מבקר המדינה: ליקויים בניהול החשבונות של כשליש מהמתמודדים בפריימריס ערב הבחירות האחרונות

מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, גילה ליקויים בניהול החשבונות של כשליש מהמתמודדים בפריימריס, שנערכו ערב הבחירות האחרונות במפלגות הליכוד, קדימה, העבודה, מרצ והאיחוד הלאומי. המבקר מפרסם דו"ח ביקורת מיוחד על ליקויי הפריימריס במפלגות אלו. מדובר בחריגות של 90 מתמודדים מבין 267 מתמודדים שהגישו את הדו"חות במועד למבקר. 238 מתמודדים נוספים טרם נבדקו על ידי המבקר, מכיוון שהגישו את הדו"חות באיחור. אף שהמדינה אינה משתתפת בתקציב המועמדים לפריימריס החליט לינדנשטראוס להעביר ליועץ המשפטי לממשלה את הדו"ח כולו כדי שזה יחליט באם להגיש כתבי אישום נגד המתמודדים שאצלם התגלתה החריגה.



תקרת התרומה למתמודד מתורם יחיד הינה 10,000 שקל. תקרת התרומות שיכול לגייס מתמודד נגזרת ממספר המתפקדים במפלגה. בליכוד התקרה המקסימלית הינה 399,230 שקל, בקדימה 346,543 שקל, ובעבודה 290,091 שקל. בנוסף, למתמודדים אסור לקבל תרומות מתאגיד.



לעומת זאת, החוק מאפשר למתמודדים לגייס תרומות מבני משפחה אשר עולות על 10,000 שקל, ובלבד שגובה התרומה הכוללת לא יעלה על התקרה שנקבעה במפלגה. לתורם אסור לתרום יותר מ-30 אלף שקל למספר מתמודדים מאותה המפלגה. כמו כן, מתמודדים יכולים לגייס תרומות מחו"ל.



המבקר הטיל קנס שיועבר לקופת המדינה על 12 ח"כים ממפלגות שונות. בליכוד הוטל קנס על ח"כ משה כחלון בסך של 750 שקל, על ח"כ דני דנון בסך של 8,468 שקל, על ח"כ ציון פיניאן בסך של 2,000 שקל, על ח"כ אופיר אקוניס בסך של 1,000 שקל, ועל ח"כ כרמל שאמה בסך של 2,500 שקל.

במפלגת קדימה הוטל קנס על ח"כ שלמה מולה בסך של 8,500 שקל, על ח"כ אלי אפללו בסך של 2,500 שקל, על ח"כ יוחנן פלסנר בסך של 2,000 שקל, על ח"כ רוברט טיבייב בסך של 1,000 שקל. אפילו על ח"כ יואל חסון, המשמש כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, ומתוקף תפקידו מקיים את הדיונים המטפלים בדו"חות הביקורת, הוטל קנס של 8,000 שקל.



במפלגת העבודה הוטל קנס על ח"כ דניאל בן סימון בסך של 2,000 שקל. במפלגת האיחוד הלאומי הוטל קנס על ח"כ אריה אלדד בסך של 5,000 שקל. בנוסף, ארבעה ח"כים קיבלו אזהרה מהמבקר: חברות הכנסת מירי רגב וגילה גמליאל מהליכוד, וחברי הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ וגדעון עזרא מקדימה.



המבקר אף גילה כי ארבעה מועמדים לא עמדו בתקרת התרומות שנקבעה להם לפי מספר המתפקדים במפלגתם, וכי חמישה נוספים לא עמדו בתקרת ההוצאות. בנוסף לכך, שישה מועמדים קיבלו תרומות מתאגיד, חמישה קיבלו תרומות במזומן העולות על 200 שקל, ושמונה קיבלו תרומות העולות על 10,000 שקל.



במקביל גילה המבקר כי קיים תורם בשם מרק טננבאום, שהוא תושב חוץ, אשר נתן שמונה תרומות למועמדים בליכוד בסכום של 10,000 שקל לתרומה. כל המועמדים הודיעו שבעת שקיבלו את התרומות לא ידעו שהתורם תרם למעלה מ-30 אלף שקל גם למתמודדים אחרים. כאמור, אסור לתורם לתרום יותר מ-30 אלף שקל למספר מתמודדים מאותה המפלגה.



ארבעה ח"כים הודיעו מיוזמתם כי יחזירו את סכום התרומה. שניים מהם טענו שהיו הראשונים לקבל את התרומה. לנוכח הקשיים ביישום החוק, המבקר המליץ לשנות החוק העוסק במתן תרומות הניתנות למספר מתמודדים על ידי תורם אחד.



לינדנשטראוס שם דגש על כך שמועמד יכול לקבל כספים מבני משפחתו מעבר לסכום התרומה המותרת של 10,000 שקל, ובלבד, שהיקף התרומה לא יעלה על סך התרומות הכולל שנקבע באותה המפלגה. כך למשל קיבלה ח"כ רוחמה אברהם בהתאם לחוק שתי תרומות מאחיותיה, אחת בסך 95,555 שקל מאחותה אתי בלילא-בולנדר, והשנייה בסך 97,020 שקל מאחותה גלית טויזר. ואכן, המבקר העניק לאברהם דו"ח חיובי.



עם זאת, המבקר ציין באופן כללי כי "במתן האפשרות למועמד ולבני משפחתו לתרום למערכת הבחירות של המועמד תרומה המוגבלת רק בסכום תקרת ההכנסות הכוללת, נפגע השוויון בין המועמדים ונוצר מצב המעורר קושי קיצוני בפני ביקורת המדינה. הדבר נעוץ בעיקרו בכך שאין סמכות למשרד המבקר לבחון את מקור כספי התרומות שנתנו המועמד ובני משפחתו. הוראת חוק זו עלולה לפתוח פתח לניצול לרעה של הצורך בקבלת תרומות אסורות לפי החוק, והפקדתן מחדש כתרומות של המועמד ובני משפחתו".



כמו כן, המבקר סבור שיש לתקן את החוק כך שלא יהיה ניתן לגייס תרומות מחו"ל. בבחירות האחרונות 62 מועמדים קיבלו תרומות מחו"ל בסך של 3.89 מיליון שקל. לדברי המבקר: "אין בחוק הוראה האוסרת על קבלת תרומה מחו"ל. במישור הערכי נשאלת השאלה אם יש מקום להתיר למי שלעיתים נעדר כל זיקה וקשר למדינת ישראל, להשפיע ולו בעקיפין על ההליכים הדמוקרטיים המתנהלים בה במישור המעשי. היכולת לבדוק תרומות מחו"ל הינה מוגבלת".