"הנפילה של אנרון תשנה את מקצוע החשבונאות, ואת כללי הדיווח של חברות בכלל"

רואי החשבון של ארנסט אנד יאנג לא חסכו במספר הנושאים אותם קבעו לדיון בכנס השנתי השני של החברה. המשותף לנושאים אלה היה הניסיון למפות את החידושים בכללי החשבונאות להם מחויבות חברות ישראליות הנסחרות בבורסה בארצות הברית, ולתת מענה לסוגיות הדיווח הבוערות בקרב חברות ציבוריות, על רקע הימים הקשים בתעשיית ההיי-טק.



הבעיות העיקריות עימן נאלצות חברות ההיי-טק להתמודד הן ירידת הערך בחברות שרכשו או שנמצאות בשליטתן, סוגיות של הכרה בהכנסות ונושאים הנוגעים לאופן הדיווח בגין הפחתת נכסים בלתי מוחשיים והוצאות רה ארגון. קיומם של מצבים כאלה הוא הגורם העיקרי לפער הגדול בין הדו"חות פרופורמה של החברות לבין מצבן בפועל. וכאשר הוצאות "חד פעמיות" הופכות לדבר שבשגרה, כפי שקרה ברבעונים האחרונים אצל גילת , אז גם הרשות לניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) מתעוררת.



סופם של דו"חות הפרופורמה?



המצב הפך חמור כל כך, אומרים בארנסט אנד יאנג בחצי חיוך, שאת המדד של ה-EPS (הרווח למניה) החליף המונח EBS - everything but the bad stuff, או במלים אחרות: את החדשות החשובות באמת (והרעות מן הסתם) מעדיפים לטאטא לפינות.



רק לפני 10 ימים פירסמה רשות ניירות ערך בארה"ב cautionary advice, מעין תמרור אזהרה לחברות בנוגע לאופן הדיווח פרופורמה. פרסום זה של ה-SEC קבע כי בעיקרון אין איסור על חברות לבצע תקצירים ולפרסם את הדו"חות פרופורמה, כלומר לפי ההתנהלות השוטפת של העסק, אך בה בעת הוא מתריע שצורת דיווח זו עשויה להטעות את המשקיעים. הטעיה זו עשויה להגיע לכדי תרמית, אם הפרטים המושמטים הינם משמעותיים.



המשמעות מבחינת החברות המדווחות היא כי במידה שהן מפרסמות דו"חות פרופורמה, מן הראוי שיוסיפו גם טור התאמות שימחיש את ההוצאות החד פעמיות של החברה. ה-SEC גם קורא לחברות לפרסם את המידע מהר ככל האפשר לאחר תום הרבעון, ולהבליט את המידע המהותי, שיפורסם באופן ברור וחד משמעי. במלים פשוטות - מנהלי החברות, ראו הוזהרתם.



אנרון - חברה לניהול סיכונים שהפכה מסוכנת



אנרון היא דוגמה קלאסית למצב הבעייתי בשוק מבחינה חשבונאית, אומר אורן בר און, שותף במחלקת ההיי-טק של ארנסט אנד יאנג. בתחילת החודש הכריזה חברת המסחר באנרגיה הגדולה בארצות הברית על פשיטת רגל, מה שהוביל את מניית החברה להתרסקות של עשרות אחוזים. ההתרסקות הזו הובילה להפסדים של 63 מיליארד דולר לבעלי המניות ושל 15 מיליארד דולר לבנקים שהלוו לחברה. אבל את הנפילה החשבונאית לפחות של אנרון ניתן לאתר עוד הרבה קודם.



במהלך השנים האחרונות נקטה החברה באסטרטגיה של העברת נכסים מוחשיים מחוץ למאזן והחזקת נכסים אצל חברות שיועדו במיוחד לכך. תחום הפעילות העיקרי של החברה, ניהול סיכונים במגזר האנרגיה, הפך בעצמו למסוכן יותר ויותר, אך דירוג האשראי של החברה נותר גבוה. ומה הסיבה? אותה אסטרטגיה של אנרון, כמובן, שהובילה לכך שעד היום לא ברור מה גובה ההתחייבויות שלה.



