סין תתיר כתיבת חוזים עתידיים על מניות ב-2010, מה שאם יקרה יביא לשכלול משמעותי של השוק הסיני, להגברת הנזילות, ואלה עשויים מאוד למשוך משקיעים נוספים.



גם את היואן סין מנסה למצב כמטבע גלובאלי, והיום הודיע הבנק המרכזי בסין כי יציבותו היא יעד עליון של הבנק, ותעשה זאת בדרכים של שמירה על יעד אינפלציה ומדיניות מוניטרית אחראית. כיום ברורה אולי מתמיד חשיבות של מטבע יציב לפעילות הכלכלית, ואם סין תצליח במטרתה היא תזכה לנקודת בונוס רצינית.



למעוניינים אסקור כמה מהרפורמות האחרונות שבוצעו בסין בקצרה: מלבד ההקרבה של פתיחות ושקיפות המתחייבת מהרצון להפוך את שנחאי למרכז פיננסי עולמי, מה שלא כל כך הולך טוב עם מדינה קומו-קפיטליסטית (איזה שם ישן שהמצאתי לסין), סין מתפשרת לאחרונה גם על נושאים קשים אחרים, ביניהם חימום היחסים עם טיוואן ועם יפן, כולל הסכמה לויתורים על חלק ממאגרי אנרגיה בים ממזרח לסין.



להתבטאות מהיום בנוגע ליואן מצטרפים גם מעשים בשטח, סין הרחיבה בעבר את רצועת הניוד והתערבותה היום בשע"ח מוגבלת מאד, היא מתכוונת, לראשונה, להנפיק אג"ח ממשלתיות שיהיה נקוב ביואן והתירה לראשונה לחברות באזורים מסוימים בסין לסחור עם חברות באזורים מסוימים מחוץ לסין ביואן.



בשווקים הפיננסים סין מתכוונת להריץ פיילוט בו חברות זרות נבחרות יוכלו להירשם למסחר בבורסת שנחאי ומתירה כעת לסינים להתחיל לסחור במספר בורסות גם מחוץ לסין.



אג"ח ממשלתיות



תוכניות הבנקים המרכזיים בעולם לסיים את תמיכתם באגרות החוב, המשך ההתאוששות, העלייה בסיכון המדינות ועוד מאיימים על האג"ח הממשלתיות ברחבי העולם.



מהצד השני, התמתנות החששות האינפלציוניים, ארוכי הטווח (האינפלציה הצפויה לשנה ב-10 השנים הקרובות ירדה מיותר מ-2% בסוף 2008 ל-1.83% היום), הצלחות ההנפקות האחרונות של אג"ח ממשלתיות בארה"ב (ביקושים פי 2.5-3 מההיצע, שנבעו בעיקר מביקושים של בנקים מרכזיים אחרים), והחשש, שעדיין קיים, ליציבות ההתאוששות, כפי המגולם במדד הפחד (vix=23 נקודות), עדיין מספקים להם ביקושים.



עם זאת, למאמינים ביציבות התאוששות, כמונו, שאר הסיבות שתומכות בממשלתיות הן ברות חלוף, כך שסביר לדעתנו שבהמשך המחזור החיובי השפעתן תתמעט ותתקשה לתמוך באפיק.



בולטת בימים האחרונים היא האג"ח ל-10 שנים של ממשלת גרמניה שהמחיר שלה נפל זה 8 ימים רצופים (תשואה עולה), הזמן הארוך ביותר בו היא נפלה מזה שנתיים והתשואה עליה הגיעה אתמול לרמתה הגבוהה ביותר מזה חודש וחצי-3.4%.



בארה"ב האג"ח הממשלתיות עדיין ממשיכות להראות יציבות ונסחרות ברמתן מזה כחודש, התשואה ל-10 שנים בארה"ב עומדת היום על 3.45%.



האסטרטגים בוול סטריט נשארו מאחור



אולי זה סימן שעלינו גבוה מידי, אולי זה סימן שהאסטרטגים לא יכולים לנקוב במספר ואולי זה סימן שהכוויות של הכלכלנים מפספוס המשבר עדיין שורפות, אבל ממוצע התחזיות לעליות של 10 החזאים של המוסדות הפיננסים הגדולים היה נמוך מאלה שהיו בפועל ונמוך היום ב-5% ממדד ה-s&p500 (צפי ל-1,022 נקודות לעומת 1071 נקודות אתמול).



הפעם האחרונה בה החזאים היו פחות אופטימיים מהשוק הייתה בשנת 2006, אז ברחו המדדים אל מעל לתחזיות, מה שהסתיים בסופו של דבר באוקטובר 2007, עת פרוץ המשבר. מה אני רוצה להגיד במידע הזה? תקראו שוב את השורות הראשונות ותוסיפו על זה מה שאתם רוצים. אני דרך אגב, עדיין אופטימי.



הבנקים המרכזיים: "ארמגדון עזב את הבניין" קרן המטבע: "הוא מחכה בחנייה"



בנקים מרכזיים בעולם מתכוננים ל"חילוץ לאחור" כשארמגדון לדעתם כבר לא יקרה בזמן שמדינותיהם חוזרות לצמיחה.



הבנק המרכזי בבריטניה, לדוגמא, צפוי להצטרף כעת גם הוא לבנקים המרכזיים שיסיימו את רכישות האג"ח, אותן ביצעו כדי לתמוך במערכת הפיננסית ובשוק האשראי. קרן המטבע העולמית מצידה לא כל כך מרוצה מהמהירות ומאשימה את הבנקים המרכזיים שצעדיהם פזיזים וכי היה עליהם לנקוט קודם בכאלה שיבטיחו שהמערכת הפיננסית לא תחזור להידרדר, צעדים כמו הגדלת הפיקוח על הבנקים, הקשחת הדרישות וכו'.



נשיא קרן המטבע העולמית אף טוען כי "המשבר העולמי כלל עדיין לא נגמר", למרות הצמיחה הקלה, וזאת כיוון שבעולם קיים חוסר יציבות גדול מידי בסחר ובתנועות ההון, כך שלדוגמא העובדה שארה"ב נמצאת בגרעון מסחרי ענק וממשיכה ללוות כסף מסין, הוא מצב לא יציב שעלול לגרור למשבר נוסף. לכן הוא מציע לרכז מאמץ לצמצם את המצב.



דווקא כאן אני מסכים איתו. אי אפשר לדעת אם הגרעון הכרוני של ארה"ב ימשך עוד שנים עד שיתפוצץ, ואולי אף עשרות שנים, אך יש להיות מודעים אליו ולפזר השקעות בעיקר לכיוון המדינות שנמצאות בעודף.



עוד משהו קטן- הסוכנות העולמית לאנרגיה מעריכה כי השנה תצטמצם תפוקת החשמל בעולם, לראשונה מאז 1945. אז מי אמר שהתעוררות המדינות במזרח תגדיל את צריכת האנרגיה בעולם בצורה שלא נוכל לעמוד בה?



הכותב הוא אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים.