מזרחי-טפחות: שער החליפין ינוע בין 3.8 ל-4 שקל לדולר בתוך מספר חודשים

משק וכלכלה



המדד המשולב למצב המשק, המהווה אינדיקציה להתנהלות המגזר העסקי, עלה 1.3% בחודש אוגוסט. עליית המדד החלה לפני 4 חודשים. נתוני החודשיים האחרונים מצביעים על תפנית חיובית בפעילות המשק, המושתתת על ייצוא הסחורות והשירותים.



בד בבד נמסר כי העלייה בשיעור הבלתי מועסקים נבלמת זה ארבעה חודשים, בניגוד לנתונים קודמים שהצביעו על המשך הרעה.

יצוין, עם זאת, כי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הציגו תמונה פושרת יותר. מדד הייצור התעשייתי הצביע, בחודש יולי, על המשך התכווצות ואילו מדד פדיון המסחר והשירותים ירד 3% ומחק למעשה את הגידול המרשים בחודש הקודם. כמו כן, המכירות ברשתות השיווק, מדד לצריכה הפרטית, נותרו ללא שינוי בחודשים יוני-אוגוסט, לאחר שעלו קודם לכן.



אחד המכשולים בדרכם של משקי הבית הינו מחיר הדיור. מדד משכן מצביע על כך שגורם זה מכריע לרעת רוכשי הדיור, לאחר שקפץ 7.7% עד כה השנה. בד בבד נרשמה עלייה בשיעור הבלתי מועסקים מתחילת השנה.



הגורמים הללו חזקים מהירידה בריבית המשכנתאות ומאיתנות השכר. מאחר ועלייה עקבית במספר חודשי ההיצע אינה מאותתת על רגיעה במחיר הדיור, מצב הרוכשים לא ישתפר, כך עושה רושם, בחודשים הבאים.



התמונה המתקבלת היא שההאטה הכלכלית קצרת הימים במשק הישראלי אכן נבלמה, אך לא ניתן להצביע על עלייה של ממש בפעילות. לא מן הנמנע שלפנינו תקופה בה הפעילות תהייה נמוכה מהרגיל. להתפתחויות בסחר החוץ ובצריכה הפרטית תהייה חשיבות רבה בהקשר זה.



המניות



בימי המסחר האחרונים נרשמו עליות במניות, בהולכת מדד ת"א בנקים, שהוסיף 5.3% ונהנה מעליות נאות במניות לאומי, לגביו נמסר שהתקבלה הכרעה למכור את מניות הממשלה בו דרך הבורסה לני"ע בת"א, ללא גרעין שליטה, והפועלים, לגביו נמסר שהנהלתו בוחנת מחדש את תוכניותיה האסטרטגיות העסקיות, לרבות כניסה מחודשת להחזקות ריאליות.



מניית דיסקונט הגיבה דווקא בירידה לנוכח ההחלטה למכור בדרך זו גם את מניותיה שבידי הממשלה, לנוכח חוסר בהירות לגבי השלכות המהלך על שער המניה. עלייה הייתה גם מנת חלקו של מדד נדל"ן 15, שהוסיף 2%. ת"א 75, שהתקדם 3%, רשם עלייה גבוהה פי 2 בהשוואה לת"א 25, דבר המצביע על יתרון שהיה למניות בסדר גודל קטן יותר.



יצוין, כי המניות בחו"ל לא סיפקו רוח גבית למניות בארץ, שכן המדדים ברחבי העולם נותרו כמעט ללא שינוי. מנגד נהנו המניות מהמדד המשולב למצב המשק, שזינק פעם נוספת והצביע על תפנית חיובית בפעילות המשקית.



כמו כן קיבל שוק המניות דחיפה מסקירה אוהדת הוציאו כלכלני ubs, בה הוגדרה ישראל המשק היציב ביותר בקבוצת emea (מזרח ומרכז אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) ועמידותה למשבר העולמי גרמה לכלכלנים להקפיץ את אומדן התוצר שלהם למשק הישראלי ל-0.3% ב-2009 (קודם:-0.8%) ו-3% ב-2010.



כלכלני merrill lynch הוציאו סקירה אוהדת לגבי מספר חברות בתחום שירותי התקשורת בארץ והצביעו על הקצאת דיבידנדים מצטברת בת 7.5 מיליארד שקל שיחולקו על ידן ב-12 החדשים הבאים.



בית השקעות ישראלי הוציא מספר המלצות לגבי חברות הביטוח הישראליות והתנהלותן הושלכה מכך. החברות בקבוצת idb הודיעו פעם נוספת על הכנסות נאות בגין החזקותיהן ב-credit suisse ומניית רשמה מספר עדכונים מבתי השקעות שונים, לרוב תוך הסרת המחיר המומלץ.



ההתאוששות הכלכלית ממשיכה להראות סימני התחזקות ובתי השקעות רבים בעולם חולקים שבחים לביצועי המשק, לרבות בהשוואה למשקים מתקדמים אחרים. לכן, ניתן להתחיל לשקול מעבר הדרגתי, במינון זהיר, להקצאה מחזורית יותר. כתוצאה החלטנו, לעת עתה, לעבור מהקצאה שווה להקצאת יתר קלה בשני מגזרים - הבנקים והמסחר.



איגרות החוב הממשלתיות ושער החליפין



בימי המסחר האחרונים לא נרשמו שינויים של ממש באיגרות החוב הממשלתיות לסוגיהן, אך ניתן בכל זאת לציין עלייה בת 0.5% באיגרות החוב הצמודות למדד במח"מ גבוה מ-5 שנים. האג"ח הלא צמודות נטו לירידות זעירות והתנהלותן הייתה תוך המתנה להודעת הריבית.



לקראת הודעה זו החלו להתרבות הערכות בדבר היוותרות הריבית על כנה, לאחר שקודם לכן היה רושם כי היא תועלה ב-0.25 נקודת אחוז, דבר שסייע לסגירת הפרש תשואות הפדיון בין האג"ח בריבית משתנה לבין המק"מ.



הפרש תשואות הפדיון בין ממש"ק (אג"ח ממשלתיות לא צמודות) במח"מ 10-5 לממש"ק במח"מ 2-0 ירד קלות בהשוואה לשבוע שעבר ועומד על 3.0 נקודות אחוז. ההפרש בממצ"מ (אג"ח ממשלתיות צמודות מדד) עלה מעט ל-2.4 נקודות אחוז.



הפרש תשואות הפדיון על אג"ח ל-10 שנים בארץ ובארה"ב לא השתנה מהשבוע שעבר ועומד על 2.4 נקודות אחוז. להערכתנו, האג"ח האמריקאיות לא תבלומנה עלייה באג"ח בארץ, אם שאר הגורמים יצדיקו זאת.



איגרות החוב הלא צמודות בריבית משתנה השתוו בתשואתן לפדיון למק"מ (כשלא לוקחים בחשבון את הסדרה 817), דבר מצביע על התמעטות בהערכות שהריבית תמשיך לעלות.



כלכלני מזרחי-טפחות צופים רגיעה בסביבת המחירים, עלייה קלה בלבד בתשואות הפדיון בארה"ב, גיוס מופחת משמעותית באיגרות החוב הממשלתיות בארץ ותוואי מצומצם של העלאות ריבית. בכפוף לסיכון המח"מ, במזרחי-טפחות רואים עדיפות קלה למקטע הבינוני-ארוך (מח"מ 6-7) על פני המקטע הקצר בינוני (מח"מ 3-4). זאת בראייה עד 12 חודשים קדימה.



בימי המסחר האחרונים התחזק השקל במצטבר ב-0.2% כנגד הדולר, כשברקע ירידה נוספת בשער הדולר בעולם. יצוין, עם זאת, כי הירידה בדולר בעולם הייתה חזקה יותר מירידת המטבע האמריקאי בארץ והדבר קשור בכך שבנק ישראל רכש פעם נוספת מטבע חוץ באחד הימים.



הערכות לגבי פקיעה קרובה של אופציות מטבע החוץ והשער הכרוך בכך השליכו אף הן על התנהלות שער החליפין והוסיפה לתנודות בו, אף כי הן לא היו גבוהות יתר על המידה.



נזכיר כי התחזקות השקל כנגד הדולר נמשכת ומהווה גורם רציני המקשה על העלאות ריבית נוספות. זאת משום שכרוכות בה שתי בעיות: ראשית, העלאת ריבית תגדיל את הפרש הריביות בין ישראל לארה"ב, שם לא מסתמנת העלאה קרובה. כתוצאה עשוי הביקוש ל ¤ לגדול ובנק ישראל יצטרך לרכוש כמויות מט"ח גדולות נוספות.



רכישות אלו, שמגדילות את כמות הכסף במשק, מעוקרות על ידי בנק ישראל, אך רק בחלקן. כתוצאה, עלול להיווצר דחף מחירים נוסף שיצריך העלאת ריבית נוספת וכו'.



שנית, בנק ישראל נאלץ להגדיל את מכרזי המק"מ וכלים נוספים לספיגת אמצעי התשלום הנובעים מרכישות המט"ח. בכך הוא מצטרף כלווה ומתחרה במגזר העסקי, הזקוק אף הוא לאשראי. מצב זה עלול להקשות על ההתאוששות הכלכלית שהחלה אך לאחרונה.



לכן, במצב הנוכחי, העלאות ריבית המבוצעות יחד עם רכישת מט"ח עלולות להיות כרוכות הן בעלייה נוספת בכמות הכסף ובעקבותיה עליות מחירים, והן בזמינות אשראי מופחתת/עלות אשראי מוגדלת - שתי תופעות שבנק ישראל מעוניין לסכל.



עלייה מהירה נוספת בשער השקל לא תשא חן בעיני בנק ישראל, הסבור שההתאוששות הכלכלית עדיין שברירית והתחזקות מהירה יותר בשער השקל תעיב על הייצוא ותסכן אותה. במבט קדימה, התרחיש הבסיסי הוא שהריבית עשויה להמשיך לעלות, אם כי במידה מוגבלת למדי ולא בהכרח בעקביות, ובהיעדר שינוי בריבית בארה"ב, יצטרך בנק ישראל לשוב ולרכוש מדי פעם מט"ח, כדי לעקר את השלכות ההידוק המוניטארי על שער המטבע.



רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי-טפחות: "במצב דברים זה, איננו רואים שינוי משמעותי בשער החליפין בשבועות הבאים, אם כי הדולר יבחן, מדי פעם, תחתיות חדשות כנגד השקל. במבט לתקופה הרחוקה יותר, אנו מאמצים עתה הנחת עבודה לפיה שער השקל - דולר ינוע בין 3.8 ל-4.0".



איגרות החוב של חברות (המספרים בפסקה זו מבוטאים בנקודות אחוז.)



התשואה הנוספת על אג"ח חברות בהשוואה לאג"ח ממשלתיות השתנתה באופן הבא (בעת הכנת הסקירה): בדירוג aa+ : 1.3, ירידה מ-1.9 לפני שבוע; בדירוג aa: 1.6, ירידה מ-1.8; ובדירוג a: 4.7, ירידה מ-5.25.



יצוין, כי בתקופה האחרונה נרגעה מעט הסערה באיגרות החוב הללו, שהחלה בעקבות אירועי דלק נדל"ן, אפריקה ישראל וחברות נוספות, המתקשות לשרת את חובן ונזקקות להסדרי חוב. מדד תל בונד 40 תנודתי מאוד, אך ראוי לציון שלאחרונה הייתה בו התאוששות מרשימה והוא השיב חלק מהירידה הקודמת.



"אנו ממליצים עתה על בחינה דקדקנית יותר והבחנה בין איגרות החוב השונות בהתאם לתחומי פעילותן ומידת רגישותן לנעשה בשוקי הדיור והבנייה למגורים בחו"ל", אומר רונן.



הסקירה נכתבה על ידי יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי-טפחות.