בארנסט אנד יאנג מעריכים כי ההשלכות של נפילת אנרון יחרגו הרבה מעבר לספקטרום המצומצם של החברה. "המקרה של אנרון עשוי לשנות את מקצוע החשבונאות ואת כללי הגילוי הנאות בו", מסכם בר און.



לא עוד רכישות לפי pulling



חלק אחר מן הכנס הוקדש לבחינתם של חידושים בטיפול החשבונאי בעסקות מיזוגים ורכישות, במוניטין ובנכסים בלתי מוחשיים. בסוף חודש יוני השנה אושרו תקני ה-SFAS 141 ו-142 שייכנסו לתוקף בתחילת 2002, אשר צפויה להיות להם השפעה על חברות המעורבות בצירופי עסקים כמו מיזוגים ורכישות.



בעבר היו קיימות שתי שיטות חשבונאיות לרכישת חברות, כאשר כיום אחת משיטות אלה, ה- pulling, אינה מתאפשרת עוד. על מנת שחברה תוכל לבצע רכישה באופן כזה היתה צריכה העסקה לעמוד במספר תנאים, וביניהם שלפחות 90% משווי העסקה יבוצעו במניות. נקיטה בשיטה זו איפשרה צירוף נכסים, תוך התעלמות משווי השוק והתחשבות בשווי ההיסטורי, הנמוך בהרבה בדרך כלל. מבחינת המשקיע הבוחן את מאזני החברה הרוכשת, לא ניתן היה למעשה לזהות את העסקה שבוצעה. דוגמה לכך היא עסקת הרכישה של קומברס את חברת פתרונות הגייטווייס אקסלינק, שנעשתה באופן זה.



השיטה החשבונאית היחידה שבאה בחשבון היום, אם כך, היא שיטת ה-purchase. בשיטה זו עלות הרכישה נרשמת בספרי הרוכש לפי שווי השוק של החברה הנרכשת, בין אם בוצעה העסקה במזומן ובין אם במניות. רוב העסקות בהן מעורבות חברות ישראליות, כולל רכישתה של כרומטיס ז"ל על ידי לוסנט , נעשו בשיטה זו, וזהו אחד הגורמים למחיקות של מיליארדי דולרים בגין השקעות ורכישות של ענקיות טכנולוגיה כמו לוסנט עצמה. אחד מתוצרי הלוואי של עסקה מסוג זה הוא היווצרותם של מוניטין בשיעור ניכר משווי החברה, ועם אופן הפחתתם באים התקנים החדשים להתמודד.



הפחתת המוניטין - מהותית ולא תקופתית



עד כה היו המוניטין מופחתים באופן סיסטמטי לאורך תקופה של 4-5 שנים. אחת מההשלכות של הפחתה טכנית זו היתה שהחברות נפגעו בשורת הרווח למניה, ו"דרך התמודדות" אפשרית מצד החברות היתה הפנייה למוצא של פרסום דו"חות פרופורמה. נועם קנטי, שותף היי-טק בארנסט אנד יאנג, אומר כי ההשפעה העיקרית של התקנים החדשים היא בכללים שהותוו לגבי דרך הדיווח.



"ישנם עקרונות ברזל חשבונאיים בסיסיים, כמו עקרון עלות השוק הנמוך. אם מחיר השוק של חברה נרכשת או מוחזקת הוא נמוך מעלותה עבור החברה הרוכשת, יש להפחית את שוויה בספרים", אומר קנטי. על אף העקרונות היפים אותם מסביר קנטי, לא ניתן שלא לתהות כיצד הם מיושמים בפועל, ואפילו סיטואציות מהשבועות האחרונים מעוררות שאלות בהקשר זה.



בתחילת ספטמבר ביצעה כור הפחתה נוספת לשוויה של מניית אי.סי.איי בספריה - ל-8.3 דולרים. מחיר זה גבוה בהרבה ממחיר המניה באותה עת, וגם גבוה ממחיר המניה כיום, לאחר העליות של החודשים האחרונים. ובכל זאת, השווי שנרשם בספריה של כור בגין עסקת ההשקעה של קבוצת דוברת והאחים עופר הוא 3.8 דולרים למניה בלבד - לא בהכרח בקנה אחד עם האוטופיה החשבונאית.