פועלים שוקי הון: לישראל יש פוטנציאל להפוך למובילה עולמית בתחום ה-Functional Genomics

בפועלים שוקי הון מעריכים כי תחום ה-Functional Genomics יהיה מנוע הצמיחה העיקרי לתעשיית הביוטכנולוגיה בישראל.



תעשיית ה-Functional Genomics מעבדת מידע הנוגע לגנים כדי להגדיר את תפקודם לצורך פיתוח תרופות ומוצרי אבחון רפואיים. לדברי מיכה סליה, אנליסט תחום ביוטכנולוגיה
בפועלים שוקי הון, תחום ה-Pharmacogenomics, אשר מהווה יישום מעשי של Functional Genomics לצורך פיתוח תרופות, יסייע משמעותית לפתרון בעיות רבות שעומדות בפני חברות התרופות הגדולות.



לדברי האנליסט, לגבי חלק גדול מהתרופות, אשר הניבו הכנסות שיא לתעשיית התרופות, צפויה להסתיים תקופת הפטנט בקרוב. כבר בשנת 2001 יפוג תוקף הפטנטים של תרופות שנמכרו בכ-13 מיליארד דולר לשנה. על מנת לשמר את קצב הגידול השנתי הנוכחי בהכנסותיהן, בשיעור של כ-5%-10%, חייבות חברות התרופות הגדולות לפתח כ-4-4.5 פיתוחים חדשים כל שנה.



בהתחשב בכך שזמן הפיתוח הממוצע נע סביב 14 שנה ועלויות הפיתוח הממוצעות נעות סביב 500 מיליון דולר לתרופה, שואפות חברות התרופות שואפות לפתח דרכים יעילות וקצרות יותר, על מנת לפתח תרופות חדשות.



דוגמה לכך היא העסקה שבמסגרתה רכשה חברת Bristol-Myers Squibb בספטמבר את זכויות השיווק לתרופה Erbitux נגד סרטן מחברת ImClone Systems תמורת כ-2 מיליארד דולר, ואת העסקה במסגרתה רכשה אמג'ן את אימיונקס תמורת 16 מיליארד דולר.



עם זאת, קובע האנליסט כי לחברות הביוטכנולוגיה והתרופות הגדולות אין אפשרות לשתף פעולה עם כל החברות הרבות אשר מציעות את ממצאיהן והן מתרכזות בטכנולוגיות והגילויים הנחשבות על ידיהן למבוססים ביותר (Validated). לטענתו, Validation תהיה מילת המפתח בשנים הקרובות בתחום ה-Functional Genomics לצורך השגת מימון ושיתופי פעולה.



סליה מציין כי בישראל פועלת כיום תעשייה קטנה יחסית אך מתפתחת בתחום ה-Functional Genomics. תעשייה זו מונה כ-20 חברות, כאשר 14 מתוכן פועלות בתחום פיתוח תרופות. לדבריו, תחום הביו-אינפורמטיקה, שנועד לבניית מערכות לניתוחי מידע הקשור גנטי, עתיד לצמוח משמעותית ב- 3-5 השנים הבאות.



סליה מעריך כי בישראל קיימים המרכיבים הדרושים לצורך צמיחת תחום הביו-אינפורמטיקה בישראל: כוח אדם מקצועי ומתקדם בתחומי טכנולוגיות המידע, מדעי המחשב ואלוגריתמים, פקולטות לרפואה בעלות שם עולמי בתחום מדעי החיים. לפיכך הוא סבור כי בשנים הקרובות תצמח תעשייה זו בקצב מהיר.



"לישראל יש פוטנציאל להפוך למובילה עולמית בתחום ה-Functional Genomics בכלל ובתחום הביו-אינפורמטיקה בפרט. זמינות המהנדסים והמתכנתים הנפלטים מתעשיית היי-טק מהווים הזדמנות לחברות ביוטכנולוגיה להתפתח ולפרוץ", סבור האנליסט.



סליה מותח ביקורת על החברות ועל המשקיעים: "חברות רבות בתחום אינן משווקות עצמן כהלכה בפני קהילת המשקיעים אשר חסרה את ההתמחות המדעית והעסקית, ומשקיעים פוטנציאלים רבים מדירים רגליהם מביצוע השקעות בתחום זה עקב מורכבותו".