לא לסבסד את העיתונות הכתובה

הקרב מול הטייקונים קשה. המחיר כבד. לטייקונים יש שליטה בעיתונות, נגישות יוצאת דופן לשלטון וצבא אדיר של עורכי דין, רואי חשבון, לוביסטים ומומחים כלכליים שמוכנים תמיד להמיר את היושרה המקצועית שלהם בכסף, בכוח, בג'ובים ובהשפעה.

לא פלא איפוא שפקידי האוצר, הרגולטורים ושאר מקבלי ההחלטות בירושלים נזהרים בשנים האחרונות יותר ויותר בביצוע רפורמות ושינויים מבניים הפוגעים בססטוס קוו - בשליטה של המשפחות והטייקונים הגדולים בקרטלים, במונופולים ובזיכיונות. הם חוששים.

תפוח האדמה הלוהט ביותר מונח עכשיו לפתחו של שר התקשורת משה כחלון. האם הוא יוביל רפורמה שתפתח את כל תשתיות התקשורת בישראל למתחרים חדשים שיוכלו להכניס תחרות אמיתית בשוק, או שהוא רק ידבר וידבר וידבר - כפי שעשו קודמיו. האם בסוף 2010 יהיו בישראל עוד מפעילי תקשורת שיחתכו מחירים ויציעו שירותים חדשניים, או שיהיו רק ועדות נוספות, שימועים ודיונים אינסופיים?

בינתיים יש למשה כחלון רעיון מבריק. במקום להתעמת עם הטייקונים, אולי כדאי לרכוב על סוס אחר - לבוא עם הצעה שכולם ימחאו לה כפיים, בעיקר אלה שאמורים לכתוב עליו.

בסוף השבוע שעבר התראיין כחלון ל"מעריב", וגילה שיש לו יוזמה חדשה: להעניק לעיתונות הכתובה סובסידיות או פטורים ממס. הנימוק: לחזק את העיתונות הכתובה, החשובה לדמוקרטיה ולחינוך בישראל.

יש להניח שכחלון לא יתקשה למצוא תומכים רבים לתוכנית. ח"כים שרוצים לזכות באהדת העיתונות הכתובה ימהרו לקפוץ על העגלה, וכותבי מאמרים בעיתונים המקורבים למו"לים ישמחו להסביר שכחלון והח"כים עושים עבודת קודש.

וזאת אולי תמצית שיטת השלטון החדשה או הישנה: במקום להתעמת עם בעלי חזקות, עם בעלי קונססיות (פטורים או הטבות), עם הנהנים מהמצב הקיים - נרתום את כספי משלם המסים כדי לתת להם הטבות. במקום לדאוג למבנה משק הוגן ותחרותי יותר, למען 7 מיליון איש או למען הדור הבא, נחלק הטבות לכל מי שיש לו כוח והשפעה. לא נריב עם איש.

סובסידיה או הקלות מס לעיתונות הכתובה הם רעיון גרוע ומיותר.

הירידה בקריאת עיתונים מודפסים בישראל לא דורשת מעורבות ממשלתית. היא חלק ממגמה עולמית. גם בצרפת, שם דוחף את רעיון הסובסידיה הנשיא ניקולאס סרקוזי, היא נראית בעיקר כניסיון של השלטון להתחנף לחלקים מסוימים בציבור.

הממשלה לא צריכה לייצר ביקושים מלאכותיים לעיתונים או לתת להם פטור ממסים. זאת התערבות פסולה שתחליש את העיתונות, האמורה להיות המבקרת העיקרית של הממשלה.

תפקידה של הממשלה הוא להתערב במקומות שבהם יש כשלי שוק: קרטלים, מונופולים והסדרים כובלים. תפקידה של הממשלה הוא לדאוג שגורמים פליליים לא יהיו מעורבים בעסקי התקשורת.

הבעיה העיקרית של העיתונות בישראל היא התבטלותה מול אינטרסים כלכליים רבי עוצמה. מרבית העיתונים נהפכו לכלי בידי הגורמים השולטים בהם, בעקיפין או במישרין, לקידום עסקיהם או למניעת רפורמות שיפגעו בעסקיהם.

סבסוד עיתונים ממשלתי לא יעצור את התהליך שבו נהפכת העיתונות לכלי עסקי בידי כמה קונצרנים ומשפחות גדולות, כפי שהיא משמשת בשווקים מתפתחים רבים כמו טורקיה או רוסיה.

אחד הציטוטים המפורסמים ביותר של נשיא ארה"ב השלישי, תומס ג'פרסון, הוא על העיתונות והשלטון. "אם אני הייתי צריך להחליט מה עדיף - ממשלה בלי עיתונות או עיתונות בלי ממשלה - הייתי בוחר באופציה השנייה". על אותו משקל, אפשר לומר: אם צריך לבחור בין עיתונות מושחתת וחזקה המשרתת את האינטרסים של גורמים כלכליים חזקים לבין עיתונות חזקה פחות שמשרתת את מה שהיא רואה כאינטרס הציבורי - האופציה השנייה עדיפה.

אם כחלון באמת חרד לעיתונות בישראל, אם הוא חושש מהשליטה של הטייקונים והמשפחות הגדולות בסדר היום הציבורי, אם הוא חרד לדמוקרטיה - שיתחיל את המלאכה עם כלי התקשורת שכבר חי מכספי משלם המסים: רשות השידור. כחלון מכיר את הרשות מהקדנציה הקודמת שלו בכנסת, אז שימש יו"ר ועדת הכלכלה, שבה נדונו ענייניה של הרשות.

כמי שגובה איגרות מהציבור, פועלת בכל הפלטפורמות, יכולה להגיע בקלות לכל בית ולא נשענת על פרסום - יכולה רשות השידור ליהפך לגורם עיתונאי חשוב, המטפל בנושאים שהעיתונות הפופולארית והטלוויזיה המסחרית לא נוגעות בהם: ההון, השלטון והקשר המושחת ביניהם.

לפני חודשיים עשתה רשות השידור ניסיון ראשון וחד פעמי בכיוון, כאשר החליטה לשדר את הסרט "שיטת השקשוקה" ולקיים לאחריו דיון באולפן. באותו ערב זינק הרייטינג של ערוץ 1 והשיג תוצאה מרשימה - שיעורי צפייה גבוהים פי שלושה מהממוצע הרגיל של ערוץ 1 באותן שעות.

אבל כדי ליהפך למערכת עיתונאית חזקה, רשות השידור צריכה קודם ליהפך לארגון גמיש, מריטוקרטי והוגן. יש לפרק אותה ולבנות אותה מחדש עצמאית לחלוטין, מנותקת מהפוליטיקאים ומהוועדים ומבוססת אך ורק על כישרונות.

בראיון ל"מעריב" סיפר כחלון על ילדותו בבית עני עם שבעה אחים ואחיות: "כשהיינו תופסים משהו כילדים, היית צריך לחתוך לי את היד כדי לפתוח אותה, אין, לא משחרר. כי אם תיקח את מה שיהיה לי ביד, לא יהיה משהו אחר במקום. אם לקחו לי, לא קיבלתי יותר. לכן כל ההתנהלות היא להחזיק חזק".

אז יש לנו חדשות עבור כחלון, אם הוא עדיין לא הבין את זה. כל הטייקונים, שכעת שולחים אליך שליחים המסבירים לך ולחבריך השרים מדוע אסור לכם לבצע רפורמות או להכניס תחרות לשוק - לא שונים מהותית ממשה כחלון הילד, בן למשפחה הענייה מהמעברה. הם תפסו חזק את המשק הישראלי, הם יושבים על קונססיות שאת חלקן ירשו ואת חלקן פיתחו - והם לא ישחררו, לא יפתחו את היד. האם אתה מסוגל לעמוד מולם?