באיחור של 5 שנים: העיר החרדית כסיף בנגב תוקם ל-50 אלף תושבים

כחמש שנים לאחר שהממשלה אישרה תוכנית לפיתוח העתידי של ישראל השוללת במפורש הקמת יישובים חדשים, מתברר שבשבוע הבא יתקיים בוועדת משנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה דיון על הקמת עיר חרדית חדשה. מדובר ב"כסיף", שתוקם באזור תל ערד. על שולחן מוסדות התכנון הארציים כבר הונחה בחודש שעבר תוכנית להקמת עיר חרדית נוספת באזור ואדי ערה. תוכניות אלו מצטרפות לשלל תוכניות להקמת יישובים חדשים שאושרו בשלוש השנים האחרונות.



העיר החדשה כסיף מיועדת לאוכלוסייה חרדית של 50 אלף תושבים. על פי משרד השיכון והבינוי העיר אמורה לסגור את הפער במילוי הביקוש לדיור החרדי שיעמוד על 100 אלף דירות חדשות עד שנת 2025. כמו כן סבור המשרד כי ללא משיכת אוכלוסייה חרדית לאזור הדרום, לא ניתן יהיה לממש את יעדי גידול האוכלוסייה באזור שאותם קבעה הממשלה. יש לציין שגם באזור ואדי ערה מתוכננת הקמת עיר חרדית בשם חריש ובה יגורו על פי התכנון כמאה וחמישים אלף תושבים.



על פי המדיניות שקבעה הממשלה לפני חמש שנים אין להקים יישובים חדשים ויש להתמקד בעיבוי היישובים הקיימים. זאת כדי לחסוך במשאבי קרקע ובתשתיות ולשמר שטחים פתוחים וערכי טבע. אולם מדיניות זו אינה מתממשת בפועל.



בימים אלו החלו עבודות להקמת שלושה יישובים חדשים בחבל לכיש - שניים מהם מיועדים למפוני גוש קטיף. בנוסף אושרה הקמת שני יישובים קהילתיים גדולים בסמוך לישוב החרדי בתל ערד. בשנה שעברה אושרה הקמת היישוב החדש מצפה אילן ליד ואדי ערה. בנוסף החלה הקמת יישובים חדשים באזור חולות חלוצה.



בתגובה לתוכנית של היישוב כסיף פנתה החברה להגנת הטבע לממונה על מחוז דרום במשרד הפנים, אבי הלר, וציינה שפיתוח יישובים חדשים פוגע בנוף הפתוח, מצמצם את כמויות השטחים הפתוחים וגורם נזקים אקולוגיים בלתי הפיכים. החברה להגנת הטבע טוענת שבמקום להקים עיר חדשה יש לעבות ולהרחיב יישובים קיימים באזור הנגב ובהם באר שבע, דימונה וירוחם. "לחצים פוליטיים על מקבלי ההחלטות הביאו בשנים האחרונות לאישורם של עוד ועוד יישובים חדשים", ציין הארגון הסביבתי בפנייתו. "במהלך זה מעדיפים מקבלי ההחלטות אינטרסים פרטיים צרים של קהילות המעוניינות להתבדל על פני אינטרס ציבורי רחב".



מנגד טוען צוות התכנון מטעם משרד השיכון והבינוי, שקליטת אוכלוסייה חרדית ענייה בערים הקיימות בנגב תגרום לשינויים חברתיים ופיזיים בערים אלו. כדי לספק את השירותים הייחודיים לאוכלוסיה החרדית המעדיפה להתרכז ביישובים הומוגניים, סבורים המתכננים שיש לתת עדיפות להקמת יישוב חרדי נפרד בנגב.



סמוך לתל ערד יש התיישבות בדואית נרחבת שלא זכתה עד היום להכרה למרות רצונה לגור ביישובים משלה. בראשית השנה הגישה ועדה מיוחדת בראשות השופט בדימוס, אליעזר גולדברג, תוכנית לפתרון בעיית הכפרים הבדואים הלא מוכרים, אך הצוות שאמור לבחון את יישום המלצות הועדה עדיין לא סיים את עבודתו